האם החיידק של מטרנה באמת ידידותי?
לפני שמטרנה הספיקה להשיק באופן רשמי את הסדרה החדשה לתחליפי חלב אם המכילים חיידקים פרוביוטיים, היא נאלצה, בלחץ משרד הבריאות, להסיר מהמדפים את המוצרים המיועדים לתינוקות עד גיל 6 חודשים. מחקרים רפואיים עדיין לא הכריעו: האם מתן חיידקים באופן מלאכותי מזיק או טוב לבריאות התינוק. במשרד הבריאות כועסים: מטרנה ניסתה להפוך את תינוקות ישראל למעבדת ניסוי
בעקבות התערבות משרד הבריאות הסירה מטרנה מהמדפים תחליף חלב אם חדש לגילאי אפס-שישה חודשים, שהכיל חיידקים חיים פרוביוטיים. החברה תמשיך לשווק את המוצרים בקטגוריה החדשה לתינוקות גדולים יותר, בגילאי שישה חודשים עד 3 שנים.
במשרד הבריאות מחו על כך שהחברה יצאה עם קו חדש לחלוטין של מוצרי מזון לתינוקות בני יומם, מבלי שהתייעצה מראש עם מומחי התזונה במשרד הבריאות. אמנם אין פה עבירה על החוק. החוק אינו מחייב אישור של משרד הבריאות כאשר מדובר בשינוי מרכיב במוצר קיים. אבל איפה האחריות? האם הופכים עשרות אלפי תינוקות למעבדת ניסוי? אומרת ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, ראש שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות. ניצן-קלוסקי מדגישה את מרכזיותו של תחליף חלב אם לתינוק שאינו יונק: זוהי התזונה היחידה של התינוק, ועל כן התייחסות כל המעורבים בנושא חייבת להיות מלווה בזהירות יתר ולא רק בהיצמדות ללשון החוק היבש.
לדבריה, בחברה מתחרה (רמדיה, ש.ח) שקלו הכנסת חיידקים פרוביוטיים לתחליפי חלב אם. מומחי החברה ישבו עם אנשי משרד הבריאות וגנזו, לפי שעה, את התוכניות מאחר שמדובר במוצר הנמצא במחלוקת בעולם, במיוחד כאשר מדובר בתינוקות שזה עתה נולדו. התרשמנו משיחות עם רופאי ילדים שנושא בטיחות הפרוביוטיקה בגיל לידה עדיין מעורר התנגדות, אומרת גלית צור, סמנכ"ל השיווק של רמדיה.
לטובת התינוק או החברה?
מטרנה, שהודיעה אתמול (ג') על השקת סדרת מטרנה פרימיום-ביו הכוללת החלפת אריזות כל מוצריה, השקיעה בפרויקט כ-3 מיליון דולר. החברה תלווה את המהלך במסע פרסום בהיקף של 750 אלף דולר.
הסדרה החדשה כוללת חיידקי ביו או בכינויים האחר חיידקים פרוביוטיים, הנחשבים לחיידקים חיוביים כמו חיידקי הלקטובקטינוס והביסידוס שעומדים גם ביסוד מוצרים כמו אקטימל. התומכים בצירוף החיידקים טוענים, כי הם מחזקים את המערכת החיסונית. פירוש המלה פרוביוטיקה הוא בעד החיים, כלומר גיוס חיידקים ידידותיים לטובת האדם ולבריאותו.
מחקרים מוכיחים, כי תינוקות שקיבלו מזון מועשר במרכיב פרוביוטי סבלו פחות משלשולים ומהפרעות במערכת העיכול, אומרת רינת רן רסלר, מנהלת מדעית במעבדות מטרנה. לדבריה, המחקרים אף מצביעים על כך, שהמרכיב הפרוביוטי עשוי להפחית את הסיכון להיווצרות אלרגיות אצל תינוקות.
בדיקות בקרב תינוקות העלו, כי במעיים של תינוקות יונקים נמצאו חיידקים פרוביוטיים. חילוקי הדעות בקרב יצרני תחליפי חלב אם, מדענים ורופאי ילדים הם בשאלה איך החיידקים הגיעו למעי התינוק. זאת, כאשר ידוע שחלב אם הוא סטרילי. מהות המחלוקת היא האם כדאי לספק את החיידקים באופן מלאכותי לתינוקות שאינם יונקים.
בארה"ב נאסר השיווק
תחליפי חלב אם עם חיידקים פרוביוטיים נמכרים כבר שנים בצרפת וביפאן. ארגון הבריאות העולמי לא אוסר לשווקם, אם כי גם לא המליץ עליהם. אולם האף.די.איי - רשות המזון והתרופות האמריקני - אסר לאחרונה לשווק תחליפי חלב אם עם חיידקים פרוביוטיים לתינוקות מתחת לגיל 4 חודשים, למרות לחץ כבד שהפעילה חברת נסטלה, המייצרת מוצר שכזה תחת המותג נידל 1.
משמעות הפרוביוטיקה בתזונת תינוקות היא פריצת דרך נוספת ביכולת להעתיק את התהליך הטבעי, כלומר הרכבו התזונתי של חלב האם, טוענים במטרנה. אפרת גילת, מנכ"ל מעבדות מטרנה, מציגה מחקר שנעשה ב-1995 על קבוצה של 40 תינוקות בחודשיים הראשונים לחייהם. התינוקות חולקו לשתי קבוצות. האחת הוזנה בתחליף חלב אם מועשר בחיידקים חיוביים, השנייה קיבלה תחליפי חלב אם רגילים ובלתי מועשרים. התברר, שבמעיים של בני קבוצת התינוקות הראשונה נמצאו כמויות קרובות של חיידקים פרוביוטיים לאלו המצויים במעיים של תינוקות הניזונים מחלב אם. על-פי מטרנה, למרות שחלב האם אינו מכיל חיידקים פרוביוטיים, הם מגיעים למעי היונקים מאזור הפיטמה.
תינוקות כשפני ניסיון
ד"ר רענן שמיר, מנהל מחלקת גסטרו-ילדים בבית החולים רמב"ם בחיפה ויו"ר ארגון רופאי הילדים בישראל, טוען שמדובר בטענה בלתי מוכחת. למזון של תינוקות מגיל אפס צריך להתייחס בחרדת קודש. שמיר מתייחס בחומרה רבה למהלך של מטרנה, שניסתה, לדבריו, להפוך את התינוקות של המדינה לשפני ניסיון, בצורה בלתי זהירה.
ד"ר שמיר, המגדיר עצמו באופן כללי כחסיד הפרוביוטיקה, מצביע על בעיות אפשריות כשמדובר בתינוקות עד גיל חצי שנה: חיידקים פרוביוטיים שנמצאים בתוך המעי יכולים לטייל לתוך חלל הבטן, ואין כרגע נתונים מחקריים השוללים אפשרות שהחיידקים עשויים לגרום לנזקים.
"אני לא יודע מה יעשו חיידקים אלו כשיצאו מהמעי לבטן התינוק", אמר שמיר. יתירה מזאת, לדברי ד"ר שמיר, אין כרגע הוכחה מדעית משמעותית, המצביעה על התועלת בחיידקים פרוביוטיים בתחליפי חלב אם. אנחנו רוצים שתחליפי חלב אם יהיו דומים ככל האפשר לחלב אם. ובחלב אם לא מצויים חיידקים כאלו. קיימת סברה הגיונית שבתוך חלב האם קיים מרכיב שטרם בודד, המשמש כטריגר ומרבה את אוכלוסיית החיידקים האלו במעי הילוד. אגב, מי שכבר רכש את תחליף החלב החדש של מטרנה לתינוק עד גיל 6 חודשים, כדאי לברר עם רופא הילדים האם כדאי להמשיך ולהשתמש במוצר.
ד"ר שמיר למד על המוצר החדש של מטרנה בדרך המקרה: הורה לתינוק עם מנגנון חיסון ירוד ביקש לדעת האם מותר לו להשתמש במוצר.
מי שולט בשוק?
שוק תחליפי החלב נאמד ב-330 מיליון שקל בשנה. מטרנה טוענת, שבמונחים כספיים היא מחזיקה ב-42% מהשוק, רמדיה ב-32% וסימילק ב-26%. ברמדיה אומרים ששלוש החברות מחזיקות כל אחת בכשליש מהשוק, כשמטרנה יורדת בחודשים מסויימים גם מתחת ל-30%.
במקביל להכנסת התחליף, העלתה מטרנה את מחירי כל תחליפי החלב בכ-10%, כולל מחירי מוצרים שאינם מכילים חיידקי ביו. עדכון המחירים נעשה גם בגלל התוסף וגם מאחר שלא עדכנו מחירים מאז העלייה האחרונה בשער היורו ובמדד המחירים, טוענת גילת. מחירי תחליפי החלב של מטרנה עומדים כיום על 34-33 שקל ל-450 גרם (תלוי ברשת), לעומת כ-30 שקל עד העלאת המחיר.