תמרורים לא חוקיים

נתפסתם חולפים ביעף על פני תמרור "עצור" או נמנעתם מלציית לתמרור "האט ותן זכות קדימה"? חניתם בכחול לבן או תוך התעלמות משלט האוסר על החניה במקום ונקנסתם? צברתם ערימה רצינית של דו"חות עם הצמדה וריבית ב"אשמתו" של תמרור מסוים או חניה באיזור מסוים? מתברר שלא הכל אבוד. אם טרם שילמתם את הדו"ח וטרם הודאתם באשמה (תשלום דו"ח מהווה הודאה באשמה) אולי בכל זאת יש מוצא.
כדאי לדעת שהרשויות אינן רשאיות להציב תמרורים ושלטים להכוונת התנועה והחניה לפי רצונן. לא כל עובד רשות יכול להחליט היכן להציב תמרור או סימון כזה או אחר. לפיכך הוקמו על-פי חוק, רשות תמרור מרכזית ורשויות תמרור מקומיות. החלטה על הצבת תמרור (ובכלל זה גם סימוני חניה בתשלום ורמזורים) הינה החלטה מנהלית לכל דבר, שדנים עליה חברי ועדת התמרור הרלוונטית, והיא צריכה לעבור החלטה מסודרת ברוב הנדרש ולהירשם בפרוטוקול.

לדרוש העתק של ההחלטה

לפיכך, תמרור שהוצב או סימון שנצבע על גבי המדרכה בלא החלטה מתאימה, אינם ברי תוקף. ואין בהם כדי לאסור או להתיר דבר. אז אם קיבלתם דו"ח ואתם סבורים כי נעשה לכם עוול, עליכם לפנות בדרישה מתאימה להעתק ההחלטה המאשרת הצבת התמרור או הסימון. במקרים רבים תופתעו לגלות שהרשות מתקשה להמציא החלטה מנימוקים תמוהים למיניהם, כגון החלטה ש"אבדה", "נעלמה", "נגנזה" ועוד.
באחד המקרים הועמד אדם (עו"ד במקצועו) לדין על שלא ציית לתמרור "עצור", והתגונן בטענה שהתמרור אינו חוקי מאחר שאין פרוטוקול של ועדת התמרור המאשרת את הצבתו. הוא פנה לאגף התנועה וביקש להמציא לו עותק מהאישור האמור ונענה (רשמית) שאין בידי האגף אפשרות למצוא אותו. לפיכך נאותה המדינה לחזור בה מהתביעה. הדו"ח בוטל והנאשם אף זכה בהוצאות משפט.
הוראות החוק מסדירות את ענין הצבת התמרורים, התקנתם, הפעלתם, סימונם, רישומם ואחזקתם שבתחום סמכות רשות התמרור. לשון החוק קובעת כי "עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין".
ככל הנראה מספר רב של תמרורים הותקנו, כאמור, שלא על פי הוראות החוק ומכל מקום נראה כי רשויות התמרור האחראיות על התקנת אותם תמרורים סובלות מקושי להמציא אישורים בכתב על התקנתם כדין. ביחס לאישור הנדרש קבע בית-המשפט, כי "העובדה, שאישור הנותן תוקף להצבתו של תמרור אינו בנמצא, מקום שהיה ניתן לצפות כי האישור, אם אכן הוצא, יישמר כראוי לביסוס תקפותו וחוקיותו של התמרור שהוצב, מתיישבת יותר עם המסקנה כי אישור כזה לא הוצא מלכתחילה מאשר עם המסקנה שהוצא ונעלם".
עוד נקבע, כי הרשות המוסמכת חייבת להיות במצב שבו אם קורא נאשם תיגר על חוקיות הצבתו של תמרור מסוים, תוכל היא בלא קושי להציג את האישור המלמד על היפוכו של דבר, או לפחות לספק הסבר סביר מדוע היא אינה אין אישור. אחרת נוטה מאזן ההסתברויות בנסיבות אלה לטובת המסקנה לפיה אישור כזה לא הוצא מעולם.

שילמתם? אבוד לכם

ומה קורה עם אלה שכבר שילמו את הקנס? כל שניתן לעשות הוא להשתתף בצערם. מבחינה משפטית תשלום הקנס מהווה הודאה באשמה, ומי ששילם את הקנס רואים אותו כאילו, הודה, נשפט והורשע כך שקשה מאוד יהיה לאחר מכן לדרוש את הכסף בחזרה. הדבר גם הופך אפשרות לתביעה ייצוגית בעניין לקלושה מאוד עד בלתי אפשרית ותביעה שכזו אף נדחתה בעבר מטעם זה.
במאמר מוסגר יצויין כי רבים זוכו בעבר מאשמה במקרים בהם היו במקום תמרורים הסותרים זה את זה, או כאשר הוראת התמרור לא היתה ברורה או קריאה.
בית-המשפט כבר קבע, כי כאשר בצומת מוצבים תמרורים הסותרים אחד את השני, אין לצפות מנהג המגיע למקום שתוך כדי נסיעה יתחיל לבחון את הוראות התמרורים ולחפש כיצד ניתן לפשר בין שתי ההוראות הסותרות.
באותו עניין זוכה הנאשם מהאשמה של אי-ציות לתמרור. בית-המשפט קבע כי בשום מקום לא נאמר כי חץ המצוייר על פני כביש הינו בעל עדיפות כלשהי על פני התמרורים מעל עמוד הרמזור. בתיק נוסף זוכה נהג אחר באי ציות לתמרור כאשר התברר שהתמרור נצבע בצבע שחור והנהג סבר שהתמרור בוטל.

תוכן הרשימה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו בביצוע ו/או בהמנעות מביצוע פעולה כלשהי. הכותב הוא עו"ד, חבר וועדות החקיקה למדע וטכנולוגיה, לבנקאות ולתובענות ייצוגיות של לשכת-עורכי-הדין.