בולגריה: 100 ק"מ של אתרי נופש
מאות בתי מלון בתפוסה מלאה, חופים ארוכים ונקיים, שלל פעילויות ספורט, מועדונים, מסעדות, עיירות עתיקות ואפילו קניות והימורים. דני שדה נחת בבולגריה, עצר בוארנה ונהנה מכל רגע
| וארנה ונאסבאר |  | אודיסוס ובלצ'יק | | מידע שימושי | | |
הלם. רק כך אפשר לתאר את ההרגשה כשנכנסים לאתרי הנופש העצומים הפזורים לאורך הים השחור, מוארנה שבבולגריה דרומה. רצועת הענק, שאת נקודת ההתחלה שלה מסמנים חופי 'אלבנה ריזורט' ו'חולות הזהב', נמתחת לאורך כ-100 ק"מ. כל אתר כזה מכיל משהו כמו מאה בתי מלון, ברמות שונות, וכבר בכניסה רואים כי מדובר בעצם בגן עדן למשפחות, ובעיקר לילדים. בחלקים גדולים של האתרים אין כמעט תנועת כלי רכב ויש טיילות ארוכות בהם הילדים מסתובבים חופשי. המשטחים הציבוריים משותפים לכלל בתי המלון ומאפשרים לאורחים לעבור מבריכת שחייה במלון אחד למגלשות המים של מלון אחר, או לג'קוזי הפתוח של מלון שלישי. ולכל זה מצטרפים חופים נקיים ועצומים ובהם רבבות אנשים המתבשלים בשמש.
חלק מהמלונות עבר בשנה האחרונה שיפוצים יסודיים, שמומנו על-ידי שני תאגידי תיירות ענקיים מאירופה ('טואי' ו'נקרמן'), שקיבלו בתמורה זיכיון על כל החדרים באותם מלונות לתקופה של ארבע-חמש שנים. וזה עבד. בתי המלון בתפוסה מלאה, המסעדות מלאות, וכך גם מאות החנויות לאורך הטיילת. התיירות פורחת.
באזורי הנופש רמת הפשיעה אפסית (יש צורך לעבור מחסום ובדיקה של משטרת התיירות לפני שניתן להיכנס פנימה) והילדים יכולים להסתובב חופשי. אפשר לשכור עבורם קורקינטים עם מנוע, או אופניים עם ארבעה-שישה מושבים וגגון, איתם ניתן לדווש לאורך הטיילת. לבני הנוער מוצעים שלל מועדונים ודיסקוטקים ובמסעדות רבות יש הופעות חיות עם מוסיקה מקומית או בינלאומית.
בניגוד לדעה הרווחת בישראל, וארנה אינה עיר הימורים. היא רחוקה מאד מלהיות לאס וגאס, אטלנטיק סיטי או המחליפה של טורקיה. נכון שיש בה שישה בתי קזינו, שאם מחברים את כולם יחד מקבלים משהו בגודל קזינו שולי בוגאס, אבל את מרבית התיירים המגיעים לוארנה, ומדובר במיליוני תיירים בשנה, הימורים לא מעניינים. הם מעדיפים לעסוק בעיקר בפעילות ימית, ספורט, טיולים ולאכול טוב. ואת זה יש בשפע.
בית אופרה, תיאטרון, מוזיאונים
וארנה היא העיר השלישית בגודלה בבולגריה. היא שוכנת במפרץ לחוף הים השחור ומספר תושביה עומד על כ-300 אלף. העיר ידועה כמרכז התרבותי של המדינה ויש בה בית אופרה מפורסם, תיאטרון ממלכתי, מוזיאונים וגלריות רבות. וארנה מארחת מדי שנה כמה פסטיבלים, יש בה אקדמיה ימית, בית ספר לרפואה וטכניון.
המבנה הבולט בעיר הוא הקתדרלה הגדולה, השניה בגודלה לאחר זו של סופיה הבירה, והיא בולטת ברחוב הראשי של העיר. הקתדרלה נבנתה במאה ה-19 והיא מחולקת לשלושה אגפים. המרכזי מוקדש לבתולה מריה, הדרומי לניקולאס הקדוש והאגף הצפוני לאלכסנדר נבסקי.
בעיר מספר מוזיאונים מעניינים, בהם מוזיאון הטבע, המוזיאון להיסטוריה של וארנה, המוזיאון הימי והאקווריום, המוזיאון לתיירות (כן, יש דבר כזה) והמוזיאון להיסטוריה של הרפואה. לאורך הים נמצא גם הדולפינריום הגדול והיחיד באזור הבלקן ואין פלא שהוא נחשב לאטרקציה התיירותית המעניינת ביותר. את ההופעה בדולפינריום, שנמשכת כ-40 דקות, חבל להחמיץ. וכן, יש קרוב לחוף גם פארק שעשועים ענק ועמוס מתקנים.
במרכז העיר נמצא המדרחוב. קצת שונה ממה שאנחנו רגילים. לא מדובר ברחוב אחד, אלא ברובע שלם של רחובות בו הכניסה לכלי רכב אסורה. יש כאן בתי קפה, מסעדות, חנויות בגדים, חנויות אלקטרוניקה וחנויות מזכרות. לא תמצאו בעיר בתי כלבו, ולכן המדרחוב משמש כמרכז קניות עיקרי. המחירים ברוב המקרים זולים יחסית לארץ.
במהלך החופשה כדאי לפנות יום טיול לנאסבאר, עיר דייגים הממוקמת על חצי אי. זוהי אחת הערים העתיקות ביותר באירופה, עם ממצאים מהמאות השישית והחמישית לפני הספירה. במהלך הדורות נשלט האזור בידי היוונים, הרומאים, העותומנים והממלכה הבולגרית הגדולה, כשכל תקופה תרמה את השפעתה על צביון העיר. בתקופת היוונים נבנה במקום מקדש לאל אפולו וכן אמפיתאטרון שעדיין קיים, אף שלא במתכונתו המקורית. בקיץ הוא מארח הופעות חיות. בתקופה הרומאית שימשה העיר כנמל חשוב וזכתה לפריחה ארכיטקטונית ומסחרית. בשנת 1956 הוכרזה נאסבאר כשמורה ארכיאולוגית וארכיטקטונית והיא נכללת ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
בנאסבאר יש כיום פחות מ-10,000 תושבים, אבל יש בה 41 כנסיות (המספר הגדול ביותר של כנסיות לנפש בעולם). מספר זה כולל גם כנסיות שנהרסו והתגלו בחלקן וכמובן כנסיות רבות שאינן פעילות לתפילה ומשמשות כגלריות, חנויות ייחודיות ועוד. בכניסה לכפר יש עדיין שני נמלי דייגים, אבל העיסוק העיקרי של תושביו הוא תיירות: השכרת חדרי אירוח, חנויות מזכרות (הרבה), חנויות לעתיקות (אפשר למצוא מציאות) ומסעדות עם תפריט עשיר של מאכלי ים.
אם אתם יוצאים לטיול בנאסבאר עם הילדים, כדאי שתביאו להם בגדי ים ותשאירו אותם בחוף או בפארקי המים הנמצאים כמה מאות מטרים לפני הכניסה לכפר. כך הם יוכלו ליהנות ממה שהאזור מציע במיוחד להם ולא ישתעממו בשעה שאתם מטיילים בין הסימטאות העתיקות והצרות של הכפר בניסיון לזהות סגנונות ארכיטקטוניים שונים. את ארוחת הצהריים תוכלו לסעוד באחת המסעדות המצויינות במקום. את הקניות כדאי לדחות להזדמנות אחרת. יקר כאן.
אפשר לדוג, אפשר לצוד
יעד נוסף לטיול באזור הוא אתר המרחצאות הענק אודיסוס, שנבנה כשהמקום היה תחת שליטה רומאית, במחצית השניה של המאה השניה, והיה פעיל עד סוף המאה השלישית. גם באלצ'יק, פארק מרהיב עם גנים בוטניים וגן צמחי קקטוס, הוא אתר ביקור חובה. הגן הבוטני נמצא בתוך מיתחם שהיה מעון הקיץ של מלכת רומניה מריה בתקופה בה האזור היה בשליטת הרומנים (1913-1940). המלכה רכשה את השטח, שיפצה את המבנים, העסיקה גננים ואלה הקימו את הגנים המרהיבים. השיש לבניית המעון הובא מפירנצה וכדים ענקים המפוזרים במקום הובאו ממרוקו. כיום ניתן לבקר בגנים וגם במעון עצמו.
מומלץ להקריב עוד יום אחד של בטלה ולהצטרף לטיול ג'יפים (בני 40, אגב) בשמורת באטובה, בשדות החיטה וביערות ירוקים. הטיול כולל ביקור במזקקה ביתית בה מייצרים את ה'רקיה' (משקה עם אחוזי אלכוהול נכבדים מפירות שונים) וכן גיחה לחוות צ'יפליקה וצפייה בטקס חתונה בולגרי.
חוץ מטיול ג'יפים, תוכלו להירשם למסעות דיג או למסעות ציד עם הציידים המקומיים. עונת הציד מתחילה באמצע אוגוסט. פעילות נוספת למשפחות היא קטיף תאנים, אגוזים, שזיפים, אפרסקים ועוד.
מי שמעדיף שופינג על פני טבע מוזמן למרכז הקניות הסיטונאי מטרו. לכאן חייבים להגיע עם כסף מזומן בלבד, והכוונה למטבע הבולגרי, לב. משקאות, סיגריות, משחות שיניים, סבונים, אבקות כביסה בזיל הזול. צריך לראות את העגלות העמוסות של התיירים כדי להאמין.
כמה מלים על האוכל הבולגרי המעולה. סלט השופסקה, עם העגבניות המתוקות, מלפפונים וגבינה מגוררת, הוא פתיחה מעולה לכל ארוחה. את הסלט מלווה הלחם המקומי, פיתקה. מנת ביניים מומלצת היא פפרקה בורק, הידועה גם בשם שושה בורק - פלפל קלוי ממולא במחית של גבינה מגורדת ועשבי תיבול.
בעת ההגשה מוסיפים לזה יוגורט חמצמץ. למנה העיקרית אפשר להזמין דג, פירות ים או את הפיליצ'קה ברז'ולה - גירסה מעניינת של סטייק עוף על האש.
טיסות, כסף, טלפונים
בתקופת הקיץ יוצאות כ-12 טיסות שבועיות ישירות לוארנה. זמן הטיסה שעתיים. זמן הנסיעה מנמל התעופה לאזורי הנופש 40-35 דקות.
המטבע המקומי, לב, מחולק ל-100 סטוטינקי. שוויו כ-1.8 אירו. בוארנה מעדיפים להשתמש במטבע המקומי ויש מקומות בהם לא מקבלים שום מטבע אחר, אבל ברוב החנויות נהוג לקבל גם אירו וגם דולרים. בחנויות רבות לא מקבלים כרטיסי אשראי, אך במרבית המלונות והמסעדות אפשר לשלם בהם.
בכל מקרה, אפשר להמיר מטבע בבתי המלון וגם בבנקים (בשום פנים ואופן לא בקזינו), ולא חסרים כספומטים, כך שאין סיכוי שתישארו בלי כסף זמין.
כדאי מאוד לא להשתמש בטלפונים בחדרי המלון, כי השיחה יקרה. הרשת הסלולרית בבולגריה טובה וזמינה, ולכן עדיף להשתמש בטלפון סלולרי או בכרטיסי חיוג לטלפונים הציבוריים.
לפנייה לכתב/ת 
