מחול קברי האבות
המתנחלים עולים על כולם בגיוס האבות, האמהות וכל בני יעקב למשימה-מזימה ההתנחלותית. בשנים האחרונות צצים פתאום קברים של "אבות האומה" דווקא ברחבי יש"ע
אחד הטרנדים המוזרים ביותר של היהדות המסורתית, הדתית והחרדית לסוגיה הוא טרנד הריקוד על הקברים. בינתיים מדובר אמנם ב"קברי אבות", "קברי צדיקים" ו"קדושים", אבל הטרנד המרקד הזה נראה לי כמו האיום הבא על התרבות היהודית.
שלושת הציבורים העיקריים המתהוללים על קברים בארץ ובעולם הם בדיוק אלה שחושבים את עצמם לתפארת היהדות המסורתית (האורתודוכסים), אך מהווים את התנועות הרפורמיות המשמעותיות ביותר של היהדות; חרדים (חסידי ברסלב ואחרים), ש"ס (הילולות הבאבות למיניהן) והמתנחלים (קבר יוסף, קבר רחל, מערת המכפלה, ועוד מחכים ראובן, גד וחצי המנשה). העיוות שכל אחד מהציבורים האלה תרם ליהדות הכאן ועכשיו שלנו מוצא את ביטויו גם בניכוס קברים למאבקים פוליטיים וחברתיים.
בספר דברים, ל"ד ו, מסופר על מות משה וקבורתו, כשהכתוב מוסר לנו "ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה". כל ילד, לפחות במגזרים הרלוונטיים, למד את הפסוק הזה ואת משמעותו: לאלוהים לא היה ואין "עד היום הזה" עניין בהילולות על הקבר. ולמרות ש"לא קם בישראל כמשה עוד", לא כולם הבינו את הרמז.
למרות נטייתי האישית להתנגד לסוג הזה של עבודת אלילים, אין לי התנגדות סוחפת להילולות מסורתיות שאינן מזיקות (הילולת רשב"י בל"ג בעומר במירון, למשל), עד שאלה הופכות לאירוע מסחרי, פוליטי ומעצבן. כשמתחילים להסיע קבוצות שלמות של חסידים שוטים לאומן ומפספסים לגמרי את מטרתם של הימים הנוראים ומשמעותם - לא רק הדתית, גם המשפחתית - נראה לי שמשהו בנקרופיליה הזו הופך לצורה הנחותה ביותר של עבודה זרה.
אבל בעוד שמבחינה דתית מדובר בקרב הציבור החרדי לסוגיו בחולשה דתית שמגויסת לכל מיני מלחמות כוחניות בין הקהילות, הרי שמבחינה אקטואלית-פוליטית-מדינית-חברתית אין שום ספק שהמתנחלים עולים על כולם בגיוס האבות, האמהות וכל בני יעקב למשימה-מזימה ההתנחלותית. בשנים האחרונות צצים פתאום בכל מיני מקומות קברים של "אבות האומה" דווקא ברחבי יש"ע.
הרבה מאוד שנים היו כל הקברים האלה (יוסף, רחל, מערת המכפלה ועוד) תחת שלטונות זרים שונים, והיהודים שהיה להם נורא דחוף התפללו בהם כשאפשר היה. אלא שמאז שהמקומות הללו נמצאים בידי השלטון הישראלי הם הפכו לאחוזות קבר, אתרי תיירות ומוקדי מריבה. כיוון שכך, אך טבעי הוא שהפלסטינים ינסו להרוס אותם (על אף שמשך כל השנים ראו אותם חלק מהתרבות שלהם ואף שימרו אותם ושמרו עליהם). מתנחלי חברון, במקומם, לא היו ממצמצים לפני שהיו מנתצים סמל מוסלמי כזה בתוך "מתחם המערה", או בכל מקום אחר.
כאמור, יש בטרנד המואץ הזה כדי להזיק קשות לתרבות היהודית (דווקא מכיוון שהדור הצעיר שגדל כאן לא ער לציניות של מנהיגיו ולאינטרסים הזרים שבקידוש הקברים באומן בנתיבות ובחברון, והוא גדל להאמין שזו הדרך הנכונה), אך מתנחלי חברון מראים לנו שהסכנה התרבותית היא לא היחידה האורבת לנו בגינם.
הגיע הזמן להפסיק לפחות את מחול הקברים הזה, מחול קברי האבות שמחולל את קברי הילדים של היום, ולהגיד למתנחלי חברון ולדומיהם חובבי קברי יוסף, ראובן ודן: תנו למתים לנוח על משכבם בשלום ותנו לנו לחיות בארץ הזאת בשלום.
