בעלי עסקים ערבים: היהודים מחרימים אותנו

למרות שחלפו שבועיים מאז שנגמרו המהומות ברחבי מדינת ישראל, בערים בהן שרר מרקם יחסים עדין בין יהודים לערבים, החיים מסרבים לחזור למסלולם, וכך גם העסקים. בעלי עסקים ערבים ביפו, נצרת ועכו אומרים כי "היהודים פשוט הפסיקו לבוא. הם מחרימים אותנו".

יפו: "רחוב יפת הפך לבית קברות"

"היהודים הטילו עלינו חרם", אומרים בייאוש בעלי חנויות ביפו לנוכח מיעוט הקונים. לדבריהם, מאז שהחלו המהומות ירד היקף עסקיהם ב-90%. כהוכחה לחרם שהוטל עליהם הם מראים כרוז שהופץ ברחובות יפו ובת ים הקורא ליהודים "להפסיק לפרנס את העסקים שבבעלות ערבית". לדברי אחד מנהגי המוניות במקום, "רחוב יפת הפך לבית קברות".

ברחוב יפת נסגרו כבר כמה מסעדות, ואלו שלא נסגרו עומדות ריקות במשך כל שעות היום. עבד דלק, שעובד במאפיית "מוסטפא ובניו" ברחוב יפת, מספר כי הוא מוכר עכשיו מזון רק לערבים, "כי היהודים לא מגיעים למאפייה". לדבריו, "כל מי שעובד ברחוב יפת נפגע קשות - גם בעלי העסקים היהודים".

אין לו טענות כלפי הצרכנים היהודים. "אין מה לעשות, אני משלים עם המצב. אני מבין את היהודים שלא רוצים לקנות פה, אבל הם חייבים להבין שמי שעשו פה את המהומות הם משתפי פעולה עם ישראל לשעבר שעברו לגור פה אחרי שפינו את עזה ועכשיו הם עושים פה בעיות, כי הם חשים שהצבא נטש אותם. מעט מאוד מערביי יפו השתתפו במהומות ומי שהשתתף לא זרק אבנים או פגע באנשים".

גם המסעדות והחנויות של משפחת חג' כחיל עומדות מיותמות. נעים כחיל, החליט לסגור את אחת המסעדות שלו והמסעדה השנייה אמנם פתוחה, אבל ריקה בכל שעות היום.

חוסיין חג' כחיל: "אני משלים עם המצב הזה. אני לא מאשים את היהודים שהם לא רוצים לבוא. שהערבים ישלמו עכשיו על האבנים שהם זרקו פה. אני אומר את זה למרות שאני יודע בוודאות שמי שעשה את המהומות הם המשת"פים ואנשים שבאו לפה במיוחד מעזה. יש מעט בעלי עסקים שהשתתפו במהומות ועכשיו הם משלמים על כך ביוקר, שילמדו לקח".

"לפחות עוד כמה חודשים"

חוסיין לא מאמין שהחרם שהטילו הקונים הישראלים על החנויות יסתיים בקרוב. "זה ייקח לפחות כמה חודשים, אבל אני לא כועס על היהודים אלא על הערבים. מי שלא טוב לו פה שיילך לעזה. אנחנו חיים פה יותר טוב מהיהודים. הפנאטים האלה שהולכים למסגד ושומעים שם כמה מילים ומתחילים מהומות, שילכו לעזה. פה היהודים והערבים חיים ביחד".

אחמד, הבעלים של "בא לי טוסט", מספר שהחיילים שנהגו להגיע מדי יום לחנות שלו ממתקן צבאי סמוך, הפסיקו להגיע. "הצבא", הוא אומר, "מביא להם אוכל כל בוקר במשאיות. אסור להם לבוא לקנות פה וזה הרג לנו את העסקים".

גם נהגי המוניות סובלים מהמצב. תחנות המוניות באזור משותקות והנהגים עוברים לעבוד בתל אביב. נהג מונית שעובד ביפו אומר כי "יש ירידה של 80-90 אחוזים בעסקים. אנשים שחייבים לעבור ביפו מבקשים לא לעבור ברחוב יפת. לא אכפת להם לשלם יותר אבל לא לעבור פה. אני לא אומר להם מה לעשות כדי שלא ניכנס לוויכוחים פוליטיים ועושה מה שהם מבקשים. המצב לא טוב וזה לא יעבור בזמן הקרוב".

נצרת: "אין יוצא ואין בא"

גם בנצרת גרמו המהומות לפגיעה קשה בעסקים המנוהלים על ידי ערבים. מיד עם פרוץ המהומות הוציאו תושבים יהודים מערי הסביבה כרוזים הקוראים להחרים את המסחר בערים הערביות השכנות - יפיע, כפר כנא ונצרת. "היישובים הללו חדלו מזמן מלשמש דוגמה לדו קיום, אל לנו לפרנס אותם", נכתב באחד הכרוזים.

בעלי החנויות בנצרת, שקיוו כי המצב יחזור לקדמותו עם סיום המהומות, אומרים כי המצב נותר קשה. "בקצב הזה נצטרך לסגור בקרוב את החנויות שלנו", אמר אחד מהם. שכנו הוסיף כי "פעם נצרת היתה מלאה במטיילים, והיום אין יוצא ואין בא".

גם במסעדת דיאנה בעיר, מבכים את המצב. "הפרות הסדר פגעו לנו בפרנסה, 90% מיושבי המסעדה הם יהודים, והיום כמובן שאיש מהם לא בא לאכול כאן יותר", אמר אחד מבעלי המסעדה, דוחול ספאדי.

תרשיחא: הפגנה אחת שקטה, ואין לקוחות יהודים

לתושבי כפר תרשיחא שבגליל המערבי לא עזרה העובדה שהוא מנוהל על ידי עיריית מעלות ויום אחד של הפגנה שקטה גרם להסתלקות כמעט מוחלטת של יהודים מהכפר. משפחת הווארי, המנהלת מינימרקט במרכז תרשיחא, נדהמת מהיקף התופעה. פאוזי הווארי: "כמות הקונים פחתה בהדרגה עד שהגיעה לפחות מ-50% מתנועת הקונים הקבועה. הבודדים שכן הגיעו, סיפרו על כל מיני שמועות שנפוצו באזור שכביכול תלינו שלטים בחנות 'מוות ליהודים', שפיטרנו את העובדים היהודים ושהשתתפנו בהפגנות. השלט היחיד שתלינו היה 'חג שמח ושנה טובה לקהל לקוחותינו'. ההשתתפות היחידה שלנו בהפגנה היתה לתת קפה לשוטרים, וכל העובדים היהודים נמצאים פה איתנו. אני מוכן לקבל שיש אנשים שמענישים את הערבים בענישה קולקטיבית, אבל אני מפחד שזה עלול לגרור מתונים ערבים לקיצוניות. מה שכואב לי זה שיש אנשים שמקשיבים לשמועות".

איברהים, אחיו של פאוזי, חבר במועצת העיר מעלות תרשיחא: "דורות של בני משפחת הווארי עבדו במשך כל השנים לשמור על השם שלנו, כשם של אנשים עם כבוד שמאמינים בדו קיום, שמאמינים בחיים משותפים ומאמינים שאין הבדל בין אחד לשני. והנה מפיצים שקרים והורסים בהבל פה אמונה של שנים".

שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות תרשיחא, מודאג מאוד מהמצב. בחוזר שהפיץ בקרב התושבים, הזכיר בוחבוט ליהודים ולערבים כאחד כי "גורלנו אחד הוא. עלינו לחיות זה לצד זה, מתוך שיתוף פעולה ושוויון. לא ניתן לקומץ פרחחים להרוס לנו את החיים בשלום".

בימים אלה מגבש בוחבוט פורום של ראשי מועצות מהגליל, שיפעל להחזרת הדו קיום. "הרי לא היהודים ולא הערבים ייזרקו לים, ואנו צריכים להמשיך לחיות יחד ועדיף שנעשה זאת בשיתוף פעולה. אנו מחוייבים להבטיח לילדינו עתיד של שלום וחיים של שלווה וביטחון".

עכו: בשבת בצהריים העיר נראתה כמו ביום כיפור

גם בעכו, עיר עם מסורת ארוכה של דו קיום, המצב עגום. השוק בעיר העתיקה ריק מקונים. בחומוסיית סעיד, מסעדה ידועה, שבשעות הצהריים צריך בדרך כלל לעמוד בתור כדי לקבל שולחן, ירד היקף העבודה במחצית. סמיר, מבעלי המקום: "אצלנו כולם יודעים שאין פוליטיקה. על אותו שולחן ישבו יהודים וערבים יחד. אבל קצת ילדים עם אבנים, הכניסו פחד להרבה אנשים". סמיר מקווה שהסיבה היא רק פחד ממהומות, וברגע שהציבור יבין שזה לא המצב הקבוע, יחזרו לבקר בעיר. "הסיבה היחידה שסגרנו היתה בגלל שצעירים הסתובבו בעיר עם אבנים בידיים ואיימו לפגוע בכל עסק פתוח על הקליינטים שבתוכו. הבנו שאין לנו ברירה וחייבים לסגור. כואב לי לראות את העיר כך. בשבת בצהריים עכו נראתה במו ביום כיפור. זה לא טוב ואני מקווה שזה ישתנה מהר".

היהודים לא אופטימים

בצד היהודי מודים כי מאז המהומות לא חידשו את קשרי המסחר עם ערבים ישראלים. בהפגנות האחרונות, הם אומרים, היתה עליית מדרגה. השנאה והרצון לפגוע ביהודים היו חזקים יותר מתמיד. חיים, בעל בית דפוס מנהריה: "הפסקתי לחלוטין לעבוד עם ערבים ישראלים. בימים הראשונים למהומות היתה סכנת מוות לעבור ליד כפר ערבי, אני יודע שרק אחוז קטן מהם מתפרעים ועושים בעיות, אבל למה שאר התושבים שבאים לבכות על המצב הקשה לא תפסו את העניינים בידיים והרגיעו את המתפרעים? הלוא הם הרוב, ואין לי ספק שאם המצב היה הפוך, הסוחרים היהודים היו מתאחדים כדי לעצור מתפרעים יהודים. אני אישית הייתי מגן בגופי על ערבי שהיה נקלע לצרה. אבל לצערי, לא ראיתי את זה במגזר הערבי".

חלק מהיהודים תושבי הגליל אומרים כי החרם נובע מרצון ללמד את הסוחרים הערבים לקח. בימים הראשונים הופצו כרוזים בגליל הקוראים לחרם כלכלי על ערביי ישראל. אחד הכרוזים הסתיים במלים: "זכור, אם הסיבה להתפרעות היא אריאל שרון, אזי כולנו אריאל שרון בעיניהם. אנא העבר מסר זה לחבריך".

למרות זאת, רוב היהודים אמרו כי הסיבה העיקרית להפסקת קשרי המסחר עם הערבים היא פשוט פחד להיכנס ליישובים ערביים. נילי, תושבת אושרת: "אני פוחדת, ראיתי מה עשו לשכן שלי שעבר לתומו ליד כפר ערבי. הוא הותקף באבנים, שברו לו את שמשות הרכב, פצעו אותו, ממש פוגרום. אני לא רואה את עצמי מבקרת בכפר ערבי יותר, כי זה לא נעים".

אבי, תושב מצפה בגליל: "עכשיו הם בוכים ומתלוננים שלא באים אליהם, סוף מעשה במחשבה תחילה. הם היו צריכים לחשוב על זה קודם, היהודים לא פראיירים, הם לא ייתנו להם כסף יהודי לממן מלחמה ביהודים."