כלכלת מלחמה

הפחתת הריבית הגדולה של בנק ישראל בדצמבר 2001 הייתה המהלך האחרון של כלכלת השלום. העלאת הריבית ב- 1.5 אחוזים שלשום הייתה המהלך המשמעותי הראשון של כלכלת המלחמה. מהלכים נוספים עשויים לבוא בקרוב.
לפחות מאז הטבח של ליל הסדר במלון 'פארק' בנתניה אנחנו בכלכלת מלחמה, המכתיבה כללי משחק שונים מאלה של כלכלת שלום. הציבור הרחב מבין את השינוי וחרד מעומקו ומהיקפו. לא כן ההנהגה הכלכלית. זו הממשיכה להעמיד פנים של 'עסקים כרגיל'. פה קיצוצון בתקציב, שם משברון בקואליציה, פה ברוגזון בין הנגיד לשר, שם דיונון על הרפורמה במס. אמנם הכנסת אישרה את 'תוכנית החירום' הממשלתית, אבל למעשה לא עוצבה ולא הופעלה כלכלת מלחמה שמתאימה למדינה במלחמה.
כלכלת מלחמה נבדלת מכלכלת שלום ביעדיה ובשיטותיה. מטרתה של מדיניות כלכלית בימי שלום היא להגדיל את רווחת האזרחים. מטרתה של מדיניות כלכלית בימי מלחמה היא למנוע משבר לאומי. אלה מטרות שונות, והאמצעים להשגתן שונים. הגדלת הרווחה האזרחית מושגת באמצעות הסתמכות רבה על השווקים החופשיים והתחרותיים. מניעת משברים לאומיים מחייבת מעורבות ממשלתית פעילה בתפקודם של אותם השווקים.
האירועים של יום אתמול ממחישים היטב את המושג 'כלכלה במלחמה'. בבוקרו של היום התעוררו אזרחי ישראל למצב כפול: הריבית של הבנק המרכזי הועלתה ב- 1.5 אחוזים, וצה"ל כבש מחדש את עיר הבירה של הרשות הפלסטינית, רמאללה. על כף המאזניים בשוק המט"ח נשקל הייקור החריג של האשראי השקלי מול העימות הצבאי המידרדר עם הפלסטינים. והתברר, כצפוי, שהשפעת המלחמה חזקה מהשפעת הריבית. מראה הטנקים הישראלים ברמאללה הכריע את הכף לרעת השקל ולטובת הדולר. המוקטעה גברה על קליין.
הבה ניזכר. בעת המשבר הכלכלי-פיננסי האחרון הגדול שידעה ישראל, בקיץ 1985, המליצו כלכלנים, שתורת השוק החופשי הייתה תמיד נר לרגליהם והילה לראשיהם, לנקוט את הצעדים הבאים: פיקוח מקיף על המחירים, השהיית הליברליזציה במטבע חוץ, הקפאת שער החליפין של השקל, קביעת ריבית ריאלית בשיעור מטורף, שחיקה של עשרות אחוזים בשכר ועוד שורה של אמצעי חירום מינהליים וכלכליים קיצוניים. הפעלתם המתוזמנת לא רק שלא הזיקה למשק, אלא הבריאה אותו והעמידה אותו על הרגליים.
אנחנו עדיין לא ב-1985: אין היפר אינפלציה, אין היפר-פיחות, אין מחסור בדולרים, אין אובדן מוחלט של אמון ביציבות. אבל אנחנו כבר לא בקנזס השלווה, כפי שחוזרת ומזכירה לעצמה לכלבה הנאמן והמבולבל (ולעצמה) דורותי מאגדות הילדים 'הקוסם מארץ עוץ' נוכח הסביבה המאיימת שאליה נקלעו במסעם. אנחנו כבר לא בישראל שהייתה אבן שואבת למשקיעי היי-טק מכל העולם ולא בישראל שהייתה אבן פינה למזרח תיכון כלכלי חדש. אנחנו בישראל של מלחמה.
מה עושים בתנאים של כלכלה במלחמה? קודם כל מקימים 'קבינט חירום כלכלי', שאליו מצרפים את נגיד בנק ישראל. הקבינט נעזר בעצות של מומחים חיצוניים ושל פרופסורים לכלכלה. הקבינט מגבש בתוך ימים קצובים אסטרטגיה של ייצוב השווקים וקובע את יעדיה הכמותיים: בשום מקרה אסור ששער השקל ידרדר אל מתחת למחסום הבהלה (נאמר 5.1 שקלים לדולר). בשום מקרה אסור שהגירעון הממשלתי יעלה מעל למחסום ההפקרות (נאמר, 16 מיליארד שקל השנה). ובשום מקרה אסור שהאבטלה תגלוש אל מעבר למחסום הייאוש (נאמר, 10.5 אחוז מכוח העבודה). אלה גבולותיו של מרחב היעדים למדיניות הכלכלית. איך פועלים ומסתדרים בתוכו? זו סוגיה שהמומחים ישיבו עליה. אם יוצגו להם השאלות האמיתיות, הם יצליחו לתת תשובות אמיתיות. קהיליית הכלכלנים בישראל ידועה באיכויותיה וביכולותיה.
רק באגדות ילדים ובסרטים מצוירים מסוגלים בני האדם להמשיך ולהלך באוויר גם אחרי שמתחת לרגליהם כבר נפערה התהום. במציאות, ניסיון להתכחש לקיומה של התהום מסתיים בנפילה לתוכה.