שתף קטע נבחר

איך לעשות טיפול 10,000

אם אתה סומך על המוסכניק שלך כמו על בן משפחה מדרגה ראשונה, תרגיש חופשי לדפדף הלאה. אם לא - אתה חייב לקרוא את הכתבה הזאת. האוטו שלך (והכיס שלך) יגידו תודה. עלינו

החלפה (1): פלאגים, פלטינות, פילטרים החלפה (2): נוזלים בדיקה כיוון 
סיכום וסיום 

התכנסנו כאן כדי להסביר לך איך עושים טיפול 10,000. לא מה שמנסים לשכנע אותך במוסך, לא מה שהחבר'ה אומרים, אלא מה שהאוטו שלך באמת צריך כדי לשרוד. אז קודם כל, מ-ה-פ-ך. תשכחו מהצירוף "טיפול 10,000". השם הראוי הוא "טיפול תקופתי", פשוט כי הוא לא בהכרח מתבצע מדי 10,000 ק"מ. נכון, האפשרות המוכרת היא לבצע אותו בתדירות הזאת, אבל זו לא כל התורה. צריך לבצע אותו לפי תקופת הזמן שחולפת (בין חצי שנה לשנה) בהתאם לקביעה של יצרני הרכב השונים, או לפי קילומטרים - מה שבא קודם. גם זמן הוא פרמטר חשוב, כי אורך חיי החלפים נמדד גם במונחים של זמן, בעיקר כשמדובר בנוזלים ובשמנים. וכן, יש חיה כזאת "תאריך תפוגה" גם בדברים האלה. שמן מנוע, לדוגמה, שתפקידו לשמן ולקרר את המנוע, מאבד עם הזמן מתכונותיו ומיעילותו. אם לא תחליף אותו בזמן, הוא עלול לגרום לנזק.
לפני שנגיע לתכל'ס נזכיר רק שכדאי להציץ בספר היצרן של הרכב, שמפרט בדיוק את זמני הטיפול ברכב, סוגי השמנים והנוזלים שמתאימים לו, ונתונים טכניים כמו לחץ אוויר של הצמיגים והעומסים המותרים. חשוב לזכור: יכולים להיות הבדלים בין הנתונים בספר היצרן לבין המלצות היבואן בארץ, בגלל ההבדלים בין תנאי האקלים והכבישים בארץ לעומת חו"ל.
ועכשיו לטיפול עצמו, שכמו כל דבר במדינת ישראל מתחלק גם הוא לשלושה חלקים עיקריים: החלפה, בדיקה וכיוון.

החלפה (1): פלאגים, פלטינות, פילטרים
נפתח בהערות כלליות: תדירות החלפת חלקים, נוזלים ושמנים ברכב נקבעת לפי הוראות היצרן. כל אחד והג'ננה שלו - יצרן אחד יכול לקבוע החלפת פלאגים כל 40 אלף ק"מ, אחר קובע כל 20 אלף. חוץ מזה, איכות החומרים והחלפים שמשחקים בשואו הזה יכולה להשפיע על קצב ההחלפה. החלטת להשתמש בשמן סינתטי/ חצי סינתטי? הוא יחזיק זמן רב יותר מהשמן המינרלי הפשוט. בכל מקרה, עדיף לדבוק בהוראות היצרן לגבי זמן ההחלפה וסוג החומרים. וזה המינימום. אם אתה משקיען אז תעשה יותר ממה שהיצרן קובע, אבל אף פעם לא פחות.

מצד שני, ההמלצות האלה רלוונטיות רק למכוניות חדשות יחסית. יש לך אוטו שמתקרב לגיל צבא, עתיר חלפים שארגנת בחצי מחיר ממוסכים בוואדי ג'וז? כדאי שתזכור לעשות טיפול כל 10,000 ק"מ או חצי שנה (כל הקודם זוכה), אחרת הוא יובא לקבורה לפני שתכננת.

שמן מנוע ומסנן (פילטר) שמן. שני אלה מוחלפים בכל טיפול תקופתי. המספרים שמופיעים על אריזות השמן, כמו 20/50 או 10/40, מעידים בעיקר על צמיגותו. סוג השמן שדרוש לך הוא פונקציה של המנוע שברשותך - בנזין ודיזל דורשים סוג שמן שונה. גם תנאי האקלים באזור שבו אתה נמצא ומידת השימוש שלך ברכב חשובים: ככל שאתה נמצא באזורים חמים יותר, אתה צריך שמן צמיגי יותר וכמובן שבאזורים קרים במיוחד זה להפך (הידעת שבאזורים קרים מאוד, לפני כל התנעה של הרכב נוהגים להניח גזיה מתחת לאגן השמן כדי לרכך אותו?). ובעניין מידת השימוש: מי שמעביד את רכבו קשה, מומלץ שיחליף את השמן בתדירות גבוהה יותר.

אבל מדובר ביותר מנוזלים: ברוב המכוניות, על בורג ריקון השמן יש טבעת אטימה שמומלץ להחליפה בכל החלפת שמן. מדובר בטבעת קטנה שעולה כמה שקלים בודדים, וחוסכת המון בעיות שעלולות להיגרם מנזילות שמן.

מסנן השמן, מצדו, טעון התייחסות רצינית. שמת פילטר לא מתאים - גרמת לבעיות בשימון המנוע. לכן כדאי שתשקיע בפילטר איכותי שמתאים ספציפית לרכב שלך. ההערה הזו, אגב, נכונה לכל סוגי הפילטרים (אוויר ודלק) באוטו. לא כדאי לחסוך בהם, כי עלותם נמוכה יחסית וחשיבותם לשמירה על אורך חיי המנוע גבוהה מאוד.

מסנן אוויר. תפקידו לסנן את האוויר שהמנוע משתמש בו לתערובת הבעירה. כמעט בכל המכוניות קיים כיום מסנן אוויר יבש, שנראה כמו נייר עבה ומאפשר מעבר של אוויר אך מונע מלכלוך מעל גודל מסוים לעבור דרכו. אזהרה: לא מומלץ לנקות אותו בלחץ אוויר, מכיוון שזה עלול לגרום לקרעים שיאפשרו מעבר קל יותר של לכלוך למנוע. תזכורת: לא להתקמצן, להשקיע.

מסנן דלק. תפקידו לסנן את הדלק שמיועד לתערובת הבעירה. בדרך כלל תדירות החלפתו ברכב עם הזרקת דלק נמוכה יותר מברכב עם קרבורטור. בזמן החלפתו חשוב לשים לב לחיבורי כניסת הדלק וליציאתו - הכניסה צריכה להיות מחוברת לצינור שמגיע ממיכל הדלק, והיציאה לצינור שמגיע אל הקרבורטור/ המזרקים. הכניסה והיציאה מסומנות על ידי חץ שמצויר על המסנן, ומראה את כיוון זרימת הדלק.

הערה לבעלי הדיזל, שהולכים ומתרבים: חשוב מאוד לנקז אוויר ממערכת הדלק לאחר החלפת המסנן. ניקוז לא טוב יגרום במקרה הטוב לכך שהאוטו יניע, אבל המנוע יזייף בצורה רצינית; במקרה הרע, האוטו לא יניע כלל.

פלאגים (מצתים). תפקידם לייצר את הניצוץ החשמלי שמדליק את הדלק בתערובת הדלק והאוויר בתא הבערה, כלומר בתוך חלל הצילינדר. בעלי רכב דיזל פטורים מהתענוג, כי אין פלאגים. הלחץ והחום שנוצרים בתוך הצילינדר הם אלה שמדליקים את התערובת.

בהחלפת פלאגים חשוב לשים לב שצבעם אפרפר, סימן לבעירה טובה. באופן כללי, פלאגים מפויחים מעידים על תערובת עשירה מדי בדלק, ואז יש לבדוק את תקינות מערכת הזרקת הדלק או הקרבורטור. פלאגים שיוצאים משומנים מעידים על חדירת שמן לתא הבעירה, מה שמחייב בדיקה לגילוי הסיבה.

פלאגים בלויים גורמים לירידה בביצועי הרכב ולעלייה בצריכת הדלק. ואיך תדע אם הפלאג עשה את שלו בעולם או לא? אז ככה: תבדוק את המרווח שבין האלקטרודות ומידת הבלאי שלהן. כשהמרווח גדול מדי והאלקטרודות שחוקות, הגיע הזמן להגיד ביי ביי.

הערות אזהרה: קודם כל, לא להחליף פלאגים כשהמנוע חם. לפני הוצאת הפלאג והכנסת חדש, מומלץ לנקות מסביב לפלאג בעזרת לחץ אוויר, כדי למנוע חדירת לכלוך ועצמים לצילינדרים, ובזמן הפירוק וההרכבה לשים לב שהם מוברגים בקלות יחסית ואין התנגדות. בזמן ההידוק - לא להתלהב ולסגור אותם כאילו אתה סוגר גלגל של משאית.

פלטינות. קיימות רק במכוניות ישנות עם הצתה רגילה, כלומר לא אלקטרונית. תפקידן לתזמן את הופעת הניצוץ במצתים. הפלטינות נמצאות בתוך המפלג (ממנו יוצאים החוטים למצתים) והן פועלות כמו מתג שנסגר ונפתח, לפי סיבובי המנוע, ומאפשר העברת זרם לסליל ההצתה שמייצר זרם במתח גבוה מאוד (עשרות אלפי וולטים) המגיע למצתים ויוצר ניצוץ חשמלי. עם הזמן מתמלאים המגעים בפלטינות בפיח, נשחקים, ולכן יש צורך להחליפן.

בזמן ההחלפה יש חשיבות רבה לכיוון המרווח המקסימלי בין המגעים בזמן הפתיחה. את המרווח ניתן לבדוק לאחר מכן בזמן פעולת המנוע באמצעות מכשיר המודד את זווית הפתיחה (זווית DWELL ). נהוג גם להחליף את הקבל המחובר לחלקו החיצוני של המפלג.

רצועת תזמון. רצועה שקיימת ברוב המכוניות וחשובה מאוד לפעולת המנוע, כי היא מתזמנת בין פעולת הבוכנות לבין זמן פתיחת השסתומים וסגירתם. כשהרצועה נקרעת, המנוע תמיד יכבה, ובמקרה הגרוע השסתומים יתעקמו כתוצאה מפגיעה של הבוכנות שבהם. במקרה כזה יהיה צורך לפרק את ראש המנוע ולבצע תיקון גדול ויקר. כדאי מאוד להחליף אותה בזמן, להשתמש ברצועה איכותית ולבצע את ההחלפה במוסך המכיר היטב את אופן החלפת הרצועה באותו רכב.

חזור למעלה
החלפה (2): נוזלים
אחרי שהחלפנו את האלמנטים ה"מוצקים", הגיע הזמן לטפל בנוזלים. הערה כללית בשביל הספתח: לכל הנוזלים והשמנים ברכב קיים סימון (על המיכל או על מדיד) שמורה על כמות מינימלית וכמות מקסימלית. בזמן בדיקה חשוב לשים לב שהנוזל יהיה בין המינימום למקסימום - כמות גדולה מדי או קטנה מדי עלולה לגרום לבעיות שונות.

נוזל בלמים. תפקידו להעביר את הלחץ מדוושת הבלם לבוכנות שמפעילות את רפידות הבלמים. באופן כללי, אין צורך להוסיף נוזל בלמים למיכל הראשי, כי גובה הנוזל שבו תלוי בעוביין של הרפידות. תוספת מיותרת של נוזל בלמים תיפלט החוצה בזמן החלפת הבלמים, ותגרום לכך שבמערכת יהיה עודף נוזלים. אם ניכרת ירידה משמעותית ומהירה בגובה הנוזל בין טיפול לטיפול - צריך לגשת למוסך ולערוך בדיקה של כל המערכת כדי לאתר את מקור הנזילה.

החלפת נוזל בלמים מתבצעת בדרך כלל אחת לשנתיים. כאן מומלץ לוותר על שיטת "עשה זאת בעצמך" ולגשת למוסך, בגלל בעיית חדירת אוויר למערכת בזמן ההחלפה שעלולה לגרום למערכת לא לתפקד כראוי. יש לשים לב שסוג הנוזל, המצוין על ידי האותיות DOT ומספר לצדן (לרוב 3 או 4), תואם את הוראות היצרן. ככל שהמספר גבוה יותר, כך הנוזל עמיד יותר בטמפרטורות ובלחצים גבוהים.

נוזל קירור. תפקידו לקרר את המנוע, אך משתמשים בו גם לחימום הרכב בחורף. נוזל הקירור מכיל חומרים שתפקידם לשמור על חלקי המערכת מפני בלאי, להעלות את נקודת הרתיחה של הנוזל ולהוריד את נקודת הקיפאון (מרכיב הידוע בשמו הפופולרי "אנטי-פריז"). מכל הסיבות האלה, ובגלל העובדה שהנוזל הזה נקי מאבנית ומכל הנאחס המוכר מהמים הרגילים, חשוב להשתמש רק בו למערכת הקירור ולהחליפו אחת לשנתיים, או לפי הוראות היצרן.

גם במקרה הזה, אם אתה לא יודע איך לנקז אוויר אחרי החלפת המים, לך למוסך. כואב בכיס? לא נורא. יותר כואב לתקן את הנזק אחרי שהמנוע ירתח לך. בין לבין צריך לבדוק את כמות הנוזל. אם חסר הרבה, יש סיכויים טובים לנזילה וכדאי מאוד למצוא את מקורה ולתקן אותה.

שמן גיר וסרן אחורי (בק אקס). תפקידו של השמן בגיר הוא שימון וקירור חלקיו, ובגיר אוטומטי יש לו תפקיד מרכזי בפעולה. השמן המתאים לגיר האוטומטי שונה מזה של גיר רגיל: בגיר האוטומטי השמן דליל יותר וצבעו אדום, לעומת השמן הרגיל, הסמיך יותר ובעל צבע צהוב-כהה. גם כאן זמני החלפת השמן וסוג השמן הם בהתאם להוראות היצרן או היבואן. שימו לב: בגיר אוטומטי יש לעתים צורך בהחלפה או בניקוי של פילטר הנמצא בתוך הגיר.

שמן הגה כוח. תפקידו לסייע בסיבוב ההגה. הוא לא דורש טיפול כבד, פרט לבדיקת גובה השמן והחלפתו לפי הוראות היצרן. בדרך כלל, אגב, משתמשים למטרה זו בשמן גיר אוטומטי.

חזור למעלה
בדיקה
אחרי שגמרנו עם ההחלפות, זה הזמן לעבור לדום ולשנן כלל ברזל: כל טיפול במכללי הבטיחות של הרכב, כגון בלמים, הגה, מתלה קדמי ומתלה אחורי, יש לעשות במוסכים מקצועיים ומוכרים. חאפרים של שקל וחצי הם ממש לא לעניין כאן. מכללי בטיחות הם עיסוק למכונאים מוסמכים בלבד על פי חוק, ומעבר לעבירה זה יכול לעלות ביוקר. מדובר פה בעניין של חיים ומוות, לא פחות. מצד שני, כדאי להכיר מה בודקים ואיך.

בלמים. במרבית המכוניות החדשות הבלמים הקדמיים והאחוריים הם מסוג דיסק (בחלק מהמכוניות הבלמים האחוריים הם מסוג תוף). בלמים קדמיים תמיד יישחקו וייגמרו לפני האחוריים, מכיוון שהם אלה הנושאים במרבית עומס הבלימה ולכן מומלץ לבדוק אותם בכל טיפול. בכל בדיקה חשוב מאוד לפרק את כל הגלגלים ולא להסתמך על בדיקת צד אחד בלבד. נכון, הבלאי בשני הצדדים הוא פחות או יותר זהה, אבל תמיד יהיו הבדלים.

בבדיקת בלמים יש לשים לב לעובי רפידות הבלם, עובי ופני הדיסק או התוף ונזילות בבוכנות. בבלמי דיסק אין צורך בשום כיוון, אבל בבלמי תוף, למרות שהם בעלי מנגנון כיוון אוטומטי, לרוב ניתן לבצע כיוון ידני קל.

צמיגים. בהזדמנות חגיגית זו, כשהגלגלים כבר מפורקים לצורך בדיקת הבלמים, קל לבדוק בצורה יסודית את מצב הצמיגים. אל תחכו לטסט כדי לבדוק אותם - מדובר בעניין בטיחותי מהמעלה הראשונה. מה לחפש? יובש וסדקים בדפנות הצמיג, עומק חריצים שאינו מספק ושחיקה של פני הצמיג במרכז או בצדדים. שחיקה מוגזמת שאינה אופיינית לאותו רכב מחייבת בדיקה של זוויות המתלים לפני החלפת הצמיג.

בכלל, באופן קבוע ובלי קשר לטיפול, מומלץ לבדוק את לחץ האוויר בצמיגים, כולל הצמיג הרזרבי. את הבדיקה צריך לעשות כשהצמיגים קרים (ולא כדאי להסתמך על השעונים בתחנות הדלק, שלרוב מזייפים). גם לפני נסיעה ארוכה עם עומס גדול מהרגיל, כשיוצאים עם המשפחה ומאה צידניות לטיול, כדאי לנפח אותם ללחץ המתאים לעומס מרבי לפי הוראות היצרן.

חזרתם בשלום אחרי שעצרתם בפנקייק להקיא? עכשיו תחזירו את הצמיגים ללחץ הרגיל. בדיקה שוטפת של לחץ האוויר תאריך את חיי הצמיג ואת חיי הנוסעים.

הגה ומתלים. באופן כללי, מה שאנחנו מחפשים זה חופש בחיבורים. ככל שהרכב בוגר יותר, כך הסיכויים לתקלה גדולים יותר - מי שבילה במוסכים ושילם על התפוחים כבר יודע. דבר נוסף הוא פגיעות בזמן נסיעה, שגרמו לעיוות בצורה של חלקים אלה. העיוותים משנים את זוויות המתלה ומשפיעים על אחיזת הכביש ועל התנהגות הרכב באופן משמעותי. אחרונות חביבות הן נזילות מהגה כוח ומבולמים. אם יש כאלה, ניתן לתקן את הנזילה, לרוב על ידי החלפת החלק.

רצועות וגומיות. ברכב יש רצועות שונות המפעילות חלקים כמו אלטרנטור (מספק חשמל לרכב בזמן שהמנוע עובד וטוען את המצבר), מדחס המזגן, משאבת הגה כוח, משאבת מים (לפעמים) ומשאבת ואקום (דיזלאי, האם שומע?). בנושא הרצועות צריך לבדוק שני דברים. האחד, אם יש עליהן סדקים, ובמקרה שאפילו נראה סימן להתחלה של אחד כזה, צריך להחליף מיד. השני - מתח הרצועה. אם היא רפויה, אז למתוח.

לקטגוריית הגומיות נכנסים צינורות של מערכת הקירור, צינורות דלק, צינורות ואקום וחוטי הצתה (הכוונה לציפוי שלהם). בקיצור, כל מה ששייך למשפחת הגומי צריך לעבור בדיקה שתעיד אם הוא יבש וסדוק. אם כן - יאללה, להחליף. משום מה יש נטייה להתעלם מהגומיות על הציריות: הציריות הן אלה שמעבירות את התנועה מהגיר לגלגלים, וכדאי מאוד להחליף את הגומיות שיש עליהן עם הופעת סדקים. כשהן נקרעות חודר לכלוך למסבים של הציריות, ושוב, מה שלא עושה הראש יעשה הכיס - החלפת גומיה היא עסק זול לעומת החלפת הציריה.

נזילות. איתור נזילות שמן מהמנוע, מהגיר ומההגה כוח, איתור נזילות מים ממערכת הקירור ותיקון של כל הנזילות לפי הצורך - חלק בלתי נפרד ממערך הבדיקה.

מצבר. תהליך הבדיקה שלו כולל פתיחה של הפקקים בראשו, ובדיקת רמת הנוזל בפנים (הוא מורכב, אגב, מחומצה ומים מזוקקים): הנוזל צריך להיות גבוה בכסנטימטר מהלוחות בתוך המצבר, ונמוך מפתח הבדיקה. בדרך כלל יש צלעות פלסטיק בפתחי הבדיקה, שמסמנות את הגובה המקסימלי של הנוזל.

למילוי המצבר יש להשתמש אך ורק במים מזוקקים. על הדרך יש לבדוק גם את הידוק כבלי החשמל להדקי המצבר ולחזק, ברגש, לפי הצורך. אם יש קורוזיה (חלודה) על ההדקים (היא מופיעה בדמות לכלוך לבן), צריך לנקות אותה על ידי שטיפה במים או שפשוף במברשת פלדה.

אגזוז. אז ככה: צריך לבדוק שלא נוצרו חורים, שאין קורוזיה, ושכל הגומיות שמחזיקות אותו נמצאות במקומן שלמות ובריאות.

אורות. דרושה בדיקת כל אורות הרכב והחלפה לפי הצורך. בדיקה של כיוון האורות הראשיים ניתן לבצע רק בעזרת מכשיר מיוחד לכך, אבל בינתיים אפשר לעמוד על משטח ישר מול קיר, להדליק את האורות ולבדוק שמרכז האלומה בשני הצדדים הוא באותו גובה.

חזור למעלה
כיוון
שלב ג' של הטיפול פשוט מאוד לבעלי מכוניות חדשות: דגמים שיוצרו בשנים האחרונות הם ממוחשבים ובעלי מערכת הזרקת דלק, ולכן אין הרבה כיוונים שיש לבדוק או לבצע בתחום המנוע והגיר. לבעלי הענתיקות יש קצת יותר עבודה.

הצתה. כיוון זמן הופעת הניצוץ על ידי חיבור אקדח הצתה לחוט ההצתה של צילינדר מספר 1. האקדח מבזיק אור בכל מעבר של זרם בחוט, וכך ניתן לראות על גלגל התנופה או על גלגל אחר את זמן הופעת הניצוץ. הכיוון נעשה על ידי סיבוב המפלג ימינה ושמאלה.

פלטינות. כפי שהוסבר קודם.

פחמן. אחוז גז ה- CO הנפלט מהרכב בזמן פעולת מנוע נמדד על ידי חיבור מכשיר למדידת גזים לקצה האחורי של צינור המפלט. נתון זה ניתן לכוון רק במכוניות עם קרבורטורים.

גיר רגיל. ברכב בו המצמד מופעל בעזרת כבל, ניתן ורצוי לכוון בעזרתו את זמן ההפרדה/ חיבור של המצמד. הגובה הנכון הוא כשליש מהלך דוושת המצמד מרצפת הרכב.

גיר אוטומטי. ברכב ישן יותר, פעולת הקיק-דאון מתבצעת בעזרת כבל שגם אותו ניתן לכוון.

שסתומים. נמצאים בראש המנוע ותפקידם לאפשר כניסה של תערובת אוויר ודלק לצילינדר ויציאה של גזים מתוכו לאחר הבעירה. פתיחת השסתומים מתבצעת על ידי מנגנון המופעל באמצעות ציר עם בליטות הנקרא גל זיזים. בין הזיזים למנגנון קיים מרווח שצריך לבדוק ולכוון, אם אפשר.

קיימים מספר מנגנונים: הידראולי - מופעל על ידי שמן המנוע ולא ניתן לכיוון. רעש מוגזם ממנגנון זה מחייב את החלפתו. דיסקיות - אם המרווח בין הדיסקית לציר הוא לא לפי הוראות היצרן ניתן להחליף את הדיסקית. מנופים - ניתן לכוון על ידי סיבוב של בורג על כל מנוף. כיוון שסתומים, ברכבים שבהם ניתן לכוון, מתבצע אחת לכמה טיפולים לפי הוראות היצרן.

חזור למעלה
סיכום וסיום
אם הקפדתם לקרוא את כל הסעיפים בכתבה, רמת ההכירות שלכם עם צרכי הרכב כבר גבוהה יותר. וחשוב יותר, הסיכוי שידפקו אתכם במוסך קטן ביחס הפוך. אז ניפרד בברכה נוסח נחמיה שטרסלר: "שלא יעבדו עליכם".

*תודה לירון ויץ, שסייע בהכנת הכתבה

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אם המוסכניק לא קרוב משפחה...
כדאי לקרוא לפני שהולכים לטפל במכונית
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים