שתף קטע נבחר

יובל ל"אצבעוני"

הוא ליווה את ילדי ישראל עוד בימיה הראשונים של המדינה; ביאליק, בלי לדעת, נתן לו את השם; הילדה לימור לבנת היתה מנויה; והילד אבשלום קור פתר את כל התשבצים; לרגל יומולדת 50 לעיתון "אצבעוני" ראיון עם רמי שיר, העורך הנוכחי ובנו של המייסד

למרות העידן הרב-ערוצי ואינספור המתחרים שקמו לו, הצליח עיתון הילדים "אצבעוני" לשרוד במשך 50 השנים האחרונות ולשמר את אחד מהאיים המוכרים של ילדותנו. העיתון, שעליו גדלו והתחנכו דורות רבים של קוראים, יחגוג במהלך חול המועד סוכות הקרוב מסיבת יומולדת בהפנינג מיוחד לילדים בהנחיית חני נחמיאס, שיתקיים במסגרת פסטיבל "צלילי ילדות" בתיאטרון חולון.

הכל בגלל ביאליק

"ביום הולדתו החמישי של אבי", מספר רמי שיר, עורכו הנוכחי של העיתון ובנו של מייסד 'אצבעוני', מיכאל שיר, "הגיע חיים נחמן ביאליק למסיבה והעניק לו ספר שכתב בשם 'קטינא כלבו'. בהקדשה כתב ביאליק שיר, אך אבי, שלא ידע לקרוא אך היטיב לקרוע, קרע וקרע עד שהספר הושחת לגמרי. כשאבי גדל לזכר האירוע ולכבודו של ביאליק החליט לקרוא לעיתון על-שם השיר 'אצבעוני' שכתב המשורר". מאז ועד היום עבר "אצבעוני" כברת דרך ארוכה שכוללת הסתבכויות עם הצנזורה הצבאית, סקופים מפתיעים ועולם תקשורתי משתנה.
התמריץ האולטימטיבי - טיסה בשמי הארץ - שגרם לאין ספור ילדים במהלך שנים רבות לאלץ את הוריהם לחתום על מנוי שנתי לעיתון, כבר לא קיים, אבל מדורים כמו קומיקס וחדשות עדיין מלווים את הגרסה העכשווית של "אצבעוני". "ילדים עדיין קוראים עיתונים", אומר שיר, שנאלץ להתמודד היום עם ערוצי טלוויזיה ואינספור גירויים אחרים שמוצעים לקהל היעד של העיתון אותו הוא עורך. "הבעיה היא פחות הרצון שלהם לקרוא ויותר אי-היכולת. יש הרבה ילדים שלא יודעים לקרוא, שגיאות הכתיב שמתקבלות במכתבים למערכת מבהירות לי בכל פעם מחדש שמדובר בבעיה. יש סוג של נסיגה בקריאה. זה קשור בין היתר לכך שאין להם מודלים לחיקוי. אם ילד לא רואה את אבא שלו קורא עיתונים וספרים, ובמקום זאת רואה אותו מזפזפ בשלט הטלוויזיה, הוא מתקשה לקרוא וזקוק למתווכים שיקריאו לו. בית הספר מצדו לא עושה דבר כדי לעודד קריאה ומפספס את הנוער. ילדים כיום לא מסוגלים להתמודד עם טקסט – זה מתחיל בקושי להתמודד עם 'אצבעוני' היום ועם חומר אוניברסיטאי מחר".

בעיות עם הצנזורה

עיתוני הילדים שקמו אי שם בשנות החמישים כמו "דבר לילדים" ו"הארץ שלנו" הלכו לעולמם. גם "פילון" ו"פילוני" אינם, והעיתונים היחידים שמרכיבים את מפת עיתונות הילדים כיום הם "מעריב לילדים" ו"דיסני" מבית "ידיעות אחרונות", אותם מגדיר שיר בעדינות כ"סוג אחר של עיתונות". גם "אצבעוני" עבר לא מעט שינויים לאורך השנים האחרונות. מדור החדשות של העיתון עבר רפורמה, וכיום הוא עוסק פחות במעקב אחרי האירועים השוטפים. "אי אפשר לעקוב אחרי האירועים באופן שבו עקבנו אחריהם בעבר. כשבכל יום יש פיגוע וכשראש הממשלה נוסע כל חודש לוושינגטון, אין מקום לעשות מזה כותרות בעיתון שלנו", מסביר שיר את הצורך להתאים למציאות המשתנה. לטובת הנוסטלגיה הוא נזכר בשני הסקופים שגרמו לעיתונות הארצית להזיל ריר ולצנזורים הצבאיים לרתוח על "אצבעוני": "בשנות השבעים נסע אבא שלי לחיפה וראה שבנמל עוגנות ספינות טילים עם דגל ישראל וצלמי עיתונות מצלמים. הוא שלף מצלמה וצילם את הסטילים החדשים של חיל הים, והתמונות פורסמו בעיתון. הידיעה על הסטילים החדשים פורסמה ב'ניוזוויק', אבל נאסרה לפרסום בישראל. הפרסום אצלנו גרם לחיכוכים גדולים עם הצנזורה ונזיפה חמורה. המקרה השני היה כשפרסמנו שהתעשייה האווירית עומדת לשגר לווין ריגול בשם 'אופק 1'".

ויש סלבס: חני נחמיאס, לימור לבנת ואבשלום קור

"אצבעוני" ליווה את ילדותם של אינספור ילדים, ביניהם חני נחמיאס, שתנחה את מסיבת יום ההולדת של העיתון. "חני סיפרה לי שהיא הגיעה להיות שחקנית בזכות 'אצבעוני'", אומר שיר ומספר כי לדבריה, היא הגיעה לאודישן הראשון שלה להצגה "אצבעוני" בעקבות ידיעה שהתפרסמה בעיתון. "להצגה ההיא היא לא התקבלה, אבל המפיק הזמין אותה להשתתף ב'חנהל'ה ושמלת השבת', והשאר היסטוריה". גם שרת החינוך לימור ליבנת היתה מנויה על העיתון לדבריו. "אמא שלה, שולמית, שלחה לנו סיפור בשם 'מעשה בשן פרה' שפורסם בעיתון", אומר שיר. גם אבשלום קור היה אחד מילדי "אצבעוני": "הוא היה פותר תשבצים אובססיבי, ובכל גיליון שלנו היה שמו מופיע תחת פתרון החידות והתשבצים".
רמי שיר עצמו גדל על "אצבעוני", ואם לשפוט על-פי ההיסטוריה המשפחתית מדובר בעניין תורשתי: "מגיל צעיר מאד ידעתי שיום יבוא ואני אהיה העורך של העיתון. היום הבת שלי בת ה-9 יושבת בבית ובונה עיתונים – היא כותבת סיפורים, מחברת תשבצים וכותבת בדיחות. כשהיא היתה בת 4 שאלו אותה מה היא רוצה לעשות כשתהיה גדולה והיא ענתה 'אצבעוני'".
כיום מחירו של מנוי עומד על 35 שקלים לחודש. את המספר המדויק של מנויים סרב שיר לציין, ואמר כי מדובר בעשרות אלפים. כשהתבקש להסביר מה סוד הקסם של "אצבעוני" אמר: "אני נותן לילדים זוויות אחרות על העולם שמקיף אותם. כתבה על בריטני ספירס אצלנו תדבר לא על עם מי היא יוצאת, אלא על איך היא הגיע להיות מה שהיא. לפעמים זה חנוני, אבל זה האופי הייחודי של העיתון – אנחנו מרצים את הסקרנות של הילדים. אצלנו הם מקבלים מענה לשאלות שיש להם, והם לא מוצאים בטלוויזיה".

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אחד הגליונות הראשונים
טיסה בשמי הארץ לנרשמים
חדשות אצבעוני. מדור הסקופים שהרגיז את הצנזור
מועדון קבוצות אצבעוני. כמו לשחק פוקימון ביחד
הקומיקס שמלווה את אצבעוני כבר 30 שנה
הארי פוטר על עטיפת אחד הגליונות בשנה האחרונה
לאתר ההטבות
מומלצים