קייטנת התופרת
אני כבר רואה את תופרת חגורת הנפץ מניפה שתי אצבעות לעבר המצלמות וקוראת ללכת בעקבותיה. המדינה תפרה לה קייטנה במרחק שעה וחצי נסיעה מביתה
ישראל נלחמת בטרור עם מקל של מטאטא. רצונה להיראות כמדינת חוק יעניק לה כמה נקודות זכות בעיתונות המערבית עד סוף השבוע, אולם הוא מגלגל את ארגוני הטרור מצחוק. קשה לצפות כי אלה יגמלו לבית המשפט על ההומור ויניחו את נשקם. להיפך, הם יראו בכך אישור לחוסר האונים של ירושלים.
הגירוש הוא פארסה. הוא צריך להיות נתון בתוך מרכאות כפולות ומכופלות. מערכת הביטחון מעבירה קרובי מחבלים מחדר השינה אל הסלון. בעצם היא שולפת אותם מאלמוניות והופכת אותם לסלבריטיז. כך אירע למגורשי כנסיית המולד. היום הם מעניקים ראיונות לתקשורת הבינלאומית ממקום מושבם בניקוסיה או בקוסטה דה לה סול.
הבריטים גירשו את המופתי הירושלמי לאיי סיישל בשל מסע ההסתה שניהל נגד יהודי הארץ. הם גירשו את אנשי אצ"ל ולח"י לאפריקה. זה היה גירוש של ממש. לישראל אין קולוניות מעבר לים, לכן עליה למצוא עונשים מרתיעים יותר. המחשבה כי תופרת חגורת הנפץ תבלה את השנתיים הבאות ברצועת עזה כמוקד עלייה לרגל היא מחשבה מחלחלת. מקומה צריך להיות מאחורי סורג ובריח. שערה משערות ראשה לא תיפול כאשר תועבר לעזה. הנה אני רואה אותה מניפה שתי אצבעות לעבר המצלמות וקוראת לאחרות ללכת בעקבותיה. המדינה תפרה לתופרת קייטנה במרחק שעה וחצי נסיעה מביתה שבגדה המערבית.
בימים אלה החליט בית המשפט במדריד להוציא אל מחוץ לחוק את הזרוע הפוליטית של המחתרת הבאסקית את"א. ארגון זה הוציא להורג בשלושים השנים האחרונות את מספר האנשים שהארגונים הפלסטינים רצחו בשנתיים בלבד. בכל זאת, בצד מלחמה במחתרת עצמה, פשטו המשטרה והצבא של ספרד על כל מעוזי המפלגה והפכו אותם למוקצה מחמת מיאוס. זוהי מדינה מערבית, חברה באיחוד האירופי, מדינה שהחליטה לשים קץ לסיוט הבאסקי של העשורים האחרונים. איפה היה הבג"ץ הספרדי? הוא פשוט היה בצד האנושי של המתרס. אם היה מדובר בתופרת חגורת נפץ באסקית, בית המשפט היה שולח אותה לכל הרוחות, שם תבלה את שארית חייה.
את האשמה אין להניח לפתחו של הבג"ץ. הסוגיה אינה צריכה להגיע אליו כלל. אין המדובר בקרובי מחבלים, אלא במחבלים ממש, ועל כן יש למצות עמם את הדין בדרכים אחרות. ידיעה על טבח מתוכנן - כמוה כשיתוף פעולה עם המתאבדים עצמם.
ישראל חייבת להתאכזר לארגוני הטרור, אך לגלות התחשבות ורחמים כלפי נפגעיה החפים מפשע. זה המסר שאותו היא צריכה להעביר לשכניה. עליה להעניש את התופרת, כשם שעליה להגיש סיוע כספי לפצועי פעולותיו האחרונות השגויות של צה"ל, ולפצות את משפחות ההרוגים. את קרובי המחבלים צריך להעביר לכלא נפחא. את האחרים - ל"איכילוב". גאון ונדיב ואכזר, כתב בשעתו זאב ז'בוטינסקי.