תרמילאים: היזהרו ממחלת הדנגה

אייל כהן, קיבוצניק בן 24 מהצפון, הספיק לטייל בתאילנד רק חודש, ונאלץ לחזור לארץ בגלל מצבו הבריאותי. "טיילתי עם חברה שלי באי קופנגן, שידוע לשמצה בשל היתושים מחוללי המחלות שיש בו", הוא אומר, "ונעקצתי".

המחלה דגרה בגופו במשך שבוע, ואז התפרצה. "הרגשתי שאני עומד להתמוטט", הוא משחזר, "וחזרתי לארץ. זה היה ביום חמישי בלילה. הייתי תשוש והיה לי חום גבוה, 39.2 מעלות. למחרת החום עלה והגיע ל-40 מעלות, ואחות הקיבוץ נתנה לי אקמולים. רק ביום ראשון ראה אותי רופא, ששלח אותי מיד לחדר המיון בבית החולים העמק".

תוצאות בדיקות הדם שעבר הביאו לאישפוזו במחלקה פנימית, ובהמשך הוא אף הועבר לבידוד. "הייתי במצב מזעזע, לא יכולתי לזוז", הוא מתאר. אחרי ארבעה ימים, שבמהלכם קיבל עירוי נוזלים, כדורי אקמול להורדת החום וחומרים נוגדי קרישה, חלה הטבה במצבו, ובהמשך הוא שוחרר לביתו.

"עוד לפני שהגיעו בדיקות המעבדה הרופא חשד שחליתי בדנגה", אומר כהן, "וטופלתי כחולה במחלה הזו. מה שמרגיז זה שלפני שנסענו קיבלנו את כל החיסונים הדרושים והיה לי תרמיל מלא תרופות ואמצעי חיטוי, ודווקא לי זה קרה".

"אייל הגיע לחדר המיון כשהוא במצב קשה וקרוב לדימום", מסביר פרופ' ראול רז, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים העמק, ומנהל מרפאת מטיילים בחיפה של שירותי בריאות כללית. "מערכת הקרישה שלו הייתה על סף קריסה. לפי הסימפטומים אבחנתי שמדובר בדנגה, מחלה שנגרמת מעקיצת יתוש בארצות העולם השלישי, והמחולל שלה הוא למעשה נגיף.

הפעם השניה קשה יותר

"הסימפטומים של המחלה מזכירים שפעת: חום, חולשה, כאבי שרירים, ובמקרים קשים יותר ייתכנו דימומים מכל איברי הגוף, דבר שעלול להסתיים במוות. אין חיסון נגד המחלה וגם אין לה טיפול, למעט טיפול תמיכתי, כלומר מתן עירוי נוזלים, חמצן וחומרים שגורמים לקרישת הדם.

"בעולם זיהו ארבעה סוגי יתושים שמחוללים את מחלת הדנגה. מי שנעקץ בפעם השנייה, לוקה במחלה בעוצמה חזקה יותר ומסוכנת, כי הגוף כבר פיתח נוגדנים נגד המחלה. בדרך כלל הגוף מתחזק עקב פיתוח הנוגדנים, אבל בדנגה הוא דווקא נחלש עקב כך. לא מזמן אושפזה ב'העמק' תאילנדית שעובדת בישראל ונסעה לביקור מולדת. היא הגיעה אלינו במצב קשה ישר משדה התעופה, אחרי שחלתה בדנגה בפעם השנייה, וסופה שמתה".

הדנגה נחשבת למחלה הטרופית הנפוצה ביותר, והיא שכיחה בעיקר במקומות לא מפותחים בארצות העולם השלישי. "מדי שנה מאושפזים בארץ ובעולם מטיילים ישראלים שנבדקו בדנגה", אומר ד"ר מיכאל גלעדי, מומחה למחלות זיהומיות, מנהל השר"ל (שירות רפואי לנוסע) במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). "המחלה נקראת בטעות 'קדחת החמורים', אבל פירוש המילה בתאית הוא 'ללכת ישר'. הסיבה היא שחולי דנגה הולכים כאילו תקוע להם מקל של מטאטא בגב, בגלל כאבי השרירים.

"המחלה נגרמת על ידי יתוש שנמצא בדרום מזרח אסיה, בארצות כמו תאילנד, וייטנאם והפיליפינים, וכן במדינות מרכז ודרום אמריקה, כגון ברזיל וגואטמלה – כולם אזורים משווניים וטרופיים. שכיחות המחלה גבוהה ביותר, ומדי שנה מדווח על עשרות אלפי אנשים שנדבקו בה. חלק מהם מתים"

להיות עירניים, להגיע לבית חולים

מרבית הישראלים חלו במחלה בעקבות ביקור באי התאילנדי קופנגן, שהיתוש נפוץ בו במיוחד. "חומר דוחה יתושים יכול לעזור", אומר ד"ר גלעדי, "אבל בתנאי שיהיה בריכוז גבוה. רוב התכשירים בבתי המרקחת אינם יעילים, והחומר היחיד המאושר והיעיל הוא דיאתילולואמיד בריכוז של 30 אחוז גם חומר בריכוז של 25 אחוז יעיל, אם כי במידה פחותה".

מצויד במידע הזה, אבל רק באופן חלקי, נסע כהן לטיול חייו. "חברתי ואני נמרחנו במשחות שונות והקפדנו לישון עטופים בכילה", הוא מספר. "היא ניצלה ואני נדבקתי. כשהגענו לקופנגן הזהירו אותנו, אבל לא האמנתי שזה יקרה לי. אם אסע שוב לתאילנד? בוודאי, והפעם אדע איך להתגונן מהיתוש המסוכן הזה".

זמן קצר אחרי שכהן אושפז ב'העמק', התקשרו הוריו המודאגים של ישראלי המטייל בתאילנד וסיפרו לפרופ' רז על מצבו הקשה. "מדבריהם הבנתי שבנם חלה בדנגה והוא אושפז בבית חולים מקומי", אומר פרופ' רז. "הייתי בקשר צמוד עם בית החולים ועמדתי לנסוע לשם כדי להביא אותו לארץ, אבל כעבור ארבעה ימים מצבו השתפר והוא חזר בכוחות עצמו.

"בתאילנד דווקא קיימת מערכת רפואית טובה, אבל במדינות אחרות צריך להיות עירניים. לכן, מי שנעקץ צריך ליצור במהירות קשר עם הארץ כדי לקבל הנחיות רפואיות לטיפול. אם חום הגוף לא יורד, יש למהר ולהגיע לבית חולים, ובכך להציל את החיים. טיפול מהיר מחזיר את החולה תוך שבוע לבריאות תקינה".