מיצובישי כריזמה - זכרונות עם כריזמה

זה לא היה מזמן כל-כך, 1996 אם איני טועה. וולוו ומיצובישי החלו לייצר מכוניות בהולנד על פס ייצור אחד. וולוו הציגה S40, מיצובישי השיקה כריזמה. אז נראתה השותפות הזו כבעלת סיכויי הצלחה גבוהים, היום נראה אותו עתיד ורוד "של אז" כחלום, לא הרבה יותר מזה. כי אתם יודעים – וולוו בפורד, מיצובישי בדיימלר. נמל העגינה היפני באירופה הוכיח עצמו רק בחלקו, ואילו מחליפת ה-460 של וולוו רשמה הצלחה בינונית אם בכלל. טרגדיה מוטורית?
אולי כן, אולי לא. בכל אופן, הקווים המשותפים ל-S40 ולכריזמה ממשיכים גם למה שנהוג לכנות "גורל". כאמור, שתי המכוניות לא זכו להצלחה לה ציפו באירופה, במיוחד לא הכריזמה. השתיים גם כשלו בשוק הרכב המקומי בשנים שחלפו. צירוף מקרים או לא, שתי המכוניות זוכות בחודשים האחרונים לקאמבק אחרון. הכריזמה חזרה אלינו אחרי היעדרות של שנתיים, ואילו ה-S40 שכמעט ונעלמה, זכתה לתמחור חדש ואגרסיבי בהרבה, האמור להחזיר אותה לרשימת המכוניות הלגיטימיות ברשימת המכולת של רוכש הרכב המקומי.

לא הצליח

עבור רבים בארץ, השם כריזמה מקושר כמעט-אוטומטית לכישלון שיווקי. היא אמורה הייתה לרשת את הלאנסר ב-98' ולזכות מיד בתואר "הנמכרת ביותר". למעשה, בסופו של דבר הייתה בעיקר המכונית המסמר האחרון שננעץ. במקום הצלחה מסחררת, הכריחה הכריזמה את היבואן להשליך את המגבת הלבנה לזירת ההתגוששות מול מאזדה לאנטיס. הנפילה הגדולה של מיצובישי החלה.
האם זה באמת הגיע לה? לא ממש, ומרבית האגדות המרושעות לא ממש נכונות. אך עובדה היא, כי היבואן החליט להתקפל, להפסיק לאלתר את הייבוא ולשגר אלינו משלחת הצלה מתאילנד - לאנסר שמה. ולמרות ההבטחות הגדולות שפיזר היבואן, גם החלטה זו לא סייעה למוניטין. אם בגלל המכונית המיושנת, אם בגלל סיבה אחרת, חשובה עוד יותר.
כי שנתיים מאוחר יותר החלו לייצר בתאילנד לאנסר חדשה, אותה כנראה לא ממש משתלם להעמיד בתקינה אירופאית. ופתאום, הכריזמה חוזרת, ואפילו עם תג-מחיר תחרותי. זאת, לאחר שהסבירו לנו כי היא יקרה מדי לייבוא ארצה. אכן מוזר, אם כי לא באשמתו של היבואן דווקא. חלק לא קטן מהחלטות היצרן היפני בשנים האחרונות פשוט תמוהות. וזו אם תרצו, אחת הסיבות לארגון מחדש אותו הוא נאלץ לבצע.
אגב, בסוכנות אוהבים לקרוא לה כריזמה חדשה, אבל הם לא מדייקים. ראשית, כי הדגם הנוכחי מבוסס על הכריזמה שבקרה אותנו ב-98', ולא צריך תואר במדעי המכונית כדי להבחין בכך. עם זאת, הכריזמה אכן עברה מקצה שיפורים מהותי - אלא שזה אירע עוד בסוף 99'. למעשה, מדובר במכונית וותיקה האמורה לפנות - תוך לכל היותר שנתיים - מקום יקר על פס הייצור לטובת דגמים חדשים מבית מיצובישי, כמו-גם סמארט.

מראה הרמוני

קווי המתאר של הכריזמה שייכים לדור קודם של מכוניות סדאן יפניות, שלא להזכיר קומפקטיות אירופאיות. אך מתיחת הפנים שעברה המכונית בהחלט הועילה לה. היא נראית פחות מגושמת ויותר מעודנת מהמקור, ובסך הכל מציגה צללית נאה. עם הצבע המתאים, היא נראית אפילו מכובדת מחלק מהמתחרות מבית.
וזה גם הכיוון בתא הנוסעים, אם כי כאן כבר מתחילים העניינים להסתבך. הרושם הראשוני טוב בהחלט, כאשר היא מעניקה תחושה של מכונית גדולה ומהודרת ממתחרותיה. זאת, בעיקר תודות לסביבת נהג עם פלסטיק רך למגע וקונסולה מרכזית בצבע כסוף. גם צג דיגיטלי נאה למחשב הדרך, או מערכת שמע ותא הנפתח ברכות מוסיפים לתחושה. זאת, עד שמגלים כי במחשב הדרך ניתן להשתמש רק בשילוב עם מערכת השמע של מיצובישי (בתוספת תשלום), ושכיסוי התא שברירי למגע.
אבל יש יותר. כך למשל תאי המפות בדלתות מסוגלים להכיל בקושי קסמי שיניים וחוט דנטלי. יש אמנם אפשרות לסגור את פתחי האוורור, אך תחושת הפקדים וכיוון הפתחים זולה מדי. יש תאורת מפות, אך היא כמעט ומביישת את שמה, ועוד לא דיברנו על ברגים חשופים פה ושם, או רעשים וקרקושים שונים ומשונים במכונית המבחן, המעמידים בספק את תדמית החסינות והעמידות היפנית המפורסמת.
לא הזכרנו גם את מושב הנהג, שנראה כאילו הונח שם מבלי שמישהו נתן באמת את הדעת. המושב נמוך מדי, כיוון הגובה מסורבל, והרווח בינו למסעד גדול מהרצוי. הוסיפו לכך הגה שמתכוון רק לגובה ותבינו כי כיוון תנוחת נהיגה רצויה אינו עניין של מה בכך. לזכותו (של המושב) יאמר כי הוא הותיר אותנו ללא כל בעיות גב, גם לאחר נהיגה בת שעתיים ללא מנוחה.
לזכותה של הכריזמה עומד הצד השימושי. היא מרווחת במפתיע מאחור, למרות בסיס גלגלים שאינו ארוך במיוחד. כך היא בפירוש מציעה מרחב מחייה משופר לעומת אחיותיה, גם המודרניות שבהן.

יש כוח?

בגרסה הקודמת הגיעה הכריזמה אלינו (ורק אלינו) עם מנוע הלאנסר היוצאת והספק מרבי של 113 כ"ס. אולם כעת נאלצים מיצובישי ליישר קו עם התקן, והכריזמה מגיעה עם המנוע המשווק באירופה - 1.6 ליטר, 16 שסתומים והספק מרבי נמוך יותר, 103 כ"ס בסך הכל. בכל מקרה, מדובר בגרסה חדשה למנוע שהכרנו, ועל ירידת ההספק צריכה לפצות זמינות כוח עדיפה. ונכון, שיא המומנט אכן מושג מוקדם יותר, אם כי 4,500 סל"ד לא יכולים להיחשב כנמוכים בשום אופן.
ואכן, עם 103 כ"ס ומשקל של 1,215 ק"ג, הכריזמה מסתפקת בביצועים בינוניים. אמנם, נתון תאוצה רשמי מ-0 ל-100 קמ"ש של 15.1 שניות נראה איטי במיוחד - גם אם במציאות היא מרגישה מעט מהירה יותר - אך היא בפירוש נזקקת לעבודת נהג נמרצת כדי לשמור על קצב מהיר. הבעיה נובעת ללא ספק מבעיית התאמה בין המנוע לתיבה המשוכללת, המציגה יחסי העברה ארוכים מדי.
לכן, כאשר נדרשות האצות של ממש בתנאים פחות אידיאליים, יש למשוך את המנוע לסל"ד גבוה. שם, מעל 4,500 סל"ד, הוא מרעיש, יחד עם מעין-הבטחה להתעוררות צפויה, אלא שדווקא אז הוא מרגיש חנוק יותר. מלבד זאת, כאשר מניחים לתיבת ההילוכים לעשות את העבודה, היא משלחת את הנהג ל"שטחים מתים", מה שמצריך מעבר לתפעול ידני, שיכול לעזור גם בנטרול סרבנות להורדת הילוך עצמאית.
בכל מקרה, מי שיתעקש ללחוץ ולא להתייאש, יזהה 170 קמ"ש על מד המהירות, בקצה קצהו של ההילוך השלישי. במהירות זו מתבלבלת התיבה בין שלישי להילוך הרביעי, היכול תיאורטית להוסיף עוד מעט קמ"שים. לזכותה אגב יש לזקוף פעולה מעודנת בדרך כלל. צריכת הדלק הייתה סבירה עם 7.8 ק"מ לליטר.

על בטוח

שיתוף הפעולה השוודי-יפני היה אמור להניב התקדמות בתחום התנהגות הכביש, אך אל תצפו לזה כאן. הכריזמה מסתפקת בציון ממוצע בלבד, ורחוקה עד מאד מיריבות אירופאיות, ואפילו מהטובות שבתוצרת יפן. פעולת ההגה מבטיחה רבות, בעיקר תודות למשקל נכון ותגובה מהירה יחסית, אך עד מהרה חוזר השיממון. הכריזמה מפגינה התנהגות בטוחה, למרות יללות צמיגים מוגזמות, וזהו בעצם.
למעשה, אין למנוע מספיק כוח כדי להכניס אותך לצרות ממשיות, שאותן בכל מקרה לא תחפש כנראה. את היציבות הכיוונית הסבירה מקלקלת נטייה לניתור מיותר על גלי כביש ושיבושים. זו גם אחת מהסיבות לנוחות נסיעה בינונית, גם מחוץ לעיר. לכך מצטרפים רעשי צמיגים ורוח, העלולים במהירות גבוהה אפילו להפריע. דווקא ארבעה בלמי דיסק עושים עבודה טובה, ולמרות שאינם מבצעים מיידית, הם עדיין משכנעים, מבטיחים ומצליחים לקיים.

זה מה שיש

99,500 שקלים עבור משפחתית בינונית מיפן הוא סכום כסף לא גדול במיוחד בשוק הרכב המקומי. אלא שרמת האבזור נמוכה מדי, בעיקר מול מתחרות מאירופה. כך למשל מציעה הכריזמה שתי כריות אוויר בלבד. ועוד לא הכנסנו לחישוב את המראה, התחושה והיכולת. אז נכון, מול אחיותיה מיפן היא היא אכן מציעה מראה נאה ותא נוסעים מכובד. אך לא נראה שזה מה שיאפשר ניצחון על מתחרות כמו לאנטיס.
נכון. לפני שנים יכולה הייתה הכריזמה להיות סופר-לאנסר של ממש, אפילו הראשונה להציע מנוע הזרקה ישירה. אבל כיום זה נראה מעט מדי, מאוחד מדי. וכפי שרומז תג מחיר המכוון לקבוצה שתיים לחישוב שווי ערך, ציי רכב גדולים העוסקים בעיקר במלאכת המספרים עלולים להיות קונים בכוח. ולבטח יהיו גם כאלה שירכשו באופן פרטי. זה לא הרבה, אך לפחות כרגע, זה כנראה המרב לו ניתן לקוות.