שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פסיקה: מותר לעשות "אאוטינג" לגולשים בפורומים
    האם חשיפת שמו האמיתי של אדם בפורום היא עבירה על החוק? האם פורום הוא אמצעי תקשורת, האם הגולשים מחויבים לשמור על סודיות ומתי חייב אתר אינטרנט להסיר הודעות פוגעות שפירסמו גולשים בפורומים. שאלות אלה נדונו בפסיקה תקדימית שניתנה בתחילת השבוע בבית משפט השלום בכפר סבא

    אדם שחושף זהותו האמיתית של גולש בפורום בניגוד לרצונו אינו מפר את החוק, קבע השופט רמי אמיר ביום א', במסגרת פסיקה תקדימית שניתנה בבית המשפט השלום בכפר סבא.
    הפסיקה, שעוסקת גם באחריות אתרי אינטרנט ומנהלי פורומים להודעות פוגעות המתפרסמות בפורומים, ניתנה במסגרת תביעה שהגיש ארנון בורוכוב נגד אלישי פורן, בגין פגיעה בפרטיות, הוצאת לשון הרע ורשלנות.
    התובע והנתבע הם חרשים מלידה, ומשתתפים קבועים בפורומים לחרשים באינטרנט. בורוכוב הזדהה בפורומים בכינוי "אוקספורד" ואילו פורן, שהחליף את בורוכוב כמנהל פורום החרשים באתר אורט בחודש מאי 2000, נהג לגלוש בשמו האמיתי וגם תחת הכינוי שבחר לעצמו – "מלך הערפדים". במקביל, פורן הקים וניהל את פורום "המאבק" באתר דיבורים מחודש ינואר, 2000.
    בורוכוב טען בכתב התביעה, כי פורן חשף את שמו האמיתי, נמנע ממחיקת הודעות פוגעות שפירסמו גולשים נגדו ומנגד, הרבה למחוק הודעות שלו בפורומים שניהל במהלך שנת 2000.
    לטענתו, ב-24 במרץ, 2000, פירסם פורן את ההודעה הבאה בפורום "המאבק": "ארנון בורוכוב, בעל הכינוי "אוקספורד", ניצל את הפורום שלו… ארנון בורוכוב הוא אדם שלילי... נא לא לשים לב להודעות של ארנון בפורומים שונים כשהוא מופיע בכינויו "אוקספורד".
    בורוכוב טען כי מאחר שפורן חשף את שמו האמיתי בפורום, וקישר בין כינויו באינטרנט לבין שמו האמיתי, בניגוד לרצונו, הוא פגע בפרטיותו והפר את חוק הגנת הפרטיות (1981).

    "אאוטינג לאדם בפורום לא מפר את החוק"

    השופט אמיר כותב בפסיקתו כי על אף שחוק הגנת הפרטיות קובע, כי אחת מדרכי הפגיעה בפרטיות היא "על ידי פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, פרסום המשוואה 'בורוכוב = אוקספורד' אינו פרסום הנוגע לצנעת חייו האישיים של התובע...אין זה מסוג הדברים שראוי לאסור אבסולוטית על פרסומם".
    השופט אף מביע תמיכה באאוטינג כאמצעי הרתעה נגד גולשים שמנצלים לרעה את האנונימיות וקובע: "אם יש בכלל שיקול נורמטיבי בהקשר זה, הריהו דווקא באינטרס הציבורי לאפשר חשיפה כזו – דבר שירתיע מתחזים, כאשר הם יודעים שהם חשופים לסכנה שמעשיהם יחשפו…"
    "האנונימיות באינטרנט איננה משהו ערכי או אידיאולוגי - אלא נתון או תוצר, שנובע...בעיקר מהאופי הפיזי של ריחוק מאחורי מחשבים ומסכים ומהקושי הטכני לחשוף את הזהות האמיתית של הגולש". השופט מבדיל בין חשיבות השמירה על הפרטיות בדואר אלקטרוני לבין התקשורת בפורום פתוח באינטרנט.

    האם תפקידו של מנהל פורום דומה לעורך בעיתון?

    עוד טוען בורוכוב בכתב התביעה, כי פורן ניצל את זכותו כמנהל הפורומים, למחוק הודעות רבות שלו (בורוכוב) בעוד הוא נמנע מלמחוק הודעות פוגעות ומעליבות כלפי התובע.
    "בכך שנקט במדיניות מחיקה לא שוויונית, הפעיל הנתבע את כוחותיו כמנהל הפורום – בחוסר תום לב וברשלנות, תוך הפרת חובת הזהירות שלו ואף (בנסיבות מסוימות) כאחראי בגין לשון הרע שבאותם פרסומים", טען בורוכוב.
    השופט אמיר קבע, כי בורוכוב לא הניח כל תשתית ראייתית מספקת לחלק זה של התביעה ו"לא הציג עדויות לכך שהודעות פוגעות נגדו לא נמחקו".
    "גם מהבחינה המשפטית לא היה מקום להטיל אחריות על הנתבע בשל אי-מחיקת הודעות כאמור, אפילו היו ראיות לכך שעשה זאת", קובע השופט אמיר, "השאלה העולה כאן היא – האם ראוי ונכון להטיל חובה משפטית על מנהל פורום באינטרנט, למחוק הודעות ופרסומים פוגעים, המתפרסמים באותו פורום על ידי המשתתפים בו? והאם ראוי ונכון להטיל סנקציה של פיצויים בגין הימנעות ממחיקה כאמור?"

    "פרסום בפורום אינו פרסום באמצעי תקשורת"

    על פי הפסיקה, פרסום בפורום כלשהו באינטרנט אינו פרסום ב"אמצעי תקשורת" על פי סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע. סעיף 11 מגדיר "אמצעי תקשורת" כ"עיתון כמשמעותו בפקודת העיתונות" וכן כ"שידורי רדיו וטלוויזיה הניתנים לציבור". "לטעמי, פורום באינטרנט אינו נכנס לגדר אף אחד מאלו", קובע השופט אמיר, "לפיכך, לא ניתן לחייב את הנאשם בפלילים, בגין פרסום שלא הוא עשה, מכוח היותו "עורך אמצעי תקשורת" לפי סעיף 11 לחוק".
    השופט חולק בכך על פסיקת בית המשפט השלום בעניין קובלנה פלילית שהוגשה נגד העיתון גלובס בעקבות כתבה שפורסמה באתר האינטרנט של העיתון, במקביל לעיתון, בסוף 1999, לפיה "דין אתרי האינטרנט כדין 'עיתון' בפקודת העיתונות".
    "סעיף 4 לפקודת העיתונות קובע, כי אין להוציא לאור עיתון ללא רישיון מהממונה על המחוז במשרד הפנים…. האם יעלה על הדעת, שמעתה ואילך יהיה כל אתר אינטרנט בגדר עיתון, וכל מי שירצה לפתוח אתר באינטרנט יהיה חייב ברשיון ממנהל המחוז…זוהי בדיוק המשמעות של הקביעה, שאתר אינטרנט הוא "אמצעי תקשורת" מסוג "עיתון" לפי סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע", קובע השופט אמיר.

    פרסום באתר אינטרנט של עיתון – לשון הרע?

    "נניח שעיתון מפרסם ידיעה אך ורק באתר האינטרנט שלו, ולא במהדורה הרגילה שבדפוס - האם גם אז יהא זה פרסום בעיתון, שגורר עמו אחריות של עורך לפי סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע? לדעתי התשובה שלילית", קובע השופט אמיר, "מקרה זה דומה למקרה שעיתון 'הארץ', למשל, יפרסם מודעה בשלטי חוצות, או 'רשות השידור' תחלק עלוני פרסומת לתיבות הדואר של הבתים".
    "ייתכן ומחר יחליט המחוקק, שיש מדיה נוספת בעלת משקל סגולי וכח עצום ורב, כמו העיתונות הכתובה והמשודרת – וכי לכן ראוי להטיל אחריות גם על המנהלים שלה…אבל כל עוד לא עשה זאת המחוקק – אין סיבה שנעשה זאת אנו, ובמיוחד לא בהקשר של הפרסום באינטרנט".

    הימנעות מנהל פורום ממחיקת פרסומים פוגעים – רשלנות?

    כיצד על אתר אינטרנט לנהוג במקרים של פרסומים פוגעים של גולשים בפורומים נגד משתתפים אחרים? השופט אמיר סבור, כי "ראוי לחייב את ספק שירותי האינטרנט בגין פרסום פוגע שנעשה על ידי צד שלישי… רק אם וכאשר הצד הנפגע מתלונן על כך בפני הספק ודורש במפורש את הסרת הפרסום הפוגע", "אם הפרסום פוגע ואסור באופן חד משמעי וניכר על פניו, ורק כאשר יש לספק יכולת למנוע את הפגיעה בנפגע באופן סביר, רק עד כמה שיוכל..."
    "אם הנפגע איננו פונה – הספק פטור מאחריות. היוזמה צריכה להיות של הנפגע. ולכן הספק אינו צריך לחשוש, שמא הפיקוח שהוא עושה מיוזמתו אינו מספיק טוב…"
    "אל לנו לשכוח, כי הספק איננו המפרסם – הוא לא מקור הידיעה – ואין לו גם זיקה ישירה ויכולות בדיקה מקיפות של אמיתות הידיעה או של היותה מוגנת בגדר החוק. לכן, אין זה ראוי להטיל על הספק תפקיד של צנזור או שופט, אלא במקרים קיצוניים של פגיעה משמעותית וחד-משמעית ובלתי-מוצדקת על פני הדברים".

    התחזתם? השמצתם? שלמתם

    בורוכוב טען בכתב התביעה, כי בשלושה באפריל, 2000, פורסמה בפורום "המאבק" באתר "דיבורים" ההודעה הבאה תחת כינויו, "אוקסופורד": "אני מתנצל על שפגעתי בכם הרבה ועל שהייתי כזה אידיוט ומפיץ שמות רעים לאחרים. אבל מה אתם אומרים שתמיד תנשקו לי על התחת שלי...".
    "אוקספורד" הכחיש בפורום כי כתב את ההודעה אך פורן, מנהל הפורום, מחק את הכחשותיו, השאיר את ההודעה המכפישה ופירסם הודעה המגנה את התובע. במשפט התברר כי פורן הוא זה שפירסם את ההודעה המשמיצה בכינוי "אוקספורד".
    "הנתבע הוציא לשון הרע על התובע, כאשר התחזה ופירסם בשמו-כביכול… והנתבע המשיך וחיזק את האפקט של לשון הרע על התובע - בכך שגינה את התובע על אותו פרסום מפוברק, ובכך שמחק את התכחשותו של התובע לאותו פרסום מפוברק, ובכך שהותיר ברשת את הפרסום המפוברק הזה", קובע השופט אמיר, שחייב את הנתבע בתשלום פיצויים לתובע בשיעור של 90,000 שקל בתוספת הצמדה וריבית עקב הפגיעה בשמו הטוב.


    פרסום ראשון:,
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פסיקה: מותר לעשות "אאוטינג" לגולשים בפורומים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים