מתכון לבטון, אבל טעים

הופה הופה רייטֶר,
וון אֶר פֶאלְט,
דֶן שְרייט אר.
פאלט אר אין דֶם גְראבֶן,
פרֶסֶן אים די רַאבֶן,
פאלט אר אין דם זוּמף,
מַאכְט דר רייטר
פלוּמְפ-פלומפ-פלומפ.
כל פרח יקים (ובמילים אחרות "צאצא-א-א") עובר את השיר הזה. המבוגר התורן שוכב פרקדן על השטיח או על הרצפה (רצוי רצפה קרה בחורף, כדי שיהיה אותנטי) מרכיב אותך על הברכיים ומקפיץ. ממש לפני ה- "פלומפ-פלומפ-פלומפ" הברכיים נפתחות במטרה אחת ויחידה – להפיל אותך על ישבנך. ההפתעה גמורה (פרח יקים אמיתי לא לומד מהנסיון כידוע), ההנאה גדולה והשמחה רבה. התעלול חוזר על עצמו שוב ושוב עד שלמבוגר נמאס.
להלן התרגום המאוד חופשי שלי לשיר הילדים ה"מיוחד" הזה:
הופה הופה הרוכב,
כשהוא נופל –
או אז יצרח;
נופל אל הקברים -
טורפים אותו עורבים,
נפל אל הביצה –
עשה פלומפ-פלומפ-פלומפ ולא יצא.
ויסלחו לי כולם, אבל "פלומפ-פלומפ-פלומפ" באמת לא ניתן לתרגום.
אני חושב שהביטוי "לאכול חצץ" מוכר לרובנו מהצבא, שבמטבחיו לומדים ועובדים קשה על עיבוד חצץ באופנים רבים: החל בבישול וכלה בהכנת קינוחים ובאפיה או טיגון, שגולת הכותרת שלהן הן כמובן סופגניות החנוכה המפורסמות של אגף תזונה. אלא מאי? יקים אמיתיים לא מתרגשים בכלל מחצץ צבאי – זה קטן עליהם. יקים אמיתיים גדלים על עוגיות אבן וחול. למעשה, כשטירונים יקים חוזרים לצבא אחרי החופשה הראשונה הם לוקחים איתם מהבית בפחית קפה גדולה את העוגיות של אמא ומשתפים בה בשמחה את החבר'ה. אני אומר "בה" ולא "בהן", כי ממילא מדובר בעוגיה אחת שמעבירים בין החברים לאוהל. כולם מנסים לקחת ביס או לשבור ולחלק בינהם, אבל בסופו של דבר נכנעים ומשתמשים בעוגיה כדי לסתום איזה חור באיזה קיר באיזה מקום (או בשביל הגישה לאוהל).
לעוגיות הספציפיות האלה קוראים Pfeffernusse (אגוזי פלפל) והן קשות מאוד רק בשבועות הראשונים אחרי אפייתן. אחר כך הן מתרככות. כדי שלא תחשבו שאוכלים אצלנו רק חצץ, הבאתי גם מתכון לעוגיות חול – Sandtortchen. שיהיה לכולנו רק טוב.

מהקל אל הכבד:



עוגיות חול - Sandtortchen



ליום הראשון:

3 כוסות סוכר
250 גרם חמאה
2 ביצים מספר
5 כוסות קמח

ליום השני:

חלבון ביצה, טרוף
סוכר לציפוי
קינמון
חצאי פקאנים קלופים

הכנה:

1. מקציפים את הסוכר והחמאה. טורפים פנימה את שתי הביצים ומוסיפים את הקמח בהדרגה. נותנים לבצק לנוח לילה במקרר.
2. לעת בוקר מרדדים את הבצק דק ככל האפשר על משטח מקומח – ¼ מכמות הבצק בכל פעם (שומרים את היתרה במקרר בזמן שמעבדים).
3. חותכים בסכין למעויינים בגודל של 2.5 ס"מ. מניחים את העוגיות על נייר אפיה ומברישים במעט חלבון טרוף. בוזקים מעט סוכר ומניחים פקאן במרכז העוגיה.
4. אופים בתנור מחומם מראש ל - 180 מעלות כשמונה עד עשר דקות או עד שהשוליים מזהיבים. נותנים להתקרר כדקה על נייר האפיה ואז מעבירים לקרור על רשת. מאחסנים בצנצנת אטומה.

אגוזי פלפל - Pfeffernusse



חומרים יבשים:

1/4 4 כוסות קמח
2 כפית קינמון
1 כפית אבקת אפייה
½ כפית מכל אחד: אגוז מוסקט, פלפל אנגלי טחון, ציפורן טחונה
¼ כפית מכל אחד: מלח, פלפל, קליפת מוסקט (או אגוז מוסקט אם אין)

חומרים רטובים:

4 ביצים
1/2 2 כוסות סוכר
גרידה מלימון אחד
1/4 1 כוסות קליפות הדרים מסוכרות
1/4 1 כוסות שקדים טחונים לא מולבנים
3 כפות ברנדי

הכנה:

1. מערבבים יחד את כל החומרים היבשים.מניחים בצד.
2. בקערה גדולה, טורפים את הביצים (במיקסר במהירות בינונית) עד שהן "פלאפי". בהדרגה מוסיפים את הסוכר וממשיכים לטרוף ולהקציף עוד כרבע שעה, עד שהתערובת סמיכה וקצפית.
3. מוסיפים ומערבבים היטב – שליש-שליש – את תערובת הקמח לתערובת הביצים. לשליש האחרון מוסיפים את יתר המרכיבים ללא הברנדי.
4. מעבדים לבצק אחיד ומוציאים חצי ממנו למשטח מקומח.
5. מרדדים את המחצית הזו לעלה בצק בעובי של סנטימטר וחצי בערך (אפשר קצת פחות). קורצים עיגולים בקוטר של 2.5 סנטימטר ומניחים על נייר אפיה במרחק של 2.5 ס"מ זה מזה. עושים אותו דבר עם המחצית השניה של הבצק ועם השאריות.
6. משאירים את העוגיות לנוח לילה מחוץ למקרר. בבוקר הופכים את העוגיות – עכשיו הצד הלח כלפי מעלה – ומטפטפים טיפת ברנדי במרכז כל אחת מהן.
7. אופים כ - 20 דקות בתנור מחומם מראש ל - 150 מעלות. העוגיות מוכנות כאשר הן אפויות לגמרי. אפשר לדעת על ידי זה ששוברים אותן ובודקים שהן אפויות בפנים. מקררים על רשת ושומרים בכלי אטום.
העוגיות משביחות עם הזמן. אם רוצים, כמה ימים לפני ההגשה, מכניסים לכלי העוגיות (האטוּם) חתיכת תפוח עץ כדי לרכך אותן. המתכון מתוך ספר עוגיות וממתקים לחג המולד של ברברה מאיירס, 1979.