כפרי בסגנון הכי אופנתי

למותו של הדיקטטור הספרדי פרנקו ב-1975 היו השלכות משמעותיות על אופנת הלבוש וההנעלה העכשווית. יורשיו של פרנקו הפכו את ספרד לדמוקרטיה, פתחו את המדינה לעולם. באותה שנה נולדה גם חברת הנעליים קאמפר.
מוצאה של חברת הנעליים המצליחה מכפר קטן באי הספרדי מיורקה. האי עלה לכותרות בפעם הראשונה כשספורטאי בלגי בשם ג'ראר בליץ ארגן חבורת נופשים שחיפשו נופש אחר במחנה אוהלים באי ב-1950, והקים בכך את קלאב מד. מיורקה היתה ענייה וחסרת תשתיות לתיירות או כל תחום אחר. בין התעשיות הבודדות בה, מלבד החקלאות, היה גם מפעל נעליים צנוע.
מייסד קאמפר, לורנצו פלישיה, היה דור שלישי ליצרני נעליים מיורקאים. סבו, אנטוניו פלישיה, היה בנם של עובדי אדמה שנולד ב-1853 באי. פלישיה הסב לא נמשך אל עבודת האדמה, ויצא לתור בעולם.
כשחזר מהמסע בגיל 24, הביא עימו גרמופון עם תקליטי אופרה ומכונת תפירה לנעליים. במיורקה לא היו עורות, ופלישיה החל לייבא עורות מאיזור הפירנאים ולייצר נעליים לאנשי כפר אינקה והסביבה. במשך חייו נסע לקובה ולפיליפינים ולמד על ייצור נעלים. בנו הבכור לורנצו, היורש היחיד לפי המסורת המיורקית, גדל כבר בתוך המפעל, שפעל בבית המגורים של המשפחה. אבל לאחר שאנטוניו הלך לעולמו הגיע המפעל לסף פשיטת רגל, בנו הבכור היה רק בן 10. כשלורנצו בגר והגיע לגיל 21, הוא לא טס לירח, אלא חידש את פעילות המפעל. הוא ייצר את הסוליות במפעל הביתי בעזרת פועלים, ועבודות התפירה של הגפה (החלק העליון) חולקו בין נשות הכפר. ב-1929 רשם את המפעל במשרד רישום החברות במדריד תחת השם LaTTUSSE. המפעל הפך את מיורקה למרכז תעשיית נעליים - ב-1950 היו באינקה 200 מפעלי נעליים. היום נותרו באי רק שלושה.

חברה שנוסדה משאריות

לורנצו סירב לכבד את המסורת האיטלקית, לפיה הרכוש עובר לבן הבכור בלבד ושלח את בניו לפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת בילבאו. הבן הבכור, אנטוניו, הצטרף לאב במפעל הנעליים. הבן האמצעי, מיגל, קנה ב-1965 סוכנות תיירות כושלת במיורקה והפך אותה לחברת BERO STARI המצליחה. לחברה יש היום 300 סוכנויות בעולם, 50 בתי מלון וחברת תעופה קטנה. היא נמצאת בבעלות שלושת האחים. הבן הצעיר, לורנצו, סיים את לימודי מינהל העסקים בבילבאו ופתח מפעל נעליים משלו. שלושת החברות נמצאות בבעלות משותפת של האחים. מותו של פרנקו פתחת את ספרד לעולם. בשוקי מיורקה נמכרו לתיירים שנהרו למדינה נעליים אתניות תוצרת האי עם סוליות קלועות, ולורנצו הצעיר החליט כי זה מה שהוא עומד לייצר: נעלי איכרים המתאימות לג'ינס ולהליכה טבעית יחפה - נעליים המתאימות גם לנופש וגם לחיי יום-יום בערים הגדולות. את הנעליים הראשונות ייצר מסוליות גומי עבות מעוגלות (סגנון צמיג) עם גפה משאריות עור שנזרקו במפעל הנעליים שניהל האח הבכור.
הנעליים נקראו "קאמפר" - כפרי. לורנצו פלישיה ומספר עובדים עשו הכל, עיצבו, גזרו תפרו, ניקו, הובילו, מכרו, תמחרו, צבעו וחשבו קדימה. הנעליים נמכרו תחילה בשוקי מיורקה, שם קצרו הצלחה. המעבר מנעלי גברים לנעלי יוניסקס גרם ליותר מהרמת גבה - מפיצים רבים שעבדו עם המשפחה בעבר הודיעו כי לא יסכימו לשווק את הנעליים.
לורנצו השקיע בפרסום הומוריסטי, צעיר ולא שיגרתי, והמכירות שגשגו. ב-1982 נפתחה החנות הראשונה בברצלונה תחת השם "קאמפר". בתחילה היו המכירות איטיות, אך המותג צבר תאוצה וב-1986 אחרי פתיחת החנות במדריד נמכרו בספרד כבר 600 אלף נעלי קאמפר. כמו כל חנויות קאמפר, מוקמה החנות באיזור אופנתי. גם המחירים לא היו עממיים - 160-120 דולר.

קודם נכבוש את שינקין

קאמפר מדגישה במסעות הפרסום שלה הומור יחד עם ערכים של שלווה, פשטות וצניעות, וחזרה לערכים בסיסיים - גם אם מחירי הנעליים לא ממש הסתדרו עם הקונספציה. דוגמאות לרוח הפרסום של החברה: פוסטר המתאר קבוצת קשישים עליזים נועלים נעלי קאמפר, כשהסיסמה היא "תיזהר שסבא לא ייקח לך את הנעליים". מנגד, עיצוב הנעליים לא תמיד משדר טבע ושמרנות: חלקן נראות כאילו נלקחו ממסלול באולינג, לאחרות יש מסרים הכתובים על הסוליה, ובזוגות מסוימים הנעליים אינן תואמות זו את בת זוגה - בכוונה. אם תשאלו את פלישיה, לא מדובר באופנה: "כשקוראים לנו חברת אופנה אני נעלב", אמר לורנצו פלישיה, מנכ"ל קאמפר בראיון נדיר, "אנחנו לא אוהבים את עולם האופנה". פלישיה, 53, עובד בחדר צנוע במשרדים הראשיים של החברה באינקה, וממעט להצטלם ולהיחשף. במחלקות למינהל עסקים, שם הוא מרצה מדי פעם, הוא פורש את הפילוסופיה העסקית שלו: לדעתו חברה תעשייתית צריכה להישאר קטנה ולגדול בפרופורציות מתונות. חשוב יותר לשמור על האיכות ועל השם הטוב ולא להתרברב, בדיוק כמו שהורה לו סבו, אנטוניו, שלא ידע קרוא וכתוב. "אין לי אגו", הוסיף לורנצו, "ואני נצמד לערכים של אבא וסבא שלי. אני גר במיורקה ואין לי כוונה להתנשא בגלל הצלחתי. אני דמוקרט ומקדיש את זמני לשמירה על ערכי דמוקרטיה בספרד, ארץ שידעה שנים של דיקטטורה".
קאמפר היא חברה משפחתית שאינה נסחרת בבורסה. יש לה 60 חנויות ברחבי העולם ו-3,000 נקודות מכירה. הרווח הנקי שלה ל-2001 הוא 200 מיליון דולר. המכירות עולות משנה לשנה בקו מתון, והחברה מייצרת 3.5 מיליון זוגות נעליים לשנה. מספר העובדים בעולם עומד על 20 אלף, במתפרות במיורקה, פורטוגל, איטליה ומרוקו.
בישראל נמכרות נעלי קאמפר במחיר קטלוגי של 700-400 שקל. הסניף הראשון והיחיד בינתיים של קאמפר נפתח ב-2000 ברחוב שינקין בתל-אביב, ועוד שניים מתוכננים להיפתח השנה. סניפים נוספים נמצאים בחנויות המשביר לצרכן. ב-2001 נמכרו, לפי החברה, 12 אלף זוגות נעלי קאמפר בארץ.

עוד כמה דברים

החנות של קאמפר בסוהו, ניו-יורק, מעוצבת כולה באדום.
לקאמפר 25 מעצבים וצוות פרסום משלה - אין לה חברת פרסום חיצונית.
לקאמפר יש חנויות בספרד הנקראות "רקאמפר", בהן נמכרות נעלים מקולקציות קודמות. הכסף מיועד לתרומה לפעילויות בקהילה.
סיסמת הפרסום החדשה של החברה: "לך, אל תרוץ".
חזון החברה: ללכת זה לצאת למסע, להתקדם, להתפתח.