לא תיפתח חקירה בעקבות "מכתב החרטה" למרדכי

פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, החליטה היום (ב') כי אין מקום בשלב זה להורות על חקירת משטרה, בעקבות המכתב ששלחה אחת המתלוננות נגד השר לשעבר איציק מרדכי לבית המשפט העליון.

עמדת הפרקליטות בנוגע למכתבה של המתלוננת נ' לשופטי בית המשפט העליון תימסר לבית המשפט כמקובל. הדיון בבקשת הערעור שהגיש מרדכי לבית המשפט העליון נקבע ל-17 בספטמבר.

במכתבה כתבה נ', לשעבר פעילה פוליטית בליכוד, כי "היום, במחשבה לאחור, המפגש בביתו של מר מרדכי היה לדעתי ידידותי ולא מעבר לכך. הלחץ התקשורתי והלחץ הסביבתי תרמו לכך שבבית המשפט דבריי נאמרו מתוך לחץ. ייתכן מאוד שמפגשי עם מר מרדכי היה מפגש שלא פורש נכון מצידי. ייתכן מאוד שבעת המפגש הייתי דרוכה ונסערת, ועל כן פרשתי את התנהגותו ואת כוונותיו בכוונות זדון ולא בכוונות ידידותיות. מכאן הפרשנות שניתנה מצידי לאירוע האמור".

במשפטו הורשע מרדכי בביצוע מעשה מגונה בנ', פעילה פוליטית בליכוד, כאשר אירח אותה בביתו ב-31 בנובמבר 1996 כדי לדון בהעסקתה האפשרית במשרד הביטחון. נ' העידה בבית המשפט כי מרדכי "נשכב עלי וניסה להכניס את היד מתחת לחולצה שלי. ניסיתי לדחוף אותו מעלי אבל הצלחתי. אמרתי לו: "איציק, זה אני איתך, מה פתאום? אז הוא אמר לי: רואים בעיניים שלך שאת רוצה". אז אמרתי לו: אתה יודע מה, אתה ממש מניאק. כשאמרתי לו מניאק, הוא כאילו התעשת וקם ממני, ובדיוק באותה שנייה שהוא קם ממני היה טלפון". מרדכי הודה בעדותו במשפט כי התגפף עם נ' במשך דקות ספורות וטען כי עשה זאת בהסכמתה.

שופטי בית המשפט השלום קבעו אז כי עדותה של נ' "השאירה רושם אמין ביותר. התרשמנו כי האשה העידה בגילוי לב ומבלי להפריז בתיאור הדברים. בהתנהגותו כפה הנאשם את עצמו מתוך חוסר איכפתיות לרצונה של האשה. הוא השכיב את עצמו על זו שהיה מעוניין בה וביצע בה מעשים על רקע מיני, תוך אדישות לרצונה ועל אף הבעת התנגדות מפורשת, במילים ובמעשים".

גם בית המשפט המחוזי, שדן בעירעורו, קבע כי מדובר במעשים מגונים ולא בהצעה לקיום יחסים גופניים, כי שטען מרדכי. עוד נקבע, כי מרדכי אינו יכול לטעון כי לא היה מודע לכך שנ' אינה מעוניינת בביצוע המעשים.

נשיא בית המשפט המחוזי, ורדי זיילר, כתב בפסק הדין: "השכבתה על הספה של אורחת שבאה לדירת מארח למטרה מוגדרת, וזאת כפעולת פתע, כשהאורחת איננה ידידה משכבר הימים, וכשאין רקע קודם או עכשווי ממנו ניתן להסיק בבירור שפעולה זו מקובלת עליה, איננה בירור מקדים ואינה הצעה, אלא היא מעשה מגונה ומביש המשולל כל רסן. השכיבה עליה והורדת היד לחזה שלה מתחת לחולצתה מגבירות עשרות מונים את קלונו של המעשה".

יצוין כי במשפטו הורשע מרדכי גם בשני אישומים של מעשה מגונה בכוח ב א', קצינה בפיקוד צפון, וזוכה מעבירות של הטרדה מינית וביצוע מעשים מגונים בש', פקידה במשרד התחבורה. עם זאת ציינו השופטים כי הם מזכים את מרדכי מהאישום האחרון עקב סתירות שהתגלו בעדותה ולא משום שקיבלו את גרסתו לאירועים. השופטים גזרו על מרדכי שנה וחצי מאסר על תנאי, והעונש נותר על כנו גם לאחר העירעור שהגישו פרקליטיו לבית המשפט המחוזי.

פרקליטיו של מרדכי דנים כעת בשאלה האם להגיש את המכתב כראיה חדשה בדיון שייערך בבית המשפט העליון בעוד כשבועיים בבקשתם להעניק למרדכי רשות להגיש ערעור נוסף על הרשעותיו. "זו עלולה להיות חרב מתהפכת", אמר אחד מהפרקליטים. מקורביה של נ' סיפרו ל"ידיעות אחרונות" כי במהלך המשפט וגם לאחריו היא היתה נתונה במצוקה ובלחץ כבד, ומצבה הכלכלי הורע.

עוד סיפרו מקורביה, כי היא התלבטה עד שהחליטה לכתוב את המכתב לשופטי בית המשפט העליון, וכי לא הגישה עד כה תצהיר משפטי ברוח המכתב. לפי החוק, למכתב אין כל משמעות מבחינה משפטית. בעבר כתבה נ' ל"ידיעות אחרונות": "אני כותבת בתחושה של הקרבה עצמית, של קורבן שהוקרב כזבח ולא רק פעם אחת. האימרה השגורה בפינו 'שבעה מדורי גיהנום' אינה מבטאת ולא במעט את שעברנו, בן זוגי ואני".