"הנשים - הנפגעות העיקריות מהמדיניות הכלכלית"

המדיניות הכלכלית של הממשלה בשנה האחרונה פגעה בכל הישראלים והישראליות עם הכנסה בינונית ונמוכה. הנפגעות העיקריות היו הנשים בשכבות אלה ויותר מכולן נפגעו האמהות החד-הוריות. כך קובע דו"ח של מכון אדוה.

על פי הדו"ח שכתבה מנהלת מרכז אדוה, ברברה סבירסקי, המדיניות הכלכלית פגעה ברשת הביטחון הסוציאלי - במערכת הקצבאות של המוסד לביטוח לאומי. כתוצאה מכך, היא החלישה מאד את השכבות החברתיות החלשות. הקצבאות שקוצצו רלוונטיות מאד לנשים: קצבת ילדים, קצבת זקנה, דמי אבטלה והבטחת הכנסה.

פגיעה נוספת, על פי הדו"ח, היא בשירותים החברתיים המרכזיים של המדינה - שירותי החינוך, הבריאות והרווחה. "בעשותה כן, הגדילה הממשלה את הפערים בין בעלי הכנסה גבוהה, הפונים יותר ויותר לשירותים פרטיים או מופרטים, ובין בעלי הכנסה בינונית ונמוכה, הנאלצים להסתפק בשירותים ממלכתיים מעוטי תקציב", נאמר בדו"ח.

על פי הדו"ח, הקיצוצים בשירותים החברתיים מגדילים את העול על נשים: כאשר יום הלימודים מתקצר - העול נופל על האם שצריכה לתמרן בין העבודה לילדיה; כאשר תקופת האשפוז מתקצרת בגלל קיצוצים - האישה היא זו הצפויה לטפל בחולה במשפחה גם אם היא עובדת; וכאשר מוגבלים במשפחה נשלחים הביתה מהמוסדות, אמורה בדרך כלל האישה במשפחה לטפל בהם.

קיצוץ בשירותים חברתיים, קובע הדו"ח, פירושו העברת העלויות מהמגזר הציבורי למגזר משקי הבית - ובעיקר אל הנשים.

צמצום כוח האדם בגופים הממשלתיים, נאמר בדו"ח, פגע באפשרויות התעסוקה של נשים. "יש לזכור כי קרוב למחצית הנשים בשוק העבודה מועסקות בשירותים הציבוריים, הנתמכים על-ידי תקציב המדינה. כאשר תקציביהם של שירותים אלה מקוצצים, פירוש הדבר פחות מקומות עבודה לנשים. המשרדים היחידים בהם מתוכננת תוספת של עובדים בשנת 2003 הם המשרד לביטחון פנים ומשרד הביטחון, שבהם נשים מהוות מיעוט", נאמר בדו"ח.

הבטחת הכנסה

בשנת 2001 קיבלו קצבת הבטחת הכנסה כ-142 אלף משקי בית. כשני-שלישים מכל אלה הן נשים. נשים חד-הוריות מהוות כ- 36% ממשקי הבית המקבלים הבטחת הכנסה.

במהלך שנת 2002 נרשמו פגיעות משמעותיות במקבלי קצבת הבטחת הכנסה: ראשית, הוחלט שקצבת הבטחת הכנסה לא תעודכן לפי השכר הממוצע, לא בינואר 2002 ולא בינואר 2003. בנוסף, הקצבה קוצצה בשיעור של 4%.

עתה מתברר, נאמר בדו"ח, כי הקיצוצים של 2002 היו רק בבחינת מבוא: הצעת התקציב לשנת 2003 כוללת שורה של קיצוצים נוספים בקצבאות הבטחת הכנסה ובהטבות הנלוות למשקי הבית הנתמכים על-ידי קצבת הבטחת הכנסה.

לדוגמה: אם חד-הורית עם ילד אחד מקבלת כיום קצבת הבטחת הכנסה בסך 2,789 שקל; אם הצעת התקציב תאושר, היא תקבל 2,333 שקל בלבד. אם תצא לעבוד, בשכר של 2,500 שקל, תקבל קצבת השלמת הכנסה בסך 1,125 שקל, בעוד שכיום היא מקבלת השלמה בסך 1,999 שקל, ומתוכננות גם פגיעות נוספות.

קצבת ילדים

בדו"ח נאמר, כי הנשים הן אלה שמקבלות את כספי קצבת הילדים ישירות לבנק. במשפחות רבות, קצבת הילדים היא הכסף היחיד הנתון לשליטת האישה. "מחקרים שנעשו מראים שהכספים הללו אכן משמשים לרווחת הילדים, לפי הכלל הידוע: גברים קונים לעצמם ונשים קונות לילדיהן. כיוון שכך, הקיצוצים שנעשו בשנה האחרונה - ואלה שטרם יושמו - יגרמו להפחתת המזומנים שבידי נשים ולהפחתת רווחת הילדים", כותבת סבירסקי.

במהלך 2001 ו-2002 נרשמו פגיעות רבות בקצבת הילדים. ראשית, הוחלט לשחוק את קצבת הילדים על ידי כך שהיא לא עודכנה לפי השכר הממוצע בינואר 2002 ואף לא תעודכן לפי השכר הממוצע בינואר 2003.

בפברואר 2002 הוחלט על קיצוץ של 12% בקצבת הילדים, ובאפריל 2002 הוחלט על קיצוץ נוסף בשיעור של 4%. כמו כן הוחלט לקצץ את קצבת הילדים של הורים שלא שירתו בצבא, בשיעור של 20%.

קצבת זקנה

תוחלת החיים של הנשים ארוכה מזו של הגברים, ועל כן נשים מהוות רוב בקרב מקבלי קצבת זקנה - 56%. בקרב מקבלי קצבת זקנה הזכאים להשלמת הכנסה, נשים מהוות רוב גדול עוד יותר - 65%.

הקיצוצים של 2002 פגעו במקבלי קצבת זקנה. הקצבה לא עודכנה לפי השכר הממוצע במשק בינואר 2002 וגם לא תעודכן לפי השכר הממוצע במשק בינואר 2003. בנוסף, קוצצה הקצבה (כיתר הקצבאות) ב- 4%. הקיצוץ אינו חל על מקבלי קצבת זקנה הזכאים גם להשלמת הכנסה.

אי תשלום תוספת יוקר

בשנים האחרונות, לא הייתה עלייה משמעותית במדד המחירים לצרכן ולכן לא שולמה תוספת יוקר. אולם בשבעת החודשים הראשונים של 2002 עלה מדד המחירים לצרכן ב- 7%. באוגוסט דרשה ההסתדרות תשלום תוספת יותר לשכירים; בינתיים, לא נראה שזו תשולם. כלומר, הקצבאות המחליפות הכנסה ימשיכו להישחק גם בלא קיצוצים נוספים. רמת החיים של נשים בכלל, ושל נשים מבוגרות וחד-הוריות במיוחד, תמשיך לרדת.

דמי אבטלה

כל פגיעה בדמי אבטלה פוגעת בנשים יותר מאשר בגברים, קובע הדו"ח, משום ששיעור האבטלה בקרב הנשים גבוה יותר: בשנת 2001, נשים היוו 49% מהמובטלים בעוד שהן היוו רק 46% מכוח העבודה האזרחי.

למרות שרוב המובטלים והמובטלות הם בעלי השכלה של 12 שנים או פחות, ההשכלה הגבוהה מהווה גורם מחסן אצל גברים יותר מאשר אצל נשים: בשנת 2001, 35.7% מהנשים המובטלות היו בעלות לפחות 13 שנות לימוד, לעומת 28.8% מהגברים המובטלים.

תקופת הזכאות לדמי אבטלה קוצרה, והיא איננה זהה לכל העובדים והעובדות. אם לא די בקיצוץ בתקופת הזכאות, הרי שגם גובה דמי האבטלה קוצץ. ועתה באה הצעת התקציב לשנת 2003 ומבקשת "להעניש" את מקבלי דמי אבטלה, על-ידי דרישה להתייצב 3 פעמים בשבוע בלשכת התעסוקה ועל-ידי ביטול הזכאות ליהנות מקורסים להכשרה מקצועית.