שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    על מוסר והגיון באיגוד האינטרנט
    במה מותרות השרמוטה והזונה על פני ה-Fuck, ומדוע רק בעלי הכתובות הוותיקים רשאים להשתמש בכתובות אינטרנט קצרות יותר? כללי הרישום הנוכחיים של איגוד האינטרנט הישראלי אינם מיושמים רטרואקטיבית, דבר שמביא לתופעה של "מעמדות" בקרב בעלי הכתובות
    סעיפים רבים בתקנון רישום הכתובות של איגוד האינטרנט הישראלי אינם נאכפים בפועל, מאחר שאינם חלים לאחור, דבר שמביא לתופעות אבסורדיות למדי.

     

     

    כך גילה ט', מפעיל אתר אינטרנט, שניסה לרשום את הכתובת fuck.co.il ונענה בשלילה. הוא אינו הראשון שניסה לרשום את הכתובת הנכספת של מילת ה-F ונכשל. ניסיונות חוזרים ונשנים של גולשים ישראלים לרישום הכתובת הזו נענו בעבר בשלילה, בנימוק כי רישום שם כזה מפר את תקנון איגוד האינטרנט הישראלי.

     

     

    אחד הסעיפים בתקנון קובע מפורשות כי שמות שכוללים מלים גסות, או שמות שאינם עומדים בקנה אחד עם חוקי מדינת ישראל אינם ניתנים לרישום ככתובות אינטרנט. סעיף אחר אוסר על "רישום שמות שעלולים לפגוע בסדר הציבורי או ברגשות הציבור".

     

     

    יחד עם זאת, שמות "לא יפים" (בעברית ובאנגלית) אחרים נרשמו על ידי איגוד האינטרנט הישראלי ללא בעיה. הנה כמה דוגמאות, שדומה כי אין צורך לתרגמן:

     

     

    Benzona.co.il

     

    Zona.co.il

     

    cus.co.il

     

    Hafuz.co.il

     

    Manyak.co.il

     

    Slut.co.il

     

    Sharmuta.co.il

     

     

    "fuck היא מילה אנגלית לכל דבר ורשומה כדת וכדין במילון וובסטר. אבקש דיון מחודש בעניין", כתב ט' בפנייתו לאיגוד, "לאור העובדה ששמות רבים בעלי סיומת IL אושרו לרישום על אף משמעותם הבוטה, הסירוב שלכם אינו סביר לחלוטין". גט' הסביר כי הוא מצוי בשלב סופי של רישום חברה בשם דומה ואיים בפנייה לערכאות, אך נתקל בסירוב נוסף.

     

     

    "מדובר בניבול פה מובהק"

     

     

    "אי אישורו של שם לרישום בשל שיקולים הקשורים בשם עצמו נעשה במקרים נדירים מאד ומובהקים, דוגמת שמות שיש בהם קריאה לרצח, גזענות בוטה, ניבולי פה בוטים ומובהקים", הסביר בתגובתו בני ליפסיקס, מנהל מרשם שמות המתחם באיגוד האינטרנט הישראלי.

     

     

    "ייתכן כי במשך השנים נרשמו מספר שמות אשר לגביהם קיים ספק מסוים אם היה ראוי לאשרם לרישום. אולם, משנרשמו שמות כאלה, אין אפשרות להפקיעם בדיעבד. יחד עם זאת, רישומם של אלה אינו מצדיק רישומם של שמות שהספק ביחס אליהם אינו קיים. השם fuck.co.il התבקש מספר פעמים בעבר, ובכולן נדחה, שכן המדובר בביטוי שהוא ניבול פה מובהק. עובדה זו לא השתנתה במשך השנים, ובשל כך אנו דוחים את בקשתך לרישום השם".

     

     

    גם ב"פספורט" מצנזרים

     

     

    איגוד האינטרנט, שנהנה מבלעדיות ברישום כתובות אינטרנט בישראל, שואב את סמכותו מהיתר של IANA (כיום ICANN, תאגיד האינטרנט להקצאת שמות ומספרים). אנשי האיגוד טוענים שאינם מתיימרים להחזיק את שוט המוסר בידם, וכי גיבשו את כללי הרישום בהתייעצות עם גורמים משפטיים, אשר נדרשת מאחר שפעילות האיגוד כפופה לחוקי מדינת ישראל.

     

     

    צנזורה על שמות "מגונים" נהוגה גם על ידי ספקי אינטרנט וחברות ברחבי העולם. למשל, מיקרוסופט אוסרת על רישום שמות משתמש מסוימים במערכת "פספורט", המשמשת, בין השאר, את הגולשים לחיבור לשירות הדואר האלקטרוני "הוטמייל" ושימוש בתוכנת המסרים המידיים MSN מסנג'ר. בין השמות האסורים: animalsex (סקס עם חיות), vagina (ואגינה), child_rape (אונס ילדים), nigger (כינוי גנאי לכהי עור) ועוד.

     

     

    אך האם יש בכלל טעם בניסיון לחסום רישום של שמות ברשת שהמידע זורם בה באופן חופשי למדי? בפועל, הגולשים עוקפים את הצנזורה הזו בדרכים יצירתיות שונות, למשל, שימוש בתווים הדומים לאלה המרכיבים את המלה האסורה, שימוש ברווחים ועוד.

     

     

    האפליה - לא במלים גסות בלבד

     

     

    איגוד האינטרנט הישראלי אינו מפלה בין מלים גסות בלבד. למשל, תקנון איגוד האינטרנט כולל סעיף אשר קובע כי שם מתחם ברמה השלישית (למשל, NET.co.il) לא יהיה זהה לשם מתחם ברמה העליונה באינטרנט (כמו הסיומת net, .com או .org). לפיכך, באיגוד האינטרנט הישראלי אינם מוכנים לרשום את הכתובת www.com.co.il, בעוד הכתובת net.co.il אושרה לרישום ומובילה כיום לאתר האינטרנט של חברת אינטרנט זהב.

     

     

    נוסף על כך, תקנון האיגוד קובע כי כתובות הקצרות משלושה תווים (למשל, a.co.il) אסורות לרישום. למרות זאת, רוב הכתובות בעלות תו בודד, מ-a.co.il ועד z.co.il, מוחזקות על ידי אנשים פרטיים, שאינם מנועים מלסחור בהם. הדוגמאות המוכרות ביותר הן הכתובת d.co.il, שמוחזקת כיום על ידי חברת דפי זהב, ו-v.co.il, שמשמשת את גוף הצרכנות "אובייקטיבי".

     

     

    חשש ממדיניות של איפה ואיפה

     

     

    מה הטעם בכללי רישום האוסרים על רישום כתובות קצרות (כמו z.co.il) וכתובות הזהות לשם מתחם ברמה העליונה (com, net, org), אם הם חלים על חלק מהגולשים, ומדוע לא מפקיע האיגוד את כתובות אלה מידי האנשים שרשמו אותן עם פקיעתן, כדי להימנע ממדיניות של איפה ואיפה?

     

     

    גולשים שהקדימו לרכוש כתובות נהנים למעשה ממעמד מועדף, של מעין בעלות על הכתובות האלה (למעשה, רוכשי כתובות אינם הבעלים שלהן. איגוד האינטרנט מגדיר את תהליך הרישום כ'הקצאת כתובת לתקופה מוגבלת'). בדומה לצדק, האם לא ראוי שכללי הרישום לא רק יקבעו אלא גם יראו?

     

     

    בעלי אתרים שרשמו את כתובתם לפני ה-1 בינואר, 1999, אז נכנסו לתוקפם כללי הרישום הנוכחיים, נהנים מאנומליה נוספת – הם יכולים להחזיק בכתובת שרשמו לכל ימי חייהם מבלי לשלם עבורן. איגוד האינטרנט הישראלי נמנע מיישום כללי הרישום הנוכחיים על בעלי הכתובות האלה, שלמעשה חוסכים לעצמם תשלום של 45 שקלים בשנה, שמוטלים על משתמשים שרשמו את כתובתם מאוחר יותר.

     

     

    תגובת דורון שקמוני, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי

     

     

    "הסיבה לכך ששמות מתחם הזהים לסיומות ברמה העליונה הקיימות באינטרנט ושמות מתחם הקצרים משלושה תוים אינם מתקבלים לרישום על פי כללי הרישום מקורה בשיקולים טכניים הנוגעים לפעולתה התקינה של מערכת שמות המתחם (DNS). שם המתחם net.co.il היה כבר רשום במרשם השמות בעת שאיגוד האינטרנט קיבל לידיו את ניהול מרשם שמות המתחם תחת il. והפקעתו בדיעבד של שם מתחם כזה איננה אפשרית".

     

     

    "באשר לכתובות הקצרות, המגבלה נכנסה לתוקפה עם כניסתם לתוקף של כללי הרישום התקפים כיום, ב-1 בינואר, 1999. אין אנו מפקיעים בדיעבד שמות שהוקצו באופן תקין על פי הכללים שהיו בתוקף בעת רישומם ולפיכך נאלצים לחיות אתם".

     

     

    בתשובה לשאלה נוספת, מדוע איגוד האינטרנט אינו מאפשר לגולשים לרשום כתובת לתקופה של שנה אחת בלבד, כדי להקל על אלה המתקשים להוציא מכיסם

    280 שקל עבור רישום של שנתיים, כמקובל במתחמי רישום רבות ברחבי העולם, עונה שקמוני: "קביעת תקופת הרישום של שמות המתחם לשנתיים נקבעה כחלק ממדיניות כוללת של איגוד האינטרנט לעודד שימוש פעיל בשמות המתחם. תקופה של שנתיים היא מצד אחד לא אינסופית, כך ששמות שלא נעשה בהם שימוש ישתחררו לשימושם של אחרים, ומצד שני, אין טעם להטריח את מחזיקי השמות מדי שנה בענייני חידוש שם המתחם. תקופת רישום של שנתיים נהוגה גם במרשמים לא מעטים אחרים, למשל, המרשם הבריטי".

     


    פרסום ראשון:,
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "על מוסר והגיון באיגוד האינטרנט"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ביטוח רכב
    מומלצים