חוף הים באשדוד

השורה התחתונה היא שאין כאן, בעיר הנמל הגדולה הזו, אפילו מלון אחד הצופה אל הים. קצב הבנייה והפיתוח באשדוד מדהימים. מאות בתים חדשים נבנו בעיר במהלך השנתיים האחרונות. אשדוד היא עיר מתוכננת. שכונות שלמות נבנות בבת אחת, לבנות, בוהקות בשמש ומאכלסות עשרות אלפי משפחות. כל הבנייה באשדוד מרוחקת למדי מן הים.

נסיעה לאורך הטיילת החדשה של אשדוד היא חוויה קצת מוזרה. הטיילת המסודרת נמתחת במרחק כמאה מטר מן הים. ממזרח לה, וזה המקום לתקווה הגדולה ביותר, יש עדיין הרבה מאוד שטחים פתוחים, ולא מנוצלים. השאלה הגדולה היא מה ייעשה בשטחים האלה במהלך השנים הקרובות. ההחלטות האלה יהיו גורליות לגבי יחסיה של אשדוד עם חוף הים שלה.

הטיילת נמתחת מדרום לקצה הדרומי של הנמל, לאורך של כשלושה קילומטרים. יש במקום חופי רחצה מסודרים, חנייה בשפע, שבילי הליכה ואפילו טיפוח מסוים של גינון. המבנים הנמוכים שנבנו לאורך קו החוף מכילים אך ורק בתי קפה, מסעדות ואולמות אירועים. אם לשפוט לפי מספרם של אולמות השמחה יש הרבה מאוד חתונות באשדוד. אין שום בעיה לזוג אשדודי צעיר להינשא מול הים. אין להם שום סיכוי לבלות את ליל הכלולות, שלא לדבר על ירח הדבש, באשדוד.

לאורך כל ההליכה הקצרה ממגרש החניה לחוף הים עולה ריח חריף מאוד של מדורות הלילה הקודם. לא מעט אנשים שרפו הלילה עצים באזור הטיילת.

בתי הקפה בשעת צהרים ריקים לחלוטין אבל מבטיחים לנו שבלילה הם מתמלאים בהמוני מבקרים שיוצאים לנשום קצת. אידי, מסעדת הדגים המשובחת, רחוקה מן החוף (ליד הנמל בכניסה הצפונית) והמקומות לאורך החוף מציעים מן שעטנז מוזר של בר תאילנדי, סטייקים בפיתה ופאלפל. חלק גדול מן השלטים כתוב רק ברוסית.

המקום היחיד שעורר אצלנו תקווה מסוימת היה בית לבן בן שתי קומות שנשא את השלט "מוטל אשדוד". מבט קצת יותר קרוב גילה שמדובר במבנה נטוש לחלוטין שדלתותיו חסומות. יתכן שיש באשדוד בית מלון כלשהו ברחבי העיר, במרחק גדול יותר מן הים, אבל זה מוזר בהתחשב בעובדה שמדובר בעיר נמל, שיש לה אפילו מרינה חדשה נוצצת.

חופי הרחצה הלבנים והיפים מזמינים מאד פיתוח של מקומות אירוח, אבל באשדוד זה עוד לא קרה. בחלקה הדרומי של הטיילת נבנית עכשיו שכונה חדשה שנקראת "המרינה הכחולה". קבלן בשם שמעון צרפתי (לפי השלטים) בונה שם את "נוף המרינה" – דירות פאר בנות ארבעה וחמישה חדרים. אם שואלים אותי, מומחה קטן מאוד לנדל"ן, אין השקעה טובה מזו היום בישראל. הנוף ממנו ייהנו תושבי נוף המרינה הוא בדיוק, אבל בדיוק, אותו נוף נפלא עבורו משלמים תושבי פורטופינו באיטליה ומונטה קרלו במונקו מיליונים.

כמה מאות מטרים דרומה משם שוכנת, ממש מעל החוף, מצודת אשדוד-ים החרבה, עוד פוטנציאל לפיתוח תיירות שנראה עכשיו כמו הדבר הכי לא רלוונטי בנוף של אשדוד.

נכנסנו אל העיר מן הכניסה הצפונית, הקרובה לנמל, ויצאנו ממנה מן היציאה הדרומית, הקרובה לצומת עד הלום. היינו מאוכזבים. עיר חוף כזו ראויה ליותר. היא ראויה לבתי מלון לאורך החוף שאורחיהם יעשו שימוש נבון בטיילת. נימי בן ה-15 הסביר לי: "הם לא בעניין של מלונות באשדוד. מה יש חייבים? אולי הם אוהבים לישון בבית האשדודים"

בדרך דרומה אנחנו חולפים על פני חוף ניצנים היפה, שאפשר לבלות בו ערב נעים, אבל אסור ללון בו. אשקלון היא האפשרות המתקבלת ביותר על הדעת, והאחרונה לפני עזה.