שיתוף קבצים מהיר

כמה משתמשי פס-רחב טריים איתם שוחחתי, סיפרו לי באכזבה שהם אינם מקבלים את הקצבים להם ציפו. הגלישה דווקא מהירה, והורדת קבצים רגילה מתנהלת בקצבים יפים. הם מצליחים לקבל איכות סבירה באודיו-זורם, ולפעמים אפילו מצליחים לצפות בסרטים. אבל הם בשום אופן לא מצליחים לקבל קבצים נורמליים בשיתוף קבצים.
זה מצנן קצת את התלהבותם, וחלקם עוברים לתחומי פשע אחרים - שוד בנקים, מסחר בסמים, או גניבת עטי פיילוט ממקום העבודה שלהם. אבל אני מניח שישנם אנשים רבים אותם אינני מכיר, שעוברים לתחום פשיעה הרבה יותר קונבנציונלי: במקום להוריד קבצים מאינטרנט הם פשוט צורבים תקליטורים שלמים מחבריהם. במקום להוריד שיר או שניים, לאהוב אותם ואז לקנות את האלבום, הם פשוט מעתיקים את כולו מלכתחילה. אחרי זה - ויהיה זה מעצלות פשוטה - כנראה כבר אין סיכוי שהם יקנו. חבל.
מכיוון שלרובנו יש היום את האמצעים הביתיים הדרושים לייצור תעשייתי של תקליטורי תוכנה ומוזיקה פיראטיים, נדמה לי שאולי כדאי בכל זאת, לעצור, לעשות חושבים, ולחזור שלב אחד אחורה לפני שנעשה שטויות. לחזור לשיתוף הקבצים הישן והטוב, שעם קצת ידע והשקעה יכול לעשות את העבודה. כפי שנסביר בהמשך, הוא גם יכול להיות מהיר למדי. והוא יכול, אפילו, להיות חוקי.

למה בכל זאת P2P?

שיתוף קבצים קשור לא רק לפיראטיות, ובפני עצמו הוא איננו בלתי חוקי או בלתי מוסרי. הבעיה אינה עם הטכנולוגיה אלא עם השימושים האפשריים שלה. בזה תוכנות שיתוף הקבצים אינן שונות מכלי נשק, רעלים ותרופות, או נוזל קירור לרדיאטורים - הן יכולות לשמש למטרות חיוביות או לעשיית מעשים איומים ונוראים, השאלה היא מי משתמש ומהי מידת האחריות והמוסריות שהוא מפעיל.
חסידי הלגליזציה של פיראטיות התוכן, גם מציעים הסברים מעניינים לגבי הנזקים האמיתיים והמדומים של שיתוף הקבצים. הם משווים את כישלון האכיפה בתחום לכישלון באכיפת חוקי הסמים למיניהם. או טוב מזה - לפרוייקט ה"Prohibition" הכושל שקיימה ארה"ב בשנות העשרים של המאה הקודמת, שלא הצליח לגמול את אמריקה מאלכוהול, ולעומת זאת הצליח לגרום לזה שכל תרופה, תוסף מזון או משקה קל, יכילו סם מסוכן כלשהו.
אבל זה לא העניין היחיד כאן, משום שברשתות ה-P2P עוברים גם קבצים לגיטימיים. למשל - קבצי התקנה של תוכנות קוד פתוח, דמואים ישנים של משחקים, תמונות ויצירות שונות שהיוצרים שלהן תרמו לשימושו החופשי של הציבור הרחב (ותורידו את החיוך הטיפשי מהפנים תכף ומייד), גירסאות שונות של תוכנות Shareware ו-Freeware (שעצם ההורדה שלהן חוקית והשאלה, אם כבר, היא מה עושים איתן אחר-כך).
עבור המשתמשים האמריקנים, גם חלק גדול מהורדת המוזיקה המסחרית הוא חוקי, לפחות באופן תיאורטי. לפי החוק האמריקני, בניגוד לחוק הישראלי, גולש ששילם תמורת מוזיקה חוקית יכול ליצור לעצמו עותקים לשימושו האישי. למשל, ליצור עותקים של תקליטורי אודיו, כגיבוי, למקרה שישרטו והוא יאלץ לשלם שוב על מוזיקה שכבר קנה. אלו מבין הקוראים שמחזיקים עדיין בתקליטים ובקסטות ישנות, יכולים להבין מדוע זה חשוב.
וגם ה"התיישנות" של זכויות היוצרים משחקת תפקיד. עותק מוזיקלי של יצירה קלאסית עשוי להיחשב בלתי מוגן, למרות שייתכן שהמבצעים הם בעלי זכויות על העותק הספציפי שתורידו למחשב שלכם. מצד שני, להוריד קובץ של צ'ייקובסקי, בביצוע התזמורת הלאומית של ברלין, עדיין נראה, איכשהו, מעשה פחות נבזי מהעתקת כל הת"ק החדש והראשון של מוזיקאי ישראלי צעיר, לא ככה?

למה ה-P2P כל כך איטי?

כמו שסיכמנו כבר, שיתוף קבצים לא חייב להיות איטי, ובהמשך גם נסביר מה צריך לעשות כדי להפוך אותו למהיר. אבל בתור התחלה, הבה נכיר את הגורמים לאיטיות הנוראית שאנחנו מכירים בדרך-כלל:
רוחב-הפס לחו"ל. המקרה הספציפי שקיבל כותרות, הוא זה של קווי זהב, שהקצתה במתכוון רוחב-פס נמוך למשתמשי תוכנות שיתוף קבצים כפי שפורסם ב-ynet. בחברה טוענים שהם בסך-הכל הגבילו את הקצבים באופן חד-פעמי, במהלך שדרוג שארך מספר שבועות, ומיהרו להסיר את החסימה. כיום, בדקנו ומצאנו שאנחנו דווקא כן יכולים לנצל את מלוא רוחב-הפס שלנו ב-P2P, ברוב שעות היום, כשאנחנו מחוברים דרך הספק הזה.
מצד שני, זה לא אומר שספקי אינטרנט לא מחבלים בקצבים שאנחנו מקבלים במכוון. כמה עשרות משתמשי P2P מיומנים, שמגיעים לקבצים מקסימליים, יכולים לשתק את הקו לחו"ל של ספק אינטרנט ממוצע. לכן, אם מדובר בשעות עמוסות, ואינכם מגיעים לקצב מקסימלי, ייתכן שזה בשביל שאנשים אחרים יוכלו לגלוש באותו זמן.
רוחב-הפס המקומי. שדרת ה-ATM של בזק, יכולה לשרת בו-זמנית מאות אלפי גולשים בפס-רחב. אבל היא לא יכולה להעניק לכולם 500Kbps בכל רגע נתון. למעשה, עד לפני זמן לא רב היא הייתה מסוגלת לספק את הקצב הזה לכל היותר ל-5000 איש בו-זמנית. נכון, זה נשמע מעט מאד, אבל חמשת אלפים גולשים בחצי מגה הם בערך 2.5Gbps. עד לפני זמן לא רב זה נשמע המון, תודו.
גם אחרי השדרוג שערכה בזק לתשתית התקשורת שלה החודש, רשת ה-ATM הישראלית - הערוץ המרכזי שדרכו עוברת כל תקשורת הנתונים בישראל - אינה בלתי מוגבלת. כשעשרות אלפי גולשים ינסו לראות וידאו-זורם, לגלוש, ולהוריד קבצים בו-זמנית, הם יגלו כנראה שאינם מצליחים להגיע לקבצים המקסימליים. מעשית, בשלב ההתפתחות הנוכחי של רשת האינטרנט הישראלית, מדובר בספק אם קרה. אבל ירידות בקצבים בגלל עומס ברשת בהחלט אפשריות.
העומס על הרשת. התרגלנו לחשוב שבאינטרנט אין זה משנה איפה אתה נמצא. שכל נקודה ברשת דומה לרעותה. כפר גלובלי גדול ושמח. אבל המציאות שונה מאד, והמגבלות הפיזיות של העולם המציאותי מלוות אותנו גם ברשת.
רשת P2P היא אמנם ישות וירטואלית לחלוטין. אבל היא מתקיימת בתוך תווך לוגי שנוצר על-גבי תשתית תקשורת פיזית ומציאותית לגמרי. התשתית הזו מורכבת מאינספור מקטעי רשת, התקני תקשורת וכבילה. כאשר אתה מוריד קובץ משכן שלך, שמחובר לאותו שירות פס-רחב כמוך, ואצל אותו ספק אינטרנט, אתה עובר - במקרה הטוב - דרך שתי מרכזיות בזק, ארבעה נתבים, וחמישה מקטעי כבילה לפחות. צא וחשוב מה קורה כאשר אתה מוריד קובץ ממשתמש שנמצא בצד השני של העולם. איפה בדרך עברת דרך נתב בעייתי, קו לווייני משובש, או ספק תקשורת קורס.
על התשתית הפיזית הזו מתנהלת תקשורת נתונים מורכבת בפני עצמה. כאשר תוכנת P2P מפעילה פרוטוקול תקשורת קנייני, מוגבל בפני עצמו, מעל מספר שכבות של פרוטוקולים בסיסיים יותר, מה שנשאר מרוחב-הפס התיאורטי שאיתו התחילה עלול להיות מעט מאד. על רוחב-הפס הזה מתקוטטים מיליוני משתמשים.
התקשורת האסימטרית. רוב טכנולוגיות הקצה לפס-הרחב, הותאמו למודל ניצול התווך של הגלישה: תקשורת נכנסת מהירה, ותקשורת יוצאת איטית משמעותית. מכיוון שבגלישה רגילה העומס העיקרי הוא על התקשורת הנכנסת, המודל הזה עושה את העבודה. בשיתוף קבצים, ובכל סוג של העברת מידע בין משתמשי פס-רחב, מתגלה החיסרון של השיטה. אם שני משתמשי ADSL שמחוברים בקצב נכנס של 512Kbps ובקצב יוצא של 64Kbps מנסים להעביר ביניהם קבצים, הקצב המקסימלי שבו הם יתקשרו הוא 64Kbps.

איך מקבלים קצב טוב

כדי לקבל קצבים טובים מתוכנת שיתוף קצבים, חשוב להקפיד על שימוש בתוכנה מתאימה ועל הגדרות נכונות. זו צריכה להיות תוכנה שמאפשרת למשתמש לשלוט בתהליך התקשורת בצורה גמישה, כדי שיוכל לבצע אופטימיזציה של החיבור שהוא מקבל. זו חייבת להיות תוכנה שמאפשרת לו להוריד מספר קבצים בו-זמנית, ורצוי גם כזו שמאפשרת לו להוריד בו-זמנית חלקים שונים של אותו קובץ ממשתמשים שונים. באופן כזה, משתמשים רבים שכל אחד מהם מסוגל לתת קצב נמוך יחסית, מצטרפים יחד לזרם מידע מהיר יותר, והקבצים עוברים במהירות גבוהה.
אף תוכנה אינה יכולה לפתור מגבלות של תקשורת איטית מצד ספק האינטרנט, או כל מגבלה אחרת הנובעת מקצב התקשורת הנכנסת האפקטיבי שמקבל המחשב שלנו. היתרון של התוכנות החדשות, נעוץ ביכולת שלהן לאסוף חלקי קבצים מרחבי אינטרנט - מנקודות על-פני הגלובוס שכל אחת מהן בפני עצמה מתקשה אולי לספק קצב טוב, אבל כל אחת היא נר קטן וכולן יחד אור איתן. סורה חושף הלאה שחור וגו'.
לצד הכתבה, בחרנו להציג כיצד זה נעשה בתוכנת WinMX, שהיא אחת התוכנות שתומכות בכל התכונות שהזכרנו. יש תוכנות נוספות שמאפשרות זאת, כמו eDonkey, iMesh או Kazzaa, אבל בסופו של דבר, הבעיות הן אותן בעיות, הפתרונות אותם פתרונות, והעיקרון הבסיסי נשאר זהה: כדאי להכיר את התוכנה שלנו, ולדעת להוציא ממנה את המקסימום.
את ההדגמה שלנו בחרנו לבצע עם גירסה 3.22 של WinMX, נכון לעכשיו הגירסה הנפוצה יותר של התוכנה הזו. בינתיים הופיעה גירסה 3.3, אבל ההבדלים קלים בלבד והביצוע דומה מאד.

שיתוף הקבצים לאן

גורם נוסף לפגיעה באיכות החיים של משתמשי תוכנות שיתוף הקבצים, הוא הניסיון של חברות התקליטים והגופים שמאגדים אותן, לפגוע בהם באמצעים טכניים. לאחרונה הגיעו לכותרות שני אייטמים שקשורים בזה. האחד, קשור לפעילות של חברת מצד שלישי, שמשבשות את הפעילות ברשתות שיתוף הקבצים באמצעות שתילת קבצי דמה. השני, קשור לניסיון של חברות התקליטים לקבל אישור חוקי להפעיל האקרים שיזיקו למחשבים של משתפי קבצים מרחוק.
יש לנו הרבה מה להגיד גם על זה, אבל מכיוון שקצרה היריעה נתרכז במשמעויות עבורנו. קודם כל, שיתוף קבצים או לא, כדאי להתקין תוכנת Firewall אישית. לא יועיל - לא יזיק (וקרוב לוודאי שזה יועיל, בעיקר כנגד ניסיונות תקיפה מהסוג השני). דבר נוסף שכדאי לעשות, הוא לגלות רגישות למקור ולסוג הקובץ שאנחנו מורידים. אם הוא נמצא על עשרות מחשבים של משתמשים שונים, כנראה שזהו קובץ אותנטי. זו עוד סיבה להעדיף את הטכניקה של הורדת קובץ ממקורות שונים במקביל.
וכמובן, את הקבצים שמורידים באמצעות תוכנות שיתוף קבצים כדאי לבדוק בתוכנת אנטי-וירוס עדכנית, תמיד (כלומר, בכל המקרים שבהם מדובר בקובץ שיכול להידבק בוירוסים. קבצי מדיה לא כלולים ברשימה).

כתבה זו הנה כתבה ראשונה (מתוך 2) בנושא שיתוף קבצים מהיר. בכתבה הבאה נעזור לכם להאיץ את הקצב בכמה צעדים פשוטים וקלים.