קורפו: יותר אירופה מיוון
האי הכי מערבי ביוון משלב בין טברנות מקומיות לארמונות אירופאים ומציע למבקרים טבע עשיר, חופים ציוריים, ארכיטקטורה איטלקית, אוויר צלול והרבה שלווה
היסטוריה אתרים חופים טיפים 

כמו רבים אחרים שקראו בהנאה ובחיוך את ספריו של הזואולוג והסופר האנגלי ג'ראלד דארל ("משפחתי וחיות אחרות"), גם אני חלמתי להגיע אי פעם לאי קורפו. הקיץ הגשמתי את החלום והיה שווה לחכות.
קורפו, או בשמו המקומי קריקיה (Kerkira), הוא האי הכי צפון-מערבי והכי ירוק-עד ביוון. הצמחייה העשירה יורדת עד המפרצונים הרבים לאורך החופים ומשרה תחושת רעננות. מי שביקר באיים אחרים ביוון, כמו כרתים למשל, יבחין מיד בשוני: ההרים הירוקים בהם משובצים כפרים קטנים, מזכירים יותר נוף אירופי מנוף יווני. המבנים ברוב חלקי האי הם בסגנון איטלקי, צבעוניים מאד ומכוסים גגות רעפים. לא תמצאו גגות שטוחים (בגלל הגשמים הרבים בחורף), וגם לא בתים לבנים עם דלתות כחולות או ירוקות. ועם זאת זו עדיין יוון.

היסטוריה

מהיוונים עד הוונציאנים ובחזרה

ההיסטוריה של קורפו מרחיקה עד לשנת 750 לפנה"ס, אז הפך המקום למושבה קורינתית. כ-500 שנה אח"כ כרתו אנשי קורפו ברית עם הקיסרות הרומית ונשלטו על ידיה במשך 500 שנה. בתקופה הביזנטית נבנה המבצר הישן וסביבו התפתחה העיר קורפו - העיר היחידה באי. ב-1402 נכבשה קורפו בידי הוונציאנים, ששלטו בה למרות נסיונות כושלים של הטורקים לכבוש את האי. אחת האגדות הקשורות למלחמות אלה מספרת שהקדוש ספירידון הבריח את הטורקים בעזרת לפיד בוער. לזכר התערבותו של הקדוש עורכים תושבי קורפו ארבע פעמים בשנה תהלוכה בכיכר המרכזית של העיר. התהלוכה בה צפינו (ב-11 באוגוסט) הובילה, בליווי עשרות תזמורות עם מאות נגנים, ארון עשוי זכוכית וכסף ובו גופתו החנוטה של הקדוש.

במאות ה-18 וה-19 שלטו באי הצרפתים שהביאו עמם תרבות עשירה, והאנגלים שהובילו את האי לשגשוג כלכלי אדיר. בתום שלטונם חזר קורפו לשלטון יווני.

בימי מלחמת העולם השנייה נפגע האי קשות בהפצצות הגרמנים והיהודים המקומיים נשלחו למחנות ההשמדה. מעטים מהם שרדו ושבו לאי. בית הכנסת, בלב הרובע הוונציני, שוקם וקומץ היהודים שחיים כיום באי, מתאספים בו בשבתות וחגים.

שגשוגו המחודש של האי החל לפני כ-30 שנה, עם פיתוח התיירות. מאז הוא מושך אליו מידי שנה ('העונה': אמצע אפריל עד סוף אוקטובר) מאות אלפי תיירים, רובם אירופאים (בולטים ביניהם הבריטים והאיטלקים). קורפו יפה בקיץ, אבל לא פחות באביב - אז יהנו ממנה בעיקר חובבי הצומח והחי, שכן האי עשיר באוכלוסיות בעלי חיים וצמחיה מגוונת (ראו ספריו של דארל).

חזור למעלה
אתרים

מבצרים, עתיקות ובורגר יווני

בקורפו, כאמור, עיר אחת בלבד - קורפו טאון, או קרקירה בלשון המקומית, הממוקמת בחוף במזרחי של האי. היא בנויה על לשון יבשה ויש בה ייצוג לתקופות השונות בתולדות האי.

בעיר שני מבצרים. 'הישן' שנבנה על ידי הוונציאנים במאה ה-16 ו'החדש'

החולש על הנמל מלב הרובע הוונציאני. המבצר הישן נמצא על אי מלאכותי וגשר מוליך אליו מהכיכר המרכזית של העיר. אסור להחמיץ את הביקור (בתשלום) בו ומומלץ להשקיף ממנו לעבר העיר וצפון האי.

בין שני המבצרים - עיר תוססת וצפופה. נעים לשוטט בין הרחובות והסמטאות ולהרים עיניים ולראות את חבלי הכביסה בין הבתים. תריסי העץ הישנים פתוחים לרווחה ובפתח הבתים יושבים המקומיים ומברכים את העוברים והשבים. גם בקיץ, בשיא עונת התיירות, כשהרחובות מוצפים בתיירים, אין תחושת מחנק. בעיר שפע בתי קפה ומסעדות ואפילו סניף של מקדונלד'ס שמציע 'בורגר יווני' - פיתה עם המבורגר וצזיקי.

בצמוד למתחם הוונציאני התפתחה העיר המודרנית, שרחובותיה רחבים עם שדרות עצים מצלים ובתיה בני 4-5 קומות. בחלק הזה של העיר נמצא המוזיאון הארכיאולוגי. כדאי מאד לבקר בו ובעיקר להתמקד בתבליט הגורגונה בן 2,500 השנים המוצג בו.

הארמונות של פיליפ ואליזבת

משני איזורים אלה מובילה טיילת אל חלקה הדרומי והעתיק של העיר שנבנה עוד בימי הביזנטים. מרבית בתי הרובע בני קומה אחת עם חצרות קטנות ומטופחות, ויש בו כמה כנסיות עתיקות ששוקמו בעשור האחרון. בשעות אחר הצהריים יוצאים התושבים לחצרות או יושבים בחבורות בפתחי הבתים עד לשעות הלילה המאוחרות, בלי שידליקו את האור. הנשים מנפנפות במניפות ואיש אינו צופה בטלוויזיה, למה להם להטריד את עצמם בכל הפורענויות שמתרחשות ברחבי העולם?

בשולי הרובע העתיק של העיר, שוכן על גבעה נישאה ארמון 'מון רפו' (בצרפתית: 'הנופש שלי'). הוא נבנה במקור על ידי גנרל רוסי, שימש את הנציב הבריטי ועבר לידי משפחת המלוכה היוונית, עד שזו עזבה על כל תכולתו. בארמון זה נולד הנסיך פיליפ, בעלה של המלכה אליזבת. לפני כמה שנים שופץ המבנה ביוזמת ממשלת יוון ועתה מוצגים בו פריטים ארכיאולוגים וריהוט מהמאה הקודמת. המקום פתוח לציבור ללא תשלום והמדריכים בו אדיבים במיוחד.

כדאי לבקר גם בפרבר קאנוני (Kanoni) שבקצהו, על חצי אי קטנטן, יש כנסייה עתיקה. מקאנוני ניתן להשקיף ואף לשוט ל'אי העכבר', שנקרא כך בשל צורתו (מחיר ההפלגה יקר יחסית, ולא בטוח שהכרחי) .

כ-19 קילומטר מקורפו שוכן לו על גבעה ירוקה ארמון אכיליון, שבנתה סיסי, קיסרית אוסטריה, עבור עצמה. לאחר שנרצחה, קנה את המקום הקיסר וילהלם ה-2 בשנת 1907.

אכילס - את שמו נושא הארמון - היה הגיבור האהוב על הקיסרית. הכניסה בתשלום. מומלץ לא להחמיץ ביקור בגן המשקיף לעבר העיר. בשעות הערב פועל במקום קזינו.

חזור למעלה
חופים

בטן, גב, טברנה, כפר

לקורפו באים בעיקר בשל חופי הרחצה המגוונים. כל מפרצון מנוצל בעונת התיירות ובכולם קל למצוא (בתשלום) את כל הציוד הדרוש: מיטות חוף, שמשיות ומלתחות. דווקא מקלחות ושירותים אין וצריך לבקש מבעלי המסעדות באזור להשתמש בשירותיהם - הם נענים

ברצון. אל תשכחו לקחת אתכם סנדלי גומי שניתן להיכנס עמם לים. בשבעת ימי שהותנו באי התגוררנו במלון בשולי העיר קורפו ('ארנון מון רפו') ובכל יום ביקרנו בחוף אחר. השיטה מומלצת.

אחד החופים המוצלחים הוא 'איוס גורדיס' (Agios Gordis), כ-19 ק"מ דרומית-מערבית מהעיר קורפו. חוף ארוך ולא צפוף עם רצועת חלוקי ים. על קו המים שורת טברנות נעימות ומוצלות. ניתן לשכור מיטת חוף ליום שלם, להשאיר עליה חלק מהציוד, לאכול ארוחת צהריים טובה בטברנה הסמוכה, ולשוב אל הים.

חוף נוסף - ארוך, רחב וחולי - הוא גליפדה (Glifadha) הנמצא 18 ק"מ מהעיר קורפו. מגיעים אליו דרך כפר קסום שאסור להחמיצו - פלקאס (Palekas). הכפר בן הרחוב מתפתל במעלה ההר, כביש צר חותך אותו לאורכו, והמכוניות והאוטובוסים משתחלים בו באדיבות. עם זאת, הזהרו אם במקרה חולפת מולכם מכונית של איטלקים. בפלקאס הרבה טברנות משפחתיות נהדרות ומבחר חדרים להשכרה גם בעונה הבוערת. גם בחוף גליפדה עצמו שפע דירות נופש שמלאות באוגוסט.

מערה כחולה ותעלת האהבה

חוף סידארי (Sidhari) מרוחק יחסית - 39 ק"מ צפונה מהעיר קורפו. יש בו חול רך, מים רדודים עד לעומק הים ואת 'תעלת האהבה' - ערוץ סלעי שעל פי האגדה אינו אלא זוג אוהבים שהפכו לאבן. כדאי לעשות לשם טיול רגלי ולהשקיף לעבר הסביבה היפה.

13 ק"מ מצפון לעיר קורפו נמצא חוף דסיה. מדובר ברצועת חוף קצרה יחסית ודי צפופה. סמיכותו לעיר מהווה יתרון, אבל ניתן לוותר עליו. לא כך על חופי פלאוקסטריצה (Paleokastritsa), בצפון-מערב קורפו. מדובר באזור תיירותי (צפוף בעונה) שזור מפרצונים. יש בו מלונות, דירות אירוח וחדרים להשכרה לרוב וכמובן טברנות. אפשר לשוט ממנו ל'מערות כחולות' בסביבה (8 אירו למבוגר, 4 אירו לילד). גם בחופים אלה חלוקי ים.

לחוף הכפר קאלאמי (Kalami) חובה להגיע. ראשית משום שבכפר הזה חי במשך ארבע שנים מיודענו ג'ראל דארל ושנית משום שזה חוף נפלא, כלוא בני שני הרים, בו המים צלולים וצבועים טורקיז. בסמוך לחוף שוכן בית לבן גדול, בו גרה משפחתו של דארל. על הבית שלט דווקא לזכרו של האח, לורנס דארל. בעלי הבית הנוכחיים משכירים חדרים לתיירים ובחצר יש טברנה עם גג פלסטיק, די מאכזב. הייתי מצפה שבית כזה יזכה ליחס מכובד יותר.

חזור למעלה
טיפים

מודרניזציה לטובת התייר המפונק

קורפו הוא אי המשלב שלווה יוונית והשפעות אירופאיות המעניקות לו ערך מוסף. המרחקים בין האתרים קצרים, הדרכים טובות ומשולטות היטב, והכל זמין, נוח ומודרני. עם זאת, המודרניזציה שמשרתת היטב את התייר המפונק, מאכזבת מעט את מי

שמחפש אותנטיות.

מישראל יש טיסה של ארקיע פעם בשבוע לעיר קורפו. 'איסתא' וחברות נוספות מארגנות דילים, אבל מי שאינו חושש להעיז, יכול להסתפק בטיסה.

בשדה התעופה המקומי ניתן לשכור רכב ללא קושי גם בשיא העונה (במחיר נמוך יותר מאשר בישראל. שכירת רכב בעיר קורפו עצמה תוריד את המחיר ב-9 אחוזים נוספים).

ניתן למצוא חדרים גם בבתי מלון טובים, משום שהללו לא מוותרים על הזדמנויות להשכיר את חדריהם במחירים גבוהים יותר, על ידי ביטול של דילים מוזמנים והעברת המזמינים למלונות אחרים. בדקו וודאו היטב לפני צאתכם שהזמנת החדר במלון אכן מאושרת.

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה קורפו: יותר אירופה מיוון
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מדריך טיולים
    צילום: דוד הכהן
    פלאוקסטריצה. תיירותי, אבל אי אפשר לוותר עליו
    צילום: דוד הכהן
    צילום: דוד הכהן
    ארמון מון רפו. כאן נולד הנסיך פיליפ
    צילום: דוד הכהן
    צילום: דוד הכהן
    קאלאמי. הכפר בו גר דארל
    צילום: דוד הכהן
    צילום: דוד הכהן
    בית הכנסת. היהודים המעטים ממשיכים להגיע
    צילום: דוד הכהן
    ynet ספיישל