קצינים בצה"ל: איתם משתמש בנו ככלי פוליטי

פרשת חילול השבת, שנגרם כתוצאה מהפקודה לפנות את חוות גלעד, עוררה כעס רב בצבא. בשיחה עם ynet העריכו קצינים בצה"ל המצויים בנושא, ש"פיצוץ" הנושא בתקשורת נעשה מתוך שיקולי תועלת פוליטיים ולא מתוך חרדה לנושא עצמו.
לדבריהם, העובדה ששר התשתיות, אפי איתם, מוביל את המאבק בנושא אינה מפתיעה. איתם, בעבר תת אלוף בצה"ל, מכיר היטב לדבריהם את הרגישויות בנושא ואת ערכי הצבא ויודע כיצד להתמש בהם ככלי ניגוח במאבקו נגד שר הביטחון, בנימין בן אליעזר.
איתם התרעם על הפגיעה בערך "המבצעיות" בצה"ל. קצינים רבים אמרו היום (ב') שאולי מדובר ב"חלמאות", אבל בוודאי לא פגיעה במבצעיות. "מי שעסק בסוף השבוע בתיגבור המאסיבי של כוחות לצורך פינוי חוות גלעד, חשב גם על עניין השבת", אומר קצין המצוי בפרשה, "אבל מבחינת הצבא כל פעילות מבצעית דוחה שבת. אין הבדל בין פינוי חוות גלעד, שהיא פעילות שיטור, לפעילות מבצעית אחרת", הוסיף.

מקרים דומים בעבר לא עוררו תרעומת

"כשמתנחלים מתפרעים במסיק הזיתים, הם יודעים שצה"ל יזרים למקום כוחות כדי להגן עליהם", המשיך הקצין, "אבל שם אין להם שום בעיה עם חילול השבת שהם כופים על החיילים. אף אחד גם לא מוחה על חילול השבת כאשר כוחות שלנו עוסקים במניעת כניסתם של פעילי שמאל לתוך רמאללה, או לכל עיר פלסטינית אחרת. גם הפעילות הזו היא פעילות שיטור".
קצינים אחרים דלו בקלות יחסית מזכרונם מקרים נוספים של חילול שבת לכאורה. "במקרה אחר, בחג הסוכות, תוגברה האבטחה בחברון בכמה פלוגות, ובהן גם פלוגת טירונים של הצנחנים", נזכר אחד הקצינים. "הם נאלצו לחלל שבת וחג כדי שאזרחים יוכלו לטייל בעיר. אלמלא היה מדובר בפעילות יהודית חריגה במהלך החג, היינו מסתפקים בכוחות מצומצמים יותר בחברון. ההבדל היחיד הוא שבמקרים ההם לא שירת ה'ספק חילול שבת' אף גורם פוליטי. הפעם, בחוות גלעד, היו פוליטיקאים שיכלו להרוויח מזה", הוא הוסיף.
דוגמא נוספת היתה הבאת עיתונאים בליווי צבאי לסיקור הריסות המוקטעה בחברון בשבת אחר הצהריים. המטרה במקרה זה היתה פעילות הסברתית. "נכון שזה מוגדר כפעילות מבצעית, אבל יש שיאמרו שהיא סובלת דיחוי, ובוודאי שאין מדובר בפיקוח נפש", אמר גורם צבאי בשטחים.
על השאלה האם לא היתה אמורה להידלק נורה אדומה עם מתן ההוראה לחלל שבת הם השיבו בתמיהה: "אין עוררין על כך שלא היתה דחיפות לביצוע הפינוי וניתן היה לדחות את המבצע בכמה שעות, אבל זה היה בהחלט מבצע צבאי", הם אומרים. "היתה פקודת מבצע ואפילו היה לו שם של מבצע צבאי: 'גבעה חשופה'", אומר אחד הקצינים. קצין אחר מוסיף ש"הבעיה במבצע היתה שבסעיפי ה'שטח' וה'אויב' לא נתנו פיתרון טוב מספיק, ונפלנו למארב".

"מי נתן את ההוראה"?

הרמטכ"ל, רא"ל משה (בוגי) יעלון, החליט אתמול למנות את מפקד בית הספר לפיקוד ומטה בצה"ל, תת אלוף יעקב זיגדון לבדיקת חילול השבת ההמוני. יעלון כינה את האירוע "טעות בשיקול דעת", שבגינה יחודדו הנהלים.
בבדיקה יגלה זיגדון שההוראה לתגבר כוחות לצורך פינוי המתנחלים מחוות גלעד מקורה באגף המטה של פיקוד המרכז, אולם היא היתה ידועה לקצינים הבכירים ביותר בפיקוד. הדרישה הועברה לאגף המבצעים בצה"ל, שבראשו עומד האלוף דן הראל. הכוחות שנבחרו למשימה הם טירונים מכמה בסיסי טירונים, ובהם בסיס טירוני הנח"ל וטירונים ממתקן "אדם". פלוגות וותיקות יותר נקראו מגדוד 202 של הצנחנים הפועל באיזור בית לחם, וממג"ב חברון. "כמעט מכל הגזרות נדרשו להעביר כוח כזה או אחר לטובת הפינוי", אומר קצין בפיקוד מרכז.
מפקדי מתקן "אדם" קיבלו מזרוע היבשה, המופקדת עליהם, את ההוראה לנוע לכיוון גבעת המריבה שלוש שעות לפני צאת השבת, כדי שבצאתה ניתן יהיה להתחיל מיד בפינוי. עדיין לא ברור "מי נתן את ההוראה", אבל עוד לפני תחילת התחקיר המעמיק נראה שמרבית הקצינים הבכירים שהיו מעורבים בעניין יכלו להבין שהחיילים ייסעו בטיולית בשבת, וניתן היה גם למנוע את חילול השבת. "היו ערים לעניין, אבל כמו בשבתות אחרות לא נכנסו לעומק ההלכה ולא ערבו את הרבנות הצבאית, במה שנראה היה כהכנות לקראת פעילות מבצעית", אומר קצין המעורב באירוע.

המפקדים אמרו "יש אישור מהרבנות"

בניגוד לדיווחים שהתפרסמו בתקשורת, הרבנות הצבאית אכן לא היתה בסוד המבצע. מתברר שמפקדי מחלקות דתיים של טירונים במתקן "אדם" העלו סימני שאלה בנושא בפני מפקדיהם אולם אלה השיבו להם שיש אישור מהרבנות. לפי שעה לא ברור מדוע אמרו זאת המפקדים. הוועדה בראשותו של תא"ל זיגדון תבדוק אם מדובר בשקר, או שמפקדי מתקן "אדם" אכן סברו שלביצוע מבצע "גבעה חשופה" בשבת אכן ניתן אישור של הרבנות הצבאית.