שתף קטע נבחר

המשחק המקדים של הוליווד

מה עדיף - לחשוף את הרגעים הטובים ביותר של הסרט או לצמצם ולסקרן?

מתחשק לכם לראות סרט חינם אין כסף? שאלה מיותרת. ובכן, אחרי שהוצאתם לכם מהראש את הרעיון שתקבלו כאן הדרכה להורדה מ"קאזה", נגלה לאלה שנשארו עמנו שיש דרך הרבה יותר פשוטה ואף קצרה משמעותית: לראות את הטריילר (סרטון הבקרוב, לא הקראוון שבו מתאכסנים השחקנים על הסט). שכן אז יש סיכוי לא רע בכלל שתחשפו לסצנות הכי שוות של הסרט, ותקבלו תימצות סביר של העלילה, כולל התפניות הבולטות. אחרי שצפיתם בטריילר, אפשר לשער שכל יתר 90 הדקות לא יציעו סחורה לוהטת יותר, וישמשו מעין מילוי אוורירי בין הקטעים שקובצו לסרטון בן הדקותיים שאמור לשכנע אותנו להשיל מעלינו אי אלו מזומנים.
הבעיה מתחילה כשאנחנו לא מעוניינים לצפות בלקט הסצנות המרהיב. יש לא מעט שמעדיפים לבוא לסרט עם כמה שפחות מידע לגביו, מן קיק כזה, והחשיפה לסרטוני בקרוב באולמות הקולנוע ובטלוויזיה מחבלת להם בהנאה. אבל גם לאלה שהטיזינג עושה להם נעים, לא מגיע שיחשפו לפרטים מחלקים מאוד מתקדמים של העלילה. לפעמים לא נותר אלא להגיע למסקנה שלאחראים לכך בכלל לא אכפת אם נקנה כרטיס או שנוציא את הכסף על המבורגר. הנה, קיבלנו את כל הסיפור בתשעים שניות. עכשיו אפשר להתפנות לקריאת ספר טוב.

זהירות! ספוילר

למה זה קורה? האמת לא כל כך פשוטה. יוצרי הטריילרים הם מהאנשים הכי עסוקים בתעשייה. הם נתונים בסד שלא תמיד אפשר לצאת ממנו בשלום: הם חייבים ליצור סרטון שיטמיע בקהל רצון לראות את הסרט, לגרות אותו עם אפקטים, הומור וסקס, ויחד עם זאת להשאיר משהו למי שאכן ישתכנע לצפות בו, לא להרוס את ההפתעה מטוויסטים בעלילה ובקיצור – להימנע מספוילרים. וזה קשה. ולכן לא תמיד זה מצליח. הרושם הוא שהתפתחות בתחום הטריילרים נושאת איתה גם אחוז הולך וגובר של פספוסים. בשנים האחרונות לא פעם קרה שהסרטון מחסל כל סיכוי להנאה מהסרט. ולא מדובר רק בחשיפת פרטים שאמורים להתגלות בשלב מתקדם של העלילה. גם קיבוץ מיטב הבדיחות ונטילת כל הפעלולים השווים לסרטון הקצר פוגמים קשות בחוויית הצפייה.
לא קשה להיזכר בטריילרים מעצבנים מהשנים האחרונות: בסרטון של "להתחיל מחדש" נראה טום הנקס מנסה להימלט מהאי אליו נקלע (מה שהופך את הצפייה בהתנהלותו על האי מייגעת); בזה של "האמת שמתחת לפני השטח" כלולה סצנה ממנה ניתן להבין שהריסון פורד הוא הנבל של הסרט (פרט שלמעשה מסגיר את הטוויסט); ואילו הטריילר ל"זולנדר" היה משעשע למדי (רק משום שאיגד כמעט את כל הבדיחות שעוד איכשהו הצליחו להעלות חיוך והשמיט כליל את הצידוק לגבות כסף עבור צפייה בסרט עצמו).

לצמצם או להפציץ?

השאלה המרכזית איתה מתמודדים יוצרי הטריילרים היא כמובן מה יביא יותר קהל. האם גודש של פרטים, דמויות, אפקטים ומשפטי-מחץ יהיה מרהיב עין אך עלול לחבל בהכנסות, או שמא דווקא הסרטון שיקמץ בכל אלה יהווה את הטיזר המושלם? בדבר אחד תהיו בטוחים: אולפנים אינם משחררים טריילר מבלי שעבדו עליו במשך חודשים, התלבטו ארוכות לגביו ובחנו אותו מול קבוצות מיקוד. כן, גם אותם קליפים זניחים לכאורה שהם בסך הכל עוד זרוע במערך השיווק הפכו לתעשייה שלמה שמעסיקה אלפי עובדים.
לרוב, אולפנים שוכרים מספר חברות שמתמחות בטריילרים שעובדות במקביל על סרט אחד. ואם נדמה לכם לפעמים שטריילר חושף יותר ממה שצריך, יש להפנות את הטענה לחברים הטובים שישבו בקבוצת המיקוד. עכשיו לכו תאשימו את מנהלי השיווק שתפקידם הוא להיענות לרצון הקהל. אם הרוב המכריע של קבוצת המיקוד דיווח שזהו הטריילר שהיה גורם לו לראות את הסרט – זה הטריילר שכולנו נראה. לעתים גם לוח זמנים צפוף גורם לכך שטריילרים יופקו עוד לפני שנשלמים צילומי הסרט. במקרים כאלה יוצרי הטריילרים עושים שימוש בחומרים מכל הבא ליד, גם אם עדיין לא ברור מה מקומם ברצף העלילתי, ושילובם בסרטון עלול להוות ספוילר.

חשיפת יתר

אחד הטריילרים המדוברים כיום בתעשייה הוא זה של "סיינס", סרטו החדש של מ. נייט שאמאלאן ("החוש השישי") שיגיע לכאן בסוף החודש. רבים מאלה שצפו בו מסכימים שזהו סרטון שמצליח לעשות את העבודה: מגרה – אבל לא מקלקל. הוא נותן טעימה מהמתח והמסתורין – אבל שומר את הקלפים צמוד לחזה. אלא שאורן אביב, מנהל השיווק של "דיסני" שמפיצה את הסרט ואחד האחראים לטריילר, דווקא דוגל בשיטת חשיפת היתר. בראיון ל"ניו יורק טיימס" אמר שהוא רגיש לבעיה הזו, אבל לפעמים אין ברירה. "בטריילר, אתה רוצה שניים-שלושה רגעים מצוינים. כשבסרט יש עשרה כאלה, אתה בר-מזל. לא תמיד יש". אגב, לא כולם משאירים ליוצרי הטריילרים את השטח פנוי לעשות בו ככל העולה על רוחם. יש במאים שמתערבים גם בחלק הזה של השיווק. דיוויד פינצ'ר, למשל, סרב על-פי הפרסומים לכלול בטריילר של "שבעה חטאים" כל אזכור מסצנת הסיום (וכמה טוב שהתעקש על כך).
אם אביב מייצג את התפיסה הרווחת בתעשייה, אלה חדשות לא מעודדות במיוחד. זה אומר שלעולם אין לדעת אם בטריילר מקבלים כמעט את כל הרגעים הטובים של הסרט או רק חלק זעיר מהם. זה אומר שאין דרך לזהות טריילר שמנסה למכור סחורה פגומה. וזה אומר כנראה שאנחנו נמשיך להתרשם, להתלהב, להיסחף – ואז להתאכזב, לקלל ולצקצק. למישהו יש רעיון אחר?

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מל גיבסן ב"סיינס". עושה את העבודה
טום הנקס ב"להתחיל מחדש". שיברח כבר!
לאתר ההטבות
מומלצים