תקופת האחריות

בחודשים האחרונים הושמעו, גם מעל בימה זו, האשמות רבות נגד שר התחבורה, הד"ר אפרים סנה. היו אלה טענות על דרך הטיפול בתחומים הנמצאים באחריותו, כמו למשל הקטל הנוראי בדרכים. למעשה, בעיקר נטען כנגדו כי הוא אינו נוטל אחריות. נקודה.
מצטער חברים, מדובר בהשמצות חסרות בסיס. אילו היו הכותבים והמגיבים הרבים בודקים את העניין לעומק, היו מבינים כי שר התחבורה אינו נוטל אחריות על פעילות משרדו, כי אינו מכיר באחריות. הוא פשוט אינו מרגיש כך. הרי הוא רופא בהשכלתו, קצין צבא על-פי עיסוקו, והקטל היחיד בו הוא באמת מבין, היחיד אותו הוא מכיר היטב, מגיע כתוצאה ממחלות או מלחמות. אז למה מבלבלים לו את המוח עם הקטל בדרכים?
האם העובדה שרק בגלל "סידורים" פוליטיים לא זכה להיות שר הביטחון, הוא מחויב לוותר על כל מה שהוא יודע, מבין ומתעניין בו? האם רק בגלל שמישהו החליט לצרף אותו לממשלה המורחבת, הוא נדרש לעסוק בזוטות כגון חוקי נהיגה ותמרורים? האם בגלל שמשרדו ממוקם בבניין כלל, פירוש הדבר הוא שארצנו הקטנה תיאלץ לוותר על כישוריו המיליטריסטים? נו באמת, בוודאי שלא. הוא הרי שר בממשלה של מדינה הנמצאת תחת איום ביטחוני כבד. לכן הוא מחויב בעצם לקחת אחריות על הדברים החשובים באמת לקיומה. לא להתעסק בשטויות.

השיטה

אבל מעבר לצורך הדחוף שהוא חש להזניח את התפקיד לו מונה, ד"ר-תא"ל במילואים סנה בסך הכל מייצג נאמן של השיטה הפוליטית המושחתת שלנו, שאינה דורשת מאף שר, בעצם כמעט מאף אחד, לקחת אחריות ציבורית על מעשיו. שיטה שאינה מחייבת בשום אופן, גם לא לאחר לחץ ציבורי, להסיק מסקנות בעקבות כישלונות.
האם מישהו דורש משר אוצר שאינו מדביר אינפלציה להתפטר לאלתר? מישהו חושב שיש להעניש מפקח על בנקים שלא הצליח לפקח? ואם רמת הידע בחשבון של תלמידי בתי ספר רחוקה מהממוצע העולמי, מישהו יבקש משרת החינוך דין וחשבון? ומערכת הבריאות שקרסה כבר, או משרד הפנים שמתנהל כמו שוק? האם השר הממונה חייב בלקיחת אחריות? ולא, לא נכנס כאן לשאלה האם מי שמבטיח שלום וביטחון, חייב לקיים. זה כבר באמת גדול מדי.

אשמה?

למעשה, ללא פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון, איש מהבכירים לא היה מואשם בכלל בשום דבר, וגם זו תופעה שיש סכנה שתיעלם בעקבות התנערותם של חלקים רבים בעם משלטון החוק. כך שאל לנו להתגולל על כבוד השר. הוא פשוט נוהג כפי שמצפים מאדם נכבד במעמדו, וממשיך לשבת בשלווה על סיר הלחץ של הכביש הישראלי. אגב, הוא גם אינו קופא על שמריו ועובד קשה כדי להתעלם באופן שיטתי מהמלצות ועדות שמונו על-ידי קודמיו, והניחו על שולחן הלשכה את מסקנותיהם לגבי לימוד הנהיגה בישראל.
רק בעת מצוקה אמיתית הוא שולף מן המגירה תכניות שהיו קיימות בעבר ונגנזו, כאלה שנוסו בעבר ונכשלו כישלון חרוץ, או המלצות ששוכבות שנים במגירות וצוברות את אבק עיר הקודש. כי כמו כל פוליטיקאי, גם הוא אינו נמדד בטווח הארוך, אלא בשליפת פתרונות לבעיות.
כמו איש צבא מנוסה ורב מעללים, הוא מומחה בפעולות תגמול, לא בניהול מדיניות. כמו רופא קונבנציונלי, הוא מטפל בחולים, ולא דואג לאיכות חייהם של הבריאים. כמו שר תחבורה כושל, הוא עסוק בלארגן לעצמו את המשרה הבאה, בקדנציה שתבוא, במשרד שבאמת יעשה שימוש בשירותיו הטובים. רק לא תחבורה, בבקשה.
ומה זה באמת משנה אם השנה נהרגו על כבישי ישראל, נכון לצהרי יום חמישי זה, 443 מאזרחי המדינה? מה זה משנה אם למרות צעקות, איומים, הבטחות, סנקציות, עונשים,תקציבים, פרויקטים, תשדירים, מבצעים, הכביש בישראל הופך לגיא הריגה של ממש. היום אנו סופרים 16 הרוגים נוספים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, למרות הטיפול המסור. אבל איך אמרנו, בפוליטיקה לא סופרים.