מגורשי בית לחם בספרד: רוכבים על סוסים ועושים קניות

"תמיד רציתי לטייל באירופה", אומר איברהים עבייאת, לשעבר מפקד גדודי חללי אל אקצה בבית לחם, ואחד המגורשים מכנסיית המולד, בראיון לניוזוייק, "אבל אף פעם לא חשבתי שזה יהיה בצורה כזו".
עבאיית ושני חבריו המגורשים, עזיז עבאיית ואחמד חמאמרה, הגיעו למדריד באמצע מאי, קיבלו 2,000 דולר במזומן, והוכנסו לאחר מכן למכונית משטרה שהסיעה אותם עשרות קילומטרים צפון מזרחה. המסע הסתיים בווילה שנבנתה בזמן הדיקטטורה של פרנקו, ששימשה לציד, ומאוחר יותר היתה מעון הקיץ של ראש הממשלה פליפה גונזלס.
עם בואם של המגורשים למקום, צבאו עליו עיתונאים רבים שניסו להיכנס לווילה, אבל נתקלו בסירוב של השלטונות. רק עתה התירו להם השלטונות להיפגש עם צוות של "ניוזוויק".
עבור עבייאת, המעבר מפעילות בלתי פוסקת באינתיפאדה לווילה הרגועה היה דרמטי. הוא מבלה כעת את זמנו בעישון סיגריות בשרשרת מול מרקע הטלוויזיה, שבדרך כלל מכוון על תחנת אל ג'זירה, ומנהל שיחות ארוכות בטלפון הנייד שלו לבני משפחה בבית לחם ועם יתר המגורשים שנמצאים ברחבי אירופה.
אורחים מזדמנים, כמו חבר פרלמנט פרו פלסטיני ממדריד, שוברים לעתים את השגרה, אבל עבייאת אומר שהוא מרגיש שהוא חי ב"כלוב מזהב".
הוא מספר לכתב העיתון שיש לו ייסורי מצפון על כך שבחר בכנסיית המולד כמקלט, במקום להילחם בישראלים. "אני מרגיש שאולי לא קיימתי את הבטחתי למות כשאהיד", הוא מודה. "לפני שבוע ביקשתי לחזור לפלסטין, גם אם יכניסו אותי לכלא". ממשלת ספרד סירבה לבקשה.
לדברי השלושה, לאחר שהתלוננו בפני השלטונות על תנאי חייהם הלא נוחים במצור, לאחרונה חל שיפור. מורה לספרדית התנדב ללמד אותם, והחל לפקוד את המקום חמישה בקרים בשבוע. לאחר שבילו במשך כחודש במעין מאסר במבנה, הם רשאים עתה לערוך שלושה מסעי קניות בשבוע לעיר סוריה (soria) הסמוכה, מלווים בידי שוטרים. לפני שבועיים הם אף בילו חמש שעות ברכיבה על סוסים ביערות סמוך לסוריה.
כעת יש סימנים לכך שהבידוד בו הוחזקו תחילה עומד להסתיים: שלטונות ספרד השיבו להם את הדרכונים, והבטיחו להם שבקרוב יקבלו אישורי שהייה. לנשותיהם של עזיז עבאיית ואחמד חמאמרה אף הובטחו ויזות.
"בתוך זמן קצר הם יועברו למקום אחר", אומר שליח האיחוד האירופי, מיגל מורטינוס, ויהיו להם חיים נורמליים ככל האפשר".