נחשפה הונאת ענק במוסד לביטוח לאומי

הבוקר (ג') הותרה לפרסום פרשת הונאה חדשה, בהיקף של עשרות ואולי אף מאות מיליוני שקלים, הפעם בביטוח הלאומי.
על פי החשד, רשת מאורגנת, שפעלה במשך יותר מ-10 שנים, ביימה תאונות עבודה, הגישה תלונות פיקטיביות וקיבלה במרמה עשרות מיליוני שקלים מהביטוח הלאומי. ההערכה היא שמדובר ברשת עניפה ושמאות בני אדם קיבלו כספים שלא כדין.
החשודים הם שלמה פלפלה, מנהל מחלקת תאונות עבודה בסניף הביטוח הלאומי בתל אביב, עו"ד דניאל בראל ובתו ליאורה, חברתו לחיים יוליה זילקין, הרופא ד"ר טל אליהו ובעל משרד תיווך בשם אופיר ברזילי. צפויים מעצרים נוספים.
החקירה נפתחה לפני כשמונה חודשים לאחר שבמשרד לביקורת הפנימית בביטוח הלאומי עלה חשד להונאה. הביטוח הלאומי שכר את שירותיו של משרד החקירות "ויצמן-יער", שהציב מצלמות נסתרות והאזנות סתר, וחשף את ההונאה. בקלטות מתועדים פקיד הביטוח הלאומי וחוקרת הפרטית ששלח פלפלה, כשהם מבצעים הונאה משותפת. המשטרה גם טוענת כי הרופא הודה בחקירה בהאשמות נגדו.

ביצעו הונאה

כך עבדה ההונאה: חברי הרשת הגישו בשם המתלוננים תלונות פיקטיביות על תאונות עבודה. רופאים זייפו אישורים על מצב המתלוננים, המתווך היה מספק תלושי משכורת מזוייפים ופקיד הביטוח הלאומי שנעצר היה מאשר את התלונות.
במסגרת החקירה הסמויה התחזתה חוקרת פרטית ללקוחה והתקשרה לעורך הדין שנעצר. זה סייע בידה להגיש תביעה בגין תאונה שלא התרחשה. עורך הדין אף הפנה אותה לשני רופאים כדי שתקבל אישורי חופשת מחלה מזוייפים, וכן אישורים על פציעה ונכות. כן הפנה עורך הדין את החוקרת אל מתווך שהנפיק לה תלושי שכר מזויפים.
לאחר מכן פנתה החוקרת למנהל מחלקת נפגעי תאונות עבודה בסניף הביטוח הלאומי בתל אביב, דיווחה לו על האירוע שמעולם לא התרחש, הגישה את האישורים הפיקטיביים, ובתמורה העביר הביטוח הלאומי לחשבונה 3,200 שקל. החוקרת הפרטית אמרה לפלפלה כי המסמכים שהגישה לו מזויפים ולמרות זאת הוא המשיך לטפל בהם.
במשטרה טוענים, שמאות בני אדם זכו בפיצויים מהביטוח הלאומי באמצעות ההונאה, למרות שכלל לא נפגעו. מדובר בפיצויים חד-פעמיים, פיצויים לכל החיים ופיצויים משולבים.
בחלק מהמקרים, בהם אכן התרחשו תאונות קלות, הרופאים החשודים במעורבות בפרשה טענו בחוות הדעת שלהם כי הנזק הוא גדול, למרות שהפציעות היו קלות בלבד.
מנכ"ל הביטוח הלאומי, יוחנן שטסמן, אמר בראיון ל-ynet כי "מדובר ברמאות פשוטה" וכי הוא מעריך "שיהיה קושי של ממש להחזיר את הכספים ששולמו למתחזים"
בראש צוות החקירה המשטרתית עומדים ראש מחלק הונאה במשטרה רב-פקד אריה אידלמן ופקד דודי בר.

"באה אליו חתיכה למשרד"

יוסי עטר, עורך דינו של פקיד הביטוח הלאומי, שלמה פלפלה, אמר בנוגע למקרה בו סייע לחוקרת שהתחזתה כי "זה מקרה חד פעמי שבו הוא התפתה, כמו כל גבר בגיל המעבר, אף אחד לא חסין. הגיעה לפניו בחורה נאה, ליטפה לו את היד, והטעות שלו הייתה שהוא התפתה והמשיך בטיפול בתיק שלה. הוא קיווה אולי שיהיה משהו רומנטי ביניהם".
עו"ד עטר הכחיש שמרשו קיבל שוחד במאות אלפי שקלים. "איזה שוחד ואיזה מיליונים", אומר עורך הדין, "צריך לבוא ולראות את התנאים הקשים שבהם הוא חי, יש לו ארבעה ילדים וככה לא חי מיליונר".
בשיחה עם ynet אומרת אשתו של פלפלה, נעמי: "אין שום מצב שזה יכול להיות נכון. אנחנו בטוחים האחד בשנייה במאה אחוז. אין אצלנו סודות. הוא סיפר בבית שהייתה אצלו איזו חתיכה במשרד. אני לא מבינה על איזה מיליונים הם מדברים".

הארכות המעצר

בית משפט השלום בתל אביב האריך בשבעה ימים את מעצרו של שלמה פלפלה. המשטרה מעריכה כי הוא ניפק מאות אישורים לא כשרים. מעצרם של ד"ר טל אליהו ואופיר ברזילי הוארך בשישה ימים וכך גם מעצרו של עו"ד דניאל בראל. מעצרן של ליאורה בראל ויוליה זילקין הוארך ב-24 שעות.
עורך הדין, בתו ומזכירתו חשודים כי דאגו לביים את תאונות עבודה וגייסו מאות לקוחות אותם תידרכו כיצד לביים תאונה. עו"ד בראל טיפל גם בתיקים לאורך כל התהליך. הרופא, מומחה באורתופדיה, הכין עשרות חוות דעת רפואיות כוזבות לתובעים הפיקטיביים. פקיד הביטוח הלאומי, עובד בכיר שנמצא כ-30 שנים במוסד, דאג לאשר את החשדות בזריזות. ברזילי, המתווך, פעל להכנת תלושי שכר מזויפים לתובעים פיקטיביים. לברזילי גם היתה תאונה ב-95', והוא קיבל אחוזי נכות גבוהים במיוחד, על פי החשד, ללא הצדקה, וכן קיבל 100 אלף ש"ח מחברת הביטוח.

"זה יכול להיגמר במאות מיליונים"

רן מלכאי, מנכ"ל משרד החקירות "ויצמן-יער" שחשף את הפרשה, אומר ל-ynet כי "מדובר בהונאה בסדר גודל שיכול להגיע למאות מיליוני שקלים". לדבריו, "עשרות ואולי אפילו מאות אנשים שקיבלו כספים שלא מגיעים להם. חלק מהמעורבים קיבלו אחוזי נכות קבועים, שמשמעותם קבלת קצבה חודשית קבועה לכל החיים, המסתכמת באלפי שקלים לחודש".
מלכאי סיפר שהחקירה החלה לפני כשנה, ביוזמת מחלקת ביקורת פנים של המוסד לביטוח לאומי, שקיבלה מידע על המתרחש. בעצה אחת עם המשטרה הוחלט לפנות למשרד החקירות ולהתחיל בחקירה סמויה.
מלכאי מספר כי במהלך השנה האחרונה עבדו על הפרשה כ-20 מחוקרי המשרד. ההצלחה הגיעה לאחר שאחת החוקרות הצליחה להגיע לאדם המוכר לרשת ההונאה, שהמליץ עליה כעל מתלוננת פוטנציאלית.
"הקושי הגדול ביותר", מספר מלכאי, "היה החשש שהמעורבים יגלו את זהות החוקרים, באמצעות הגישה שיש להם למחשבי הביטוח הלאומי, ומכאן גם לדיווח על זהותו ועיסוקו של כל אדם במדינה".