בתים מספרים (על ירושלים)
טיול בסמטאות ירושלים בעזרת ספר חדש על תולדות טלביה, קטמון והמושבה היוונית. הסיפורים האנושיים שמאחורי הבתים
| טלביה |  | קטמון | | | | |
יש שכונות בירושלים שהסיור ברחובות ובסימטאות שלהן הוא כמו דפדוף בין דפי ההיסטוריה של העיר. מבנים יחודיים ובנייני מגורים מפוארים מגוללים סיפורים על משפחות אריסטוקרטיות שהתגוררו כאן, על אורחות חייהם, על מנהגים וערכים תרבותיים. בניינים רבים מלמדים על תרבות ארכיטקטונית עשירה שאיפיינה את הבנייה הערבית בעיר ועל השינויים החברתיים שהתחוללו כאן לאורך 100 שנה.
בספר חדש שרואה אור בימים אלה, "שכונות ירושלים - טלביה, קטמון והמושבה היוונית" (הוצאת כתר), חושף האדריכל דוד קרויאנקר את תולדותיהן של שלוש שכונות הנחשבות למעניינות והיפות ביותר בירושלים שמחוץ לחומות. קרויאנקר מתמקד בספר החדש בהיבטים האנושיים והאישיים שמאחורי הבתים הערביים שנבנו בשכונות אלה.
הספר חושף בצורה מקיפה את תהליך התפתחותן של שלוש השכונות ואת התהפוכות שעברו על תושביהן. סיפור בתי טלביה, קטמון והמושבה היוונית מלמד על שגשוגה של בורגנות שהתפתחה כאן לאורך השנים, על הקהילה היוונית הקטנה של ירושלים בתקופת המנדט ועל חייהם ומנהגיהם של התושבים הערבים-נוצרים שהתגוררו בטלביה ובקטמון והכניסו לירושלים יופי ארכיטקטוני, תרבות דיור וערכים אסתטיים שהעיר לא ידעה כמותם.
לאן חוזר שרון בלילה
הטיול ברגל בסימטאות השכונות, ההתבוננות פנימה לתוך חצרות הבניינים והרמת המבט כלפי מעלה אל הקומות העליונות - חושפים יופי ואלמנטים קישוטיים המאפיינים מסורות בנייה ותיקות, מלמדים על המורשת האדריכלית של העיר, על סגנונות בנייה שהולכים ונעלמים, ועל תהליכי שימור, שיקום והחייאה של מבנים לטובת עדות היסטורית וארכיטקטונית.
בחלק הראשון של הספר מתייחס קרויאנקר לשכונת טלביה, מרחיב את היריעה ומסייר עם הקוראים ב-86 בניינים מיוחדים מבחינה ארכיטקטונית והיסטורית. בנוסף לפאר החיצוני של הבניינים חושף הספר גם את עיצוב הפנים של הבתים.
אפשר לסייר בשכונת טלביה במשך שעות ארוכות, ואפילו ימים, על מנת להכיר מקרוב את 86 האתרים עליהם ממליץ הספר, ואפשר לבחור רק כמה בניינים ולהתמקד בסיפוריהם, כפי שעשינו אנחנו.
וילת קונסטנטין סלאמה, רחוב בלפור 21: נבנתה כבית פרטי בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת. היום משמשת כמשכנה של הקונסוליה הבלגית. הבניין היחודי מייצג את העושר וההצלחה של הקבלן והסוחר קונסטנטין סלאמה, שהיה גם מיוזמי הקמת שכונת טלביה ופיתוחה. הבניין הפינתי, מוקף גינה גדולה, פונה אל הכיכר הידועה בשם כיכר סלאמה.
זהו אחד הבניינים הגדולים והמפוארים בעיר. בנייתו מושתתת על עקרונות הסגנון הבינלאומי, הדוגל בקווים ישרים ונקיים ובסימטריה קלאסית. המרפסות מאופיינות בעמודים עגולים ללא כותרות ועיטורים. האדריכל של הבניין עיצב גם את פנים הבית ואת פריטי הריהוט בסגנון הארט-דקו.
וילה הרון א-ראשיד, רחוב מרכוס 18: נבנתה ב-1926 כבית דירות יוקרתי ומשמשת כבית דירות עד היום. הבניין המפואר קרוי על שמו של הח'ליף העבאסי הרון א-רשיד (מסיפורי אלף לילה ולילה). שם הבית התנוסס באותיות לועזיות על קירות הבניין בשלושה מקומות שונים. בשנות ה-50, כשגולדה מאיר התגוררה באחת הדירות בבניין, ביקשו להעלים את העובדה שהבית היה שייך בעבר לערבי, וגירדו את שם הבית מרצועת אריחי הקרמיקה שבחזית הקדמית.
בית ג'לאד, רחוב ד'יזרעאלי 7, פינת רחוב אלקלעי: הבית נבנה בשנות ה-30 כבית פרטי והיום הוא משמש כמוסד חינוכי. את הבניין מאפיינת בנייה מפוארת ומסוגננת של אוגוסט ג'לאד, קבלן וסוחר אמיד שבנה את הבניין עבור משפחתו בסגנון המשלב עיטורים האופיניים לבניה הערבית בימי המנדט. כאן מככבים אריחי קרמיקה ארמנית צבעונית, מעקה גג משונן, קשתות מכמה טיפוסים, עמודים, וגם מעקות תחרה מחוררים. בשנת 1937 התכנסה בבניין ועדת פיל הבריטית, שהגיעה לחקור את המצב בארץ, ואחרי 1948 שימש הבניין את מוסד הילדים מוצא של עליית הנוער.
משכן ראש-הממשלה, רחוב סמולנסקין 9, פינת רחוב בלפור: ממוקם בתפר שבין השכונות טלביה ורחביה, אזור שהיה היוקרתי ביותר בירושלים בתקופת המנדט ושימש גם את מרבית הקונסוליות בעיר, שהתמקמו לאורך רחוב בלפור ובסביבתו. הבניין הוקם כבית מגורים פרטי של היהודי המצרי האמיד אדוארד אגיון, ומשמש היום כמשכנם הרשמי של ראשי הממשלות בישראל. הבניין מעוצב בסגנון הבינלאומי של שנות ה-30 ומאופיין בקו בנייה שבור, עם כמה גושים השונים זה מזה בגובהם ועם אגף קמור בחזית הבניין.
איפה גדל נתניהו
בפרק הסוקר את התפתחותה של שכונת קטמון מובאים סיפוריהם של 62 בניינים, בבחינת ציוני דרך ארכיטקטוניים, היסטוריים וסביבתיים. בין הבניינים המיוחדים בפרק זה נציין למשל את בית נתניהו, בו עברה ילדותו של בנימין נתניהו, את בניין בית-החולים משגב לדך ואת מנזר סן-סימון.
מסלול הטיול במושבה היוונית מתמקד ב-18 ציוני דרך ארכיקטוניים והיסטוריים ומתאר את תהליך התפתחותה של השכונה לאורך 100 שנה. גם כאן בולטים ביופיים בתים בעיצוב מסורתי מסוגנן, שנבנו ברוח הסגנון הבינלאומי ישר-הזווית שרווח בשנות ה-30 וה-40 והיו מוקפים בגינות מטופחות. בין הבניינים הבולטים בשכונה זו: מועדון הקהילה היוונית, בית שאוקי סעד (רחוב מישאל 5) ובית קוזולקרוב (יהושע בן-נון 9).
לפנייה לכתב/ת 
