רוקדים בקצב הבינה המלאכותית

מי אמר שפרופסורים לבינה מלאכותית מ-MIT יבשים כמו מרקם של רשת נוירונים דיגיטלית? מה גורם לכם לחשוב שמדעני HP עוסקים רק באבחנות של מדפסות, סורקים ומצלמות? דייב קליף, מדען במעבדות HP ופרופסור (בדימוס? הוא רק בשנות ה-30 לחייו) לבינה מלאכותית מ-MIT, מתעניין בעיקר באומנות "עירבוב המוזיקה", שעשתה את ה-DJ ליורש המוזיקלי של התזמורת לריקודים. דייב עצמו הוא DJ חובב, כך שהעניין שלו בנושא אינו רק אקדמי. הוא מנסה לחבר בין שני תחומי הידע שלו באמצעות תוכנת "DJ מלאכותי", שיכולה לרוץ על PC נטול נשמה ולהחזיק קהל רוקדים מקפץ עד כלות הנשימה. מנסיונו הוא יודע שאומנות ה-DJ בנויה מ-90 אחוז טכניקה ורק 10 אחוז השראה. את ההשראה צריך להשאיר בצד כאשר עוסקים בבינה מלאכותית, אבל הטכניקה בהחלט ניתנת לשיכפול דיגיטלי.

"אני מתעסק די הרבה בתקליטנות חובבנית בזמני הפנוי וכך הגעתי להכרה כי טכנולוגיות בינה מלאכותית יכולות לעשות את מרבית העבודה של DJ טוב", אומר דייב. "ברור שאתה מצפה מאומן אנושי לבחור את השירים, ואת זה אני משאיר למשתמש, אבל כל מה שקורה בזמן הריצה (הריקוד) זה בעיקר מיומנות טכנית. ה-DJ יודע לסדר את קטעי המוזיקה בפרופיל אפקטיבי להפעלת הקהל. התחלה רגועה, קצב הולך וגובר, סחיפה שמגיעה לשיא ואחריו התרגעות. הוא יודע להתאים את הקצב במעבר משיר לשיר ע"י שינויים זעירים במהירות סיבוב התקליט - והטובים באמת יכולים ליצור מיזוג מושלם גם בפאזה (מעבר ללא "שיהוק"). כל זה יכול מחשב לעשות טוב יותר, משום שהוא מודד קצב בדיוק גבוה לאין ערוך מה-DJ הטוב ביותר וביכולתו להאט או להאיץ את הנגינה בעדינות מושלמת. כל הפרטים הטכניים האלה הם "פיסת עוגה" (Piece of Cake) למחשב המצוייד בתוכנת עיבוד אותות ספרתיים ולא נדרשת אפילו בינה מלאכותית כדי להוציא אותם אל הפועל".

אנטנה אנושית

הרבה יותר קשה להחליף את ה-DJ האנושי כאנטנה רגישה למצב רוח קולקטיבי. "כאן באמת נדרשות הטכניקות של בינה מלאכותית", אומר דייב. "הבעיה מורכבת משני חלקים, האחד פשוט יחסית והשני דורש תיחכום רב. כדי לקלוט את הקהל עליך לקבל מידע בזמן אמת על מה שקורה ברחבת הריקודים. האם אנשים מצטרפים לרוקדים או פורשים מהרחבה? האם הם מתלהבים או מתקררים? האם הם הגיעו לשיא או שאפשר לדחוף אותם עוד קצת? את הפרמטרים האלה אפשר לקלוט באמצעי חישה מקובלים. אפשר לסרוק את הקהל במצלמות אינפראדום, לקלוט את רעם הרגליים על רחבת הריקודים, ואפילו להצמיד לכל רוקד מתקן חישה ביולוגי המחובר ברשת Bluetooth אלחוטית למחשב. כל רוקד יקבל "צמיד" או "עגיל" המכיל חיישן טמפרטורה או מוליכות העור, מד קצב הדופק או הנשימה, מדיד-תאוצה או כל פרמטר אחר הרלוונטי למדידת הריגוש שלו. שימוש בטכנולוגית Bluetooth יאפשר לקלוט לא רק את הפרמטרים הביולוגיים. נוכל גם לעקוב אחרי התנועה של האנשים על הרחבה, הכניסה והיציאה ממנה והצפיפות של הרוקדים. אין כל בעיה עקרונית בחלק הזה של עבודת ה-DJ הדיגיטלי".

יותר קשה לפתור את החלק השני, בו על ה-DJ למצוא פתרון אפקטיבי להתמוססות ההתלהבות. "זה החלק שאנו עובדים עליו עכשיו", אומר דייב. "לפני שנה ערכנו נסיון בדיסקוטק לונדוני, בחסות מגזין המדע New Scientist. 40 אחוז מהקהל לא חשו בהבדל כאשר עברנו מ-DJ אנושי לתוכנת hpDJ ובחזרה. אבל המקצוענים לא השתכנעו - ובצדק. צריך להוסיף יכולת לימוד אנושית לתוכנה, משום שאין אלגוריתם פורמלי שיודע מה צריך לעשות בכל מצב. מערכת בינה מלאכותית המבוססת על "רשת עיצבית" מסוגלת ללמוד בצורה לא פורמלית - כמו DJ טוב - מתוך הניסיון." הרשת מזהה תבניות ויודעת לבחור את התשובה המתאימה לכל אחת מתוך השווה עם תבניות היסטוריות. כמו DJ אנושי, רק הרבה יותר מהר. היא יכולה להגיב לשינויים במשוב מהקהל תוך שניות ולקחת בחשבון פרטים שבן אדם יכול לשכוח. (לא הרי דעיכת התלהבות בהתחלת הערב כעייפות המשתררת בסופו. התשובה למצב הראשון היא קפיצת מדרגה בקצב בסיוע שיר פופולרי ואופנתי. בסוף הערב העייפות מזמינה מוזיקה רומנטית רגועה, אפילו נוסטלגית במקצת). את hpDJ עדיין אי אפשר לקנות כמוצר מסחרי ולאור השינויים האחרונים בחברה גם לא ברור היכן מוצר כזה נופל במבנה העסקי של "HP החדשה". אבל טוב לדעת שלפחות במעבדות הפיתוח שלה מסתובבים פרופסורים כמו דייב קליף, שמבינים כי את קצב החיים הדיגיטליים לא מודדים במגהרצים בלבד.