הסיוט הבא

ראש ממשלה ושר לבטחון פנים, שניהם לשעבר, העידו בשבוע שעבר בוועדת אור. לדברי שניהם, למרות שהיו ידיעות כלליות על מה שקורה בקרב הציבור הערבי בישראל, לא היה אפשר לחזות את פריצת המהומות באוקטובר 2000 ובוודאי לא את עוצמתן. אהוד ברק, ששירו "היה זה רעם ביום בהיר" הוא להיט קבוע בוועדות חקירה ממלכתיות, היטיב כדרכו לבאר: "אירועים בסדר גודל כזה אי אפשר לצפות… גל המעמקים, יודעים שהוא קיים אבל תמיד נכשלים בידיעה מתי לפרוץ לשטח. זה מבנה המוח האנושי".
לא צריך להיות מבין גדול במוח האנושי, ודאי לא כמר ברק, כדי לאתר את גל המעמקים שיביא לעימות הגדול הבא בין אזרחי ישראל הערבים לבין השלטון. למען האמת, לא מדובר בגל מעמקים אלא בצונאמי, גל כה גדול שכבר חוסם את האופק. ולא מדובר בתוצר של כוחות ערטילאיים ולא אנושיים. יש מי שמטפח את הגל הזה, ביודעין או מתוך פאניקה ושאיפת סנסציה.
לא חלפו שעות מפרסום הידיעה על תפיסת חוליית הרצח המזרח-ירושלמית, והדיון על נאמנותם של מי שמכנים אצלנו "ערביי ישראל" התלקח שוב במלוא עוזו. שר הפנים אלי ישי ניצל את הפרשה כדי לחדש את הקמפיין שלו לשלילת אזרחותם של מי שעסקו בטרור (מבלי לחכות לשפיטה והרשעה, שהן כנראה פעולות מיותרות כשמדובר בערבי), למרות שהפעם מדובר בתושבי קבע ולא באזרחים. לרבים בציבור היהודים, שהתקוממות מבפנים היא אחד הפחדים הגדולים ביותר שלו, היה ברור ששוב הוכחה זדוניותם של מי שהוגדרו יותר מפעם אחת כ"גיס חמישי".
תושבי מזרח ירושלים מחזיקים אמנם בתעודות זהות ישראליות, ולרכביהם לוחיות רישוי צהובות. אבל בינם לבין בני עמם הגרים באום אל פאחם, בנצרת או בחיפה פעורה תהום רבה. המזרח ירושלמים הוכרזו ב-67' כחלק מישראל, אבל בתודעתם הם חלק בלתי נפרד מהמדינה הפלסטינית העתידית (ולישראלים רבים ברור שכך גם יהיו, בבוא היום). הם חיים תחת שלטון כיבוש, ואינם רואים שום הבדל בינם לבין תושבי ג'נין ועזה. לעומתם, הפלסטינים אזרחי ישראל מנהלים מאבק אחר לגמרי – מאבק של זהות והכרה, בתוך מדינת ישראל. הם יבחרו, ברוב מוחלט, באזרחות ישראלית גם אם תוצע להם העברה של בתיהם וכפריהם למדינה פלסטינית, כשתקום. הם נאבקים על דמותה של המדינה, לא על שחרור ממנה.
הכללת כולם – מזרח ירושלמים וחברונים ונצרתים – במסגרת אחת אינה טעות תמימה. היא נובעת מהשאיפה הישנה למחוק את הקו הירוק, המשותפת לאנשים משני הצדדים, ומפחדים דמוגרפיים שסופם, אם השלטון בישראל לא ישכיל להתמודד אתם כראוי, להביא לעימות אלים שסופו טרנספר. זהו, אולי, חלומם של פוליטיקאים מסוימים ושל לא מעטים בציבור היהודי; למי ששואף לחיים נורמלים ולהמשיך קיומה של ישראל, זהו סיוט. מיום ליום, מהכללה להכללה בתקשורת וממעשה למחדל של השלטון, אנחנו נדחפים לעבר הגל הזה. וכדי להבחין בכך ולדעת שיפרוץ, לא צריך להיות ראש ממשלה או מומחה לחקר המוח האנושי.