שתף קטע נבחר

מה רע בנאום טוב

מכתב לנשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, על מה שטוב לממשלת ישראל ולא בהכרח למדינת ישראל, וגם על מידת הדחיפות שנחוצה לטיפול במצב


אני רוצה להסביר, אדוני הנשיא, על מה ולמה הסב לנו נאומך אכזבה. לכאורה, יש בו לא מעט יסודות חיוביים: הוקעה של הטרור הפלסטיני, תביעה לרפורמה ברשות הפלסטינית, הכרה במדינה פלסטינית, סיום הכיבוש הישראלי בעתיד הלא-רחוק, דרישה להפסקת ההתנחלויות – כל הדברים טובים.
הצרה היא שבנאום יש יותר חזון אמריקני ופחות מציאות מזרח-תיכונית. המטרות שאתה מסמן הן נכונות וראויות – מטרותיך כמטרותינו – אבל נראה שאין לך ברגע זה תוכנית איך להשיג אותן. יש בנאום כיוון אבל אין בו מפה. אין דרך להתקדמות, אין לוחות זמנים, אין מנגנונים ליישום, ולכן אנחנו חוששים שמציאות הדמים כאן תטביע עד מהרה את נאומך. תיאלץ, כנראה, לשאת בקרוב עוד נאום. אין ספק שהנאום טוב לממשלת ישראל. יש ספק אם הוא טוב למדינת ישראל. נכון, הממשלה שלנו נבחרה באורח דמוקרטי והיא מוסמכת לנהל מדיניות על-פי שיקול דעתה. אבל חשוב שתדע כי ממשלת ישראל, למרות שהיא "ממשלת אחדות לאומית", היא לא כל ישראל, ולא כל אזרחי ישראל הם אריאל שרון. יש אצלנו עוד השקפות עולם. אנחנו מתווכחים עליהן כבר יותר מ-30 שנה.
גם אם הממשלה נהנית מרוב מצביעים, דווקא ההצעות שלנו, לפי בדיקות וסקרים, זוכות לרוב של תומכים. היוזמה הסעודית, למשל, מאוד מקובלת אצלנו, ורוב הישראלים רואים אותה בעין יפה. והנה, בנאומך, היוזמה הסעודית נעלמה. נעלם גם מתווה קלינטון, ואפילו הוועידה הבינלאומית הלכה לאיבוד. אז מה נשאר ומה עושים עכשיו לתיקון המצב הבלתי נסבל שנקלענו אליו?
לא לגמרי ברור אל מי אתה מפנה את תביעותיך הנרגשות. מי אמור לחולל את הרפורמות בצד הפלסטיני. האם הרשות הפלסטינית, שהיא, לדעתך, נגועה כולה, תשנה את עצמה? האם אתה פונה להנהגה חלופית, שאיש אינו מסוגל לזהותה, גם לא אתה? האם הפנייה היא אל העם הפלסטיני, שישליך את ערפאת? ומה יקרה אם ערפאת ישוב וייבחר? ומה יקרה אם מישהו גרוע ממנו (והוא עצמו מספיק גרוע) ייבחר במקומו? האם במזרח התיכון, על אופיו המשטרי המקולקל, תהפוך דווקא רמאללה לתאומת ווסטמינסטר? בינינו, זה לא קצת מופרך?
לידיעתך, שרון צפה בנאומך יחד עם זאב חבר (זמביש), אבי ההתנחלויות והמאחזים הלא חוקיים, ושותפו הוותיק. רגישותך לשקרנותו של ערפאת מובנת ומוצדקת. חבל רק שאינך מגלה רגישות כלפי שקרנותם של ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון ושר החוץ שהבטיחו לכל העולם, גם לך, שלא יקימו התנחלויות חדשות, והן צצות מדי יום כפטריות רעל. מי כמוך צריך לדעת שגם עם כל ההתנחלויות האלה לעולם לא נוכל להגיע לשום הסדר עם הפלסטינים.
זכותך לחמוק מאחריותך למזרח התיכון, אם כי המעצמתיות מחייבת. אבל, בבקשה, אל תנמק את התחמקותך ב"טובת האזור" אלא בטובת אמריקה, שעליה אתה מופקד. אנחנו מצפים שמעצמת העל תגלה כאן מעורבות יותר עמוקה, פעילה ובעיקר מתמדת. שתכונן משטר נאמנות בגדה המערבית וברצועת עזה, שיחליף מייד את הכיבוש הישראלי, ויעקוף את שלטונו של יאסר ערפאת. זה אולי הדבר העיקרי שהיה חסר בנאום שלך, שבלעדיו הוא נותר ערטילאי.
עליך להבין כי לנו אין זמן. הזמן פועל כאן לרעת הכל. מדי יום מתרבים הקורבנות, אין יום שאין בו אסון, וגם הכלכלה שלנו קורסת והחברה מתעוותת ומתכערת. אבל הנאום שלך לא היה חדור בתחושה של דחיפות. אתה, כמובן, יכול לטעון מה אני בכלל לא חייב לכם שם, באזור המשוגע שלכם. אולי הצדק אתך. אם כך, אז גם בלי נאומים שגורמים לאריק ולזמביש לגעות בצחוק כאשר הם מאזינים לך. הם צוחקים, ועינינו דמעה.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים