מוכנים להתנדב לניסוי?

למיליוני המשתמשים של קאזה, תוכנת שיתוף הקבצים הפופולרית בעולם, נשאר פחות מחודש להחליט אם הם מסכימים שהמחשבים שלהם יהיו חלק מרשת חדשה "שמלווה" כוח מיחשוב לתאגידים וארגונים.

למעשה, מיליון וחצי האנשים שמשתמשים בקאזה בכל יום נתון, על פי נתוני החברה, כבר הפכו לחלק מרשת מחשבים שכזו, ללא ידיעתם של רובם. כל משתמש שהוריד את תוכנת קאזה מחודש מרץ ואילך קיבל עמה "מתנה", תוכנה בשם "אלטנט".

קאזה היא תוכנת שיתוף קבצים שמאפשרת למשתמשיה להוריד שירים, סרטים, משחקים, תוכנות וקבצים אחרים מהדיסקים הקשיחים של משתמשים אחרים בשירות. "אלטנט", שהוטמנה בתוך "קאזה", היא תוכנה שפותחה על ידי חברת בריליאנט מקליפורניה.

תוכנה זו משתמשת בכוח המיחשוב הלא מנוצל של מחשבים, ברוחב הפס שלהם ובמקום האחסון בדיסקים הקשיחים שלהם כדי ליצור מעין מחשב על, שמורכב מסך כוח המיחשוב של כל המחשבים בהם היא מותקנת.

מישהו ישלם על כוח המחשוב שלך

בריליאנט, בעזרתם האדיבה של בעלי "קאזה", מבקשת להעמיד את כוח המיחשוב הבלתי מנוצל הזה לטובת תאגידים וארגונים, שישלמו עבור שימוש בבנק המיחשוב הזה במקום לממן הפעלת מחשבים רבי עוצמה או לרכוש חומרה יקרה.

תפישת מיחשוב זו מוכרת בשם "מיחשוב מבוזר" והיא אינה חדשה, אך בניגוד לפרויקטים אחרים של מיחשוב מבוזר, כמו פרויקט SETI, המשמש לחיפוש אחר חיים תבוניים בחלל, משתמשי קאזה לא נשאלו מראש אם הם מסכימים להתנדב לניסוי. כמו ישראלים בגיל גיוס חובה, גם הם חויבו להתנדב.

בשלב זה, מיליוני עותקים של "אלטנט" שמוסתרים בתוך המחשבים האישיים של משתמשי "קאזה" הם "רדומים" אך יפעלו בהינתן האות על ידי חברת שרמן, הבעלים של "קאזה" מאז ראשית השנה. זה יקרה בתוך ארבעה עד חמישה שבועות, הכריזה ניקי המינג, מנכ"ל שרמן במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר.

המינג אמרה כי משתמשי קאזה שיסכימו להשכיר מקום בדיסקים הקשיחים שלהם או לתרום מכוח העיבוד שלהם יזכו לגמול בעתיד (אך לא בשלב ראשון). שרמן ובריליאנט ישכירו את משאבי המיחשוב של המשתמשים לחברות פרסום, חברות לשיחות וידאו ולאחסון מידע, אמרה המינג. לדבריו, אלטנט כפופה למדיניות הפרטיות והאבטחה של קאזה (שאף היא אינה מחמירה במיוחד).

"אנחנו מבטיחים שאלטנט לא מוסרת כל מידע אישי של משתמשי המחשבים האישיים או מידע אודותיהם", אמרה המינג, "לא מדובר ברעיון חדש. פרויקטים מסוג זה מבוצעים בעולם האקדמי זה כמה זמן".

עוצמה הרסנית בידיים הלא נכונות

עם זאת, מומחי אבטחה מצביעים על כך שדרך הפעולה המפוקפקת של חברות מסוגן של בריליאנט אלה עלולה להוביל לחטיפת מיליוני מחשבים אישיים של משתמשים, לאחר שיתפתו להוריד תוכנות שיתוף קבצים פופולריות.

"כל גורם זדוני שישתמש בדרך זו יוכל לשלוט על מאה אלף מחשבים באינטרנט ויצבור כוח משמעותי. מי ששולט במיליון מחשבים עלול לצבור עוצמה הרסנית", הזהיר מוקדם יותר החודש חוקר מדעי המחשב, ניקולס ויבר, מאוניברסיטת ברקלי.

"באשר לבריליאנט, התוכנית העסקית הנוראה שלה מצביעה על אי הבנה מוחלטת לנושא האבטחה", ציין ויבר, "מוטב למנהלי בריליאנט להגן על עצמם מפני תביעות משפטיות אם יציעו למשתמשים בהקדם תוכנה שמוחקת כל זכר לתוכנה הטרויאנית שלהם במחשבים של המשתמשים".

כמעט כל תוכנות שיתוף הקבצים הפופולריות כוללות תוכנות נוספות, הקרויות תוכנות ריגול או תוכנות פרסומות. תוכנות אלה מקפיצות אוטומטית חלונות עם פרסומות, לרוב מבלי שהמשתמשים ידעו מהיכן צצה הפרסומת. על אף שפרסומות אלה עלולות לסכן את פרטיות המשתמשים, שלרוב אינם מודעים לקיומן, השימוש בתוכנות שיתוף הקבצים גדל מחודש לחודש.

התוכנית של בריליאנט היא ללא ספק הנועזת ביותר, ואולי אף החצופה ביותר, מבין כל התוכנות "שתפסו טרמפ" על תוכנות שיתוף קבצים פופולריות כמו קאזה, מורפיאוס או Bearshare.

בניגוד לחברות עמית לעמית (P2P) כמו קונטיקי שפועלות בתחום המיחשוב המבוזר, בריליאנט אינה צריכה לטרוח לשכנע משתמשים להצטרף לרשת המיחשוב המבוזר שלה. היא רוכבת על גבי הרשת של קאזה וזוכה כמעט אוטומטית בגישה במיליוני משתמשיה.

כאשר "אלטנט" תופעל, תיווצר רשת עמית לעמית חדשה, שנפרדת מקאזה אך מחוברת אליה. לרשת זו יצורפו בשלב ראשון רק מחשבים עם חיבור מהיר לאינטרנט ומחשבים "רגילים" יצורפו לאחר מכן.

מנכ"ל בריליאנט, קווין ברמייסטר, הבטיח מוקדם יותר החודש כי החברה לא תשתמש במחשבים אישיים של משתמשים מבלי לקבל את רשותם וגם המינג הצטרפה להבטחה זו.

עם זאת, עד כה לא טרחו שרמן ובריליאנט לדווח למשתמשי קאזה כי הפכו ל"שותפים עסקיים" שלהן. עובדת הטמנת "אלטנט" בתוך קאזה נחשפה רק בנספח לדוח השנתי, שהגישה החברה לאחרונה לרשות לניירות הערך האמריקאית.