נער שהוכרז בילדותו כ"מפגר" קיבל לאחרונה ציון 100 בבגרות במתמטיקה.
דני (שם בדוי) עלה לארץ לפני כ-11 שנים. במערכת החינוך התעקשו לסווג אותו כ"מפגר", למרות שעלה לארץ באמצע כיתה א', נעדר כל ידע בשפה ובתרבות העברית. הוא הועבר בכוח לבתי ספר של החינוך המיוחד. היום דני עולה לכיתה י"ב בבית ספר רגיל, לאחר שקיבל 100 בבגרות הקיץ במתמטיקה לשלוש יחידות לימוד.
אמו, א. מספרת ל-ynet על המלחמה במערכת: "עשו לו מבחן מייד כשהגענו לארץ, והחליטו לשבץ אותו בבית ספר לחינוך מיוחד ברמת פיגור בינוני, למרות שהתעקשנו שהילד בסדר, אולי קצת לקוי למידה. אני התרוצצתי וביקשתי שיעשו לו עוד אבחון פסיכולוגי ובאמת הציון שלו השתפר. אבל אז החליטו להעביר אותו לבית ספר דתי, גם כן לחינוך מיוחד למרות שאנחנו לא דתיים.
"אחרי שהמשכנו להילחם, העבירו אותו לבית ספר רגיל, אבל לכיתה של חינוך מיוחד. זה היה המעבר השלישי עבור דני באותה שנה. והוא נאלץ לחזור על כיתה א'".
לאחר עוד ערעור שהגישה האם, הועבר דני למסגרת לימודים רגילה בכיתה ג', הפעם על תנאי לשלושה חודשים, שבסופם החליטה המנהלת כי "דני מתקשה להשתלב במסגרת". א': "מה הפלא שהוא לא הצליח להשתלב. זה היה בית הספר הרביעי שלו בתוך שלוש שנים, ובינתיים הוא לא קיבל כלום מהמערכת. היה חסר לו חומר, והוא לא ידע עברית".
א' מספרת על הייאוש באותה תקופה: "זה הוציא לדני את החשק ללמוד ולהיקלט בארץ. אנחנו גרנו במרכז קליטה, בלי עבודה, בלי כסף. שום דבר לא היה לנו לתת לו. ואז המשפחה המאמצת שלנו אמרה לנו תכתבו למועצה לשלום הילד וד"ר יצחק קדמן התחיל לעזור לנו. בסוף דני נשאר בבית ספר בכיתה רגילה".
המעבר, מספרת האם, שינה את המצב. "חברים התחילו לעזור לו. גם אנחנו התחלנו לעבוד ולהרוויח כסף. הבנו שאסור לחכות למערכת החינוך ושכרנו מורים פרטיים. כל חודש השקעתי 3,000 שקלים עבור מורה לפיתוח חשיבה, מורה מקצועי ללקויי למידה ופסיכולוג חינוכי".
ההמורים הפרטיים הצילו את דני. "כולם היו ברמה גבוהה, עם הרבה אהבה ויושר. הם דיברו עם מורי בית ספר וההישג של דני היום הוא הרבה בזכותם".
א' מספרת על התחושה שלה היום: "אני מרגישה אושר, ניצחון, נחת. בכל זאת לקבל 100 במתמטיקה זה כאילו ניצחנו את המערכת. דני גם קיבל גם צו גיוס, שזה משמעותי לחיים. הביטחון שלו עלה. יש לו סיפוק. ואני אומרת לו שהוא מסוגל. יש לו מעמד אחר בחברה. אפילו הפנים שלו השתנו והוא יותר מחייך".
לא' יש ביקורת על מערכת החינוך – "שצריכה להיות יותר קשובה להורים". אבל היום היא מסרבת להתעסק בהאשמות: "יש לי את מי להאשים. אבל אני לא בן אדם שרוצה להתעסק עם זה. ואני אומרת ברוך ה', שעם כל הקשיים הצלחנו".
מנכ"ל המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן: "אני שמח שההתערבות וההתעקשות שלנו סייעו לילד לצאת מהבור שהיה בו, לעתיד הרבה יותר טוב. אבל עם כל השמחה, אני מצד שני תוהה ודואג מי יודע כמה ילדים 'נקברו' בכל מיני מסגרות שלא היו צריכים להיות בהן, רק משום שמישהו לא עשה את העבודה כמו שצריך וקבע כך את גורלם גם כבוגרים. אני חושב שמערכת החינוך צריכה לעשות בדק בית ולחשוב איפה היא טעתה במקרה הזה ואיך לא תחזור טעות שכזו בעתיד".
משרד החינוך סרב להתייחס באופן ספציפי למקרה. מהמשרד נמסר כי מושקעים כספים רבים, וקיימות יחידות שמטפלות בנושא, במטרה למנוע הישנות המקרים.
