בולגריה: 100 ק"מ של אתרי נופש

הלם. רק כך אפשר לתאר את ההרגשה כשנכנסים לאתרי הנופש העצומים הפזורים לאורך הים השחור, מוארנה שבבולגריה דרומה. רצועת הענק, שאת נקודת ההתחלה שלה מסמנים חופי 'אלבנה ריזורט' ו'חולות הזהב', נמתחת לאורך כ-100 ק"מ. כל אתר כזה מכיל משהו כמו מאה בתי מלון, ברמות שונות, וכבר בכניסה רואים כי מדובר בעצם בגן עדן למשפחות, ובעיקר לילדים. בחלקים גדולים של האתרים אין כמעט תנועת כלי רכב ויש טיילות ארוכות בהם הילדים מסתובבים חופשי. המשטחים הציבוריים משותפים לכלל בתי המלון ומאפשרים לאורחים לעבור מבריכת שחייה במלון אחד למגלשות המים של מלון אחר, או לג'קוזי הפתוח של מלון שלישי. ולכל זה מצטרפים חופים נקיים ועצומים ובהם רבבות אנשים המתבשלים בשמש.

חלק מהמלונות עבר בשנה האחרונה שיפוצים יסודיים, שמומנו על-ידי שני תאגידי תיירות ענקיים מאירופה ('טואי' ו'נקרמן'), שקיבלו בתמורה זיכיון על כל החדרים באותם מלונות לתקופה של ארבע-חמש שנים. וזה עבד. בתי המלון בתפוסה מלאה, המסעדות מלאות, וכך גם מאות החנויות לאורך הטיילת. התיירות פורחת.

באזורי הנופש רמת הפשיעה אפסית (יש צורך לעבור מחסום ובדיקה של משטרת התיירות לפני שניתן להיכנס פנימה) והילדים יכולים להסתובב חופשי. אפשר לשכור עבורם קורקינטים עם מנוע, או אופניים עם ארבעה-שישה מושבים וגגון, איתם ניתן לדווש לאורך הטיילת. לבני הנוער מוצעים שלל מועדונים ודיסקוטקים ובמסעדות רבות יש הופעות חיות עם מוסיקה מקומית או בינלאומית.

בניגוד לדעה הרווחת בישראל, וארנה אינה עיר הימורים. היא רחוקה מאד מלהיות לאס וגאס, אטלנטיק סיטי או המחליפה של טורקיה. נכון שיש בה שישה בתי קזינו, שאם מחברים את כולם יחד מקבלים משהו בגודל קזינו שולי בוגאס, אבל את מרבית התיירים המגיעים לוארנה, ומדובר במיליוני תיירים בשנה, הימורים לא מעניינים. הם מעדיפים לעסוק בעיקר בפעילות ימית, ספורט, טיולים ולאכול טוב. ואת זה יש בשפע.