"הפכנו את אנשי נאס"א לציונים"

בשעה שאילן רמון ירחף לו בחלל, ינהלו יואב יאיר, ד"ר לאסטרונומיה באוניברסיטה הפתוחה ועמיתיו את הניסוי הישראלי ממרכז נאס"א שליד וושינגטון. מטרת הניסוי: צילום חלקיקי אבק מעל המזרח התיכון. הסברה היא כי לחלקיקי אבק אלה תפקיד בהתחממות כדור-הארץ והצטברות משקעים בעננים. הוא כבר מתוסכל ממספר הדחיות של השיגור ("היו לדעתי כבר 7") אבל מתרגש לקראת מימוש של פרויקט שהוא עובד עליו כבר כחמש שנים. לאדם הממוצע זה נשמע די יבשושי. לד"ר יאיר זו אחת החוויות היותר מרתקות בחיים.

אובדן התמימות

בגיל 8 הוא קיבל ספר אסטרונומיה במתנה. "נושא החלל הכתיב את החלומות שלי מאותו הרגע", נזכר ד"ר יאיר, "גם הספר 'מרכבות האלים' של אריך פון דניקן, שקראתי בשנת 72', השפיע עליי מאוד, לא מהצד החייזרולוגי שלו, אלא מהצד המדעי".

משם הדרך הייתה קצרה לחוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים. ב-95' הוא סיים דוקטורט על האטמוספירה של כוכב הלכת צדק. בין לבין הוא גם החליט לעזור לדור הצעיר, באמצעות הכנת חומר הדרכה לילדים על מעבורת החלל. החומר הזה סייע למבוגר אחד לפחות, האסטרונאוט רמון.

"אילן עוד לא היה כל-כך בתוך העניין, זה היה לפני שהוא נסע לקורס של נאס"א, אז נתתי לו קצת חומר מחומרי ההדרכה שהכנתי לילדים. אני בטוח שחודש לאחר מכן, כשאילן החל את הקורס, הוא כבר קיבל את החומרים המתאימים מנאס"א".

הפגישה הראשונה שלו בנאס"א הייתה ביולי 98'. "הפגישה הזו היתה בעיניי אובדן התמימות. אחרי התדריך הראשון שהם נתנו לנו, הבנו כמה זה מסובך, ובאילו דרישות מחמירות נצטרך לעמוד. הם הציבו לנו דרישות שלא הכנו את עצמנו לקראתן. שאלנו את עצמנו איך לעמוד בנושא הבטיחות. הבנו שכל ציוד שנשים על המעבורת צריך לעבור בדיקות מקיפות".

- איך אתה מסביר את כל הדחיות בטיסה?

"הם מאוד קפדנים שם, לא חפיפניקים כמו הישראלים. אצלנו יש את עניין ה'סמוך'. אצלם אין דברים כאלה. צריך ללמוד מהם לא לדחות דברים, ולא לומר, 'טוב, כשנגיע לשם נראה'. כמו שנהוג לומר בנאס"א, החלל לא סובל טעויות. שני האסטרונאוטים שלנו קיבלו את המסר הזה הרבה יותר חזק. כמדענים, אנחנו לא רגילים לחשוב ככה. במדע, אם אתה עושה טעויות, אתה גם יכול לתקן".

- סא"ל יצחק מאיו, שהיה מחליפו של רמון והיום משתתף בצוות הניסוי, אמר ל-ynet שלדעתו לא מדובר בהישג כל כך גדול; שהטיסה של רמון היא למעשה אירוע שנועד להעלאת המורל הלאומי, בעוד ששיגור הלווין אופק 5 חשוב בהרבה. אתה מסכים?

"אני חולק עליו. לדעתי, זהו הישג מדעי-טכנולוגי של ישראל. נכון שאנחנו מתארחים במערכת אמריקנית, אבל לא היינו מתארחים אם לא היינו מצטיינים בכך".

- איך הגיבו בנאס"א לניסוי שלכם?

"החבר'ה בנאס"א היו עם כבוד לדרישות המדעיות, אבל רצו להבין בדיוק מה אנחנו רוצים להשיג בכל צעד של הניסוי. השאלות שלהם גרמו לנו לחשוב מה בדיוק אנחנו רוצים, כך שהאינטראקציה הזו הועילה לנו מאוד".

שני נוצרים מתפללים

הקשרים עם עמיתיהם האמריקנים, מתברר, חרגו מעבר לבדיקה אינסופית של כלי המחקר. "הם פשוט אוהבים אותנו". אומר ד"ר יאיר בפשטות. "אירחנו אותם גם אצלנו, לרגל כנס שהיה בארץ. הפכנו אותם לציונים ואוהבי ישראל".

- מתקשרים אליך אחרי פיגועים?

"כן, בהחלט. הם מתקשרים כדי לבדוק שהכל בסדר אתנו. יש גם שני נוצרים בצוות הטכני שאמרו לנו שהם כל הזמן מתפללים לשלומנו בארץ".

- אם הניסוי יוכתר בהצלחה, אילו ניסויים נוספים היית מעוניין לבצע?

"החלום שלי הוא לבצע את הניסוי שלנו על תחנת החלל הבינלאומית. בטיסה של אילן ל-16 יום אתה יכול לקבל רק דוגמית של התרחשות הסופות באטמוספירה. אבל תאר לך שניתן לבצע את הניסוי לאורך תקופה ארוכה מהחלל - זו אפשרות נפלאה. בכל מקרה, אני בטוח שהניסוי שלנו פותח פתח לעוד ניסויים בהמשך".

- היית משלם 20 מיליון דולר, כמו תייר החלל דניס טיטו, כדי לעשות את זה?

"הייתי משלם 19 מיליון, ומשאיר לי בצד מיליון ליתר ביטחון. אבל הוא טס בכלל עם הרוסים, שאצלם זה שונה לגמרי מהאמריקנים".

- יותר מפחיד לטוס אתם?

"לא, הם עושים את זה אחרת. הרוסים אפילו יותר קשוחים מהאמריקנים בענייני בטיחות".

- יש סיכוי שישראל תוכל לעשות זאת יום אחד בעצמה?

"עד עכשיו עשו זאת שתי המעצמות, וגם סין הכריזה שהיא תשלח צוותים. אני לא מאמין שאנחנו נוכל להוציא לחלל תוכנית מאוישת. לדעתי, אנחנו גם לא צריכים לשאוף לזה. אנחנו צריכים להתמקד בטכנולוגיה מיוחדת ומדע. יש אצלנו מדענים מהשורה הראשונה, ואנחנו צריכים להתמקד במה שאנחנו טובים בו".