מדוזות - המדריך המלא
תכירו: חוטית נודדת, טורף מימי שמחופש לשקית ניילון וצורב לכם בכל קיץ (כן, גם הקיץ) את הביקור בשפת הים. למה היא פה, איך נלחמים בה - וגם רעיון לניצול כלכלי של התופעה
אתמול סיפרתי למישהי שנגמרה עונת הרחצה נטולת המדוזות - הגושים הכחלחלים שוב נפלטים אל החוף. "פעם זה לא היה ככה", היא אמרה, תוך שהיא חושפת צלקת שהשאירה לה מדוזה על הרגל בשנה שעברה. "בתור ילדה היינו נוסעים לים כל שנה, ואף פעם לא היו מדוזות". "זה אולי נכון", אמרתי, "אבל אנחנו שהיינו נוסעים לים כל יום, זכינו לראות מדוזה לפחות פעם בעונה" (לפעמים אי אפשר שלא להקניט ירושלמים).
אבל הצדק היה עמה. אמנם, המדוזה אינה חדשה בחופי הים התיכון, והיא זו שהצילה את אנדרומדה עוד במיתולוגיה היוונית, אך מה שקורה פה בשנים האחרונות הוא לא בדיוק רגיל: בחופי ישראל צץ בשנות השמונים זן חדש של מדוזות, והמדוזה המצויה כבר לא מצויה. שמה העברי של המדוזה שמציפה עכשיו את חופינו הוא 'חוטית נודדת', על שם החוטים שמשתרכים תחתיה, או בלטינית - 'רופילמה נומדיקה גליל' - על שם פרופסור בלה גליל, שגילתה והגדירה (יחד עם ד"ר שפניר) את המדוזה כמין חדש בים התיכון. היא גם קוראת לה ה"מדוזה שלי" לעתים.
