שתף קטע נבחר

יש משהו אופטימי באורגני

החקלאות האורגנית הפכה לממוסדת בישראל לפני כ-20 שנה אבל הפכה לטרנד רק בשנים האחרונות. והכל בזכות כמה כהני דת חסרי פשרות, שלא מוכנים לוותר על מה שרובנו מוותרים מראש



(את המדריך לחוות האורגניות תוכלו למצוא כאן: חלק א' וחלק ב').

רוב הזמן אנחנו מקלקלים. לא תמיד בכוונה, לפעמים אפילו מתוך רצון לעשות טוב, אבל התוצאה – קלקולים חדשים. ניקח לדוגמא את חומרי ההדברה. מי שהמציא אותם הרי רצה לעזור. הוא ראה צמחים עם מחלות וחשב שאפשר להיפטר מהן. עכשיו מתברר שמרוב מאמץ להיפטר מהמחלות השונות של הפירות והירקות, אנחנו גורמים נזקים גדולים, לעצמנו ולטבע שסובב אותנו. הדשנים הכימיים הם דוגמא דומה – באים לעזור אבל לטענת רבים מזיקים. אנשי החקלאות האורגנית רוצים לתקן את מה שקלקלנו. הם חושבים שאפשר גם אחרת. שאפשר בלי חומרי הדברה מזיקים, בלי דשנים כימיים, בלי רעלים שאנחנו מייצרים ומפזרים ביד נדיבה כל כך בכל מקום שרק אפשר.
יש משהו אופטימי מאוד באנשים שעוסקים בחקלאות אורגנית. יש בהם משהו עקשני, חסר פשרות, שלא רוצה לוותר על מה שרובנו מוותרים מראש. רובנו משקיעים מאמץ ומחשבה בעצם הרעיון שנאכל שני ירקות ביום. אפילו הדבר הפשוט הזה – סלט קטן בארוחת ערב, לא משנה בכלל מאיזה ירקות, דורש לא מעט מאמץ. צריך לקנות אותם, לשטוף, לקלף, לחתוך, לתבל, לחלק לצלחות, ללעוס ולבלוע. אם הצלחנו להכין סלט לארוחת ערב אנחנו מרוצים. תרמנו משהו חשוב לתזונה שלנו ושל הילדים. הנה, כבר הם נראים טוב יותר, עם כל האוכל הבריא הזה. אם זה היה תלוי בהם הרי היינו מזמינים פיצה.
הבעיה היא, כך מסבירים בסבלנות אין קץ אנשי החקלאות האורגנית, שזה לא מספיק טוב. הירקות האלה, שחתכנו בקפידה לסלט, גודלו בעזרת חומרי ריסוס והדברה שגורמים לנו ולכדור הארץ יותר נזק מתועלת. הם, האופטימיים שאינם מוותרים על הדרך הנכונה, עושים זאת אחרת. חקלאי אורגני שעושה מלאכתו נאמנה דואג להפרדה מוחלטת בין החלקות בהן הוא מגדל את הירקות והפירות שלו לבין החלקות, הלא אורגניות, בהן ממשיכים לרסס בחומרי הדברה כימיים. הוא אינו מרסס או מדשן בדשנים כימיים ומוכן לסבול אובדן ביבול ובלבד שהתוצרת תהיה נקייה מחומרים מסוכנים. הוא מוצא פתרונות הדברה ביולוגיים – למשל תנשמות שאוכלות מזיקים, ומקווה שזה יצליח.

הפיתוי לעגל קצוות

החקלאות האורגנית בישראל מאוגדת בארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית, אגודה שיתופית בה חברים כ-400 חברים. הארגון מתמקד בהדרכה מקצועית של החקלאים, ממסד תקנים ופועל לקידום המסחר במוצרים אורגניים. תחת חסותו הוקמה חברת אגריאור האחראית על הפיקוח. ההיבט הזה חשוב בעיקר בגלל שהפיתוי לעגל פינות גדול כאן מאוד. מוצרי חקלאות אורגנית נמכרים במחירי גבוהים, לעיתים בעשרות אחוזים, ממחירי מוצרים שאינם אורגניים. קל להתפתות ולהשיג יבולים גבוהים יותר, או לשמר גידול שכבר הושקע בו מאמץ רב, בעזרת חריגה מן הכללים האורגניים. פקחי אגריאור אמורים למנוע חריגות כאלה.
החקלאות האורגנית הפכה לממוסדת בישראל לפני כ-20 שנה. אם מחפשים אדם אחד שאחראי על הפעילות הזו קל להצביע על מריו לוי מקיבוץ שדה אליהו. לוי, היום בן 78, עלה לישראל ב-1939 וכבר 60 שנה הוא עובד בחקלאות בשדה אליהו. לדבריו, הגיע לחקלאות האורגנית לאחר שהתאכזב מן החקלאות הקונבנציונלית. "חיפשתי חקלאות שתתחשב באיכות הסביבה" הוא מסביר, "תתחשב באי פגיעה בפוריות הקרקע, באי שימוש בחומרים מסוכנים, ומתוך דאגה לבריאות האדם".
ברחבי הארץ פועלות היום חוות אורגניות ומרכזים עסקיים שמתמקדים בתוצרת אורגנית. בכל המקומות האלה אפשר לקנות תוצרת אורגנית תחת פיקוח וברבים מהם אפשר לשלב את הקנייה הזו בבילוי משפחתי, שבדרך כלל בא להדגיש את ההבדלים בין מוצרי החקלאות האורגנית למוצרי החקלאות האחרים.
במהלך השיחות עם מנהלי ומפעילי החוות האורגניות קל להיווכח שמדובר ביותר מפרנסה. רבים מן האנשים עימם שוחחתי עברו במהירות הבזק מהסבר ענייני על המוצרים שהם מוכרים בחנות או בחווה למהלך שכנוע אידיאולוגי סוחף. רובם הפצירו בי לבוא, לנסות, להבין, להסכים. הם מעניקים תחושה של פועלים בשליחות. הם נשמעים כאנשים מצוינים שחשיבות הנושא האורגני בוערת בעצמותיהם. הם נשמעים קצת יותר ככוהני דת מכאנשי מכירות.

(את המדריך לחוות האורגניות תוכלו למצוא כאן: חלק א' וחלק ב').


לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אם הצלחנו להכין סלט לארוחת ערב אנחנו מרוצים
מומלצים