שתף קטע נבחר

הטרגדיה של היישוב חרמש

מחבל חדר ליישוב והרג את לינוי סרוסי וחברתה הטובה הדס תורג'מן, בנות 14, ואת אורנה אשל בת 53. בני משפחתה של לינוי רצו לעזוב את היישוב, אבל היא שיכנעה אותם להישאר. משפחות סרוסי ותורגמן כבר עזבו - אבל שוכנעו לחזור

מחבל חדר אמש להתנחלות חרמש שמצפון לטול-כרם ורצח אשה, ושתי נערות בנות 14. ההרוגות הן הנערות, לינוי סרוסי והדס תורג'מן ואורנה אשל, בת 53, כולן מחרמש.

"שוחחו בכניסה לבית"

הדס תורג'מן ולינוי סרוסי, בנות 14, חזרו אמש מפעילות חברתית עם בני שכבתן. הפעילות הסתיימה מוקדם, משום שהבנים שבחבורה ביקשו לחזור הביתה מוקדם, כדי לצפות במשחק הכדורגל של מכבי חיפה.
הנערים חזרו לביתם ושתי הנערות השתהו ושחחו בפתח ביתה של לינוי. ואז, מעט אחרי 22:30, ירה בהן המחבל שחדר ליישוב. שתי הנערות נפצעו אנושות ונפטרו מאוחר יותר.
"לינוי היתה נערה נפלאה. פשוט פרח שנתנה הרבה ליישוב ולכולם וכך גם הדס. שני הפרחים שלנו נקטפו", אמר הבוקר (ד') ל-ynet אבי חכמון תושב חרמש. "ההורים של לינוי רצו כבר לעזוב את הישוב, אבל לינוי אמרה לאביה, קובי: 'אם אתה רוצה לעזוב תעזבו - אני נשארת".
חכמון מספר כי משפחתה של הדס כבר עזבה את היישוב בתחילת האינתיפאדה "אבל אחרי מסע שיכנועים שלנו הם חזרו ליישוב בחודש אוגוסט האחרון. אני לא יודע איך אני אסתכל לאבא שלה בפנים. אני פוחד מהרגע הזה".
הוא הוסיף כי "החברה פה, אולי בגלל צורת החיים, היא מאוד מלוכדת ומאוד מגובשת. כולם מכירים פה אחד את השני. זה נוער מגובש שאין שני לו. חטפנו מכה חזקה".
הדס הותירה אחריה הורים: דליה וחגי, אח בן 15 ואחות בת 8.
לינוי הותירה אחריה הורים, ענת וקובי, אח בן 10 ואחות בת 4.

"בשיא פריחתן"

עדנה דן-גור, מנהלת בית הספר "עומר" שבו למדו הדס ולינוי, אמרה הבוקר ל-ynet כי "שתי הילדות שנהרגו היו תלמידות כיתה ט' בבית הספר שלנו. אלה שתי ילדות בשיא פריחתן, ילדות שאהבו את בית הספר, אהבו את החברים שלהן. הן היו חברות מאוד טובות, שתיהן מחרמש".
לדברי המנהלת "האירוע קרה כשהילדים חזרו מפעולה של רכזת היישוב חרמש, פעולה שקוצרה לבקשת הבנים בקבוצה, שרצו לחזור הביתה ולראות את המשחק של מכבי חיפה. קבוצה של בנות הלכה הביתה ביחד וכשהן נפרדו, נשארו שתי הבנות האלה, שגרות בסמיכות, ואז מצא אותן המחבל והרג אותן".
על היערכות בית הספר לטיפול בילדים אמרה: "לצערי, אנחנו כבר מתורגלים במצבים קשים כאלה. לפני שנה בדיוק נאלצנו להתמודד עם ילד מבית הספר שאביו נהרג בפיגוע. בשעתיים הראשונות ללימודים היום המורים והיועצים בבית הספר ישוחחו עם הילדים. הילדים מאוד חוששים והם מבטאים את זה. הם חוששים שמחבל ייכנס לבית הספר, הם חוששים שמחבל ייכנס אליהם הביתה והם חוששים שירו עליהם במהלך ההסעות לבית הספר וממנו. אנחנו דואגים לספר לילדים בדיוק מה שקרה והם מבטאים את מה שהם מרגישים".

"עזבו את ההתנחלות - וחזרו"

עוד לפני שרצח את הנערות חדר המחבל לבית משפחת אשל, בו היו באותה עת בני הזוג יובל ואורנה, ופתח לעברם באש. אורנה נפצעה אנושות ומתה מפצעיה בבית החולים הלל יפה בחדרה. בעלה יובל נפצע ומצבו הוגדר הבוקר בינוני. הרופאים סיפרו לו על מות אשתו כאשר התעורר.
"הבית של משפחת אשל נראה כמו מרחץ דמים", אמר אבי חכמון, שסיפר כי בני הזוג אשל הגיעו מקיבוץ מעברות להתנחלות חרמש לפני כמה שנים. כאשר החלה האינתיפאדה, הם החליטו לחזור חזרה לקיבוץ. "בחודש אוגוסט האחרון, אחרי שנרגע המצב והם ראו כמה טוב פה ולא מסוכן, הם החליטו לחזור לכאן", אמר חכמון.
לדבריו, "החזרה לא היתה בלב שלם ואורנה תמיד אמרה שהיא חוששת לחזור לכאן, כאילו ידעה שזה חייב לקרות וזה יהיה סופה".
הוא סיפר כי ילדיהם של יובל ואורנה סרבו להגיע להתנחלות בטענה כי זהו מקום מסוכן. "בשבת לפני שבועיים הילדים הסכימו להגיע לכאן בפעם הראשונה מאז שעזבו בתחילת האינתיפאדה. אחרי שנתיים של אינתיפאדה הם סוף סוף אזרו אומץ והגיעו, ועכשיו קרה מה שקרה".
יוסי בן שאול, בן דודה של אורנה, סיפר כי אורנה היתה מחנכת בבית הספר רמות חפר בקיבוץ "והיתה דמות אהובה מאוד על חניכיה ותלמידיה". לדבריו, "היא נולדה וגדלה כאן ועברה לגור בחרמש לא מתוך מניעים אידיאולוגיים אלא כיוון שהיא ובעלה חיפשו מקום בו יוכלו לבנות בית במחיר הגיוני".
אורנה הותירה אחריה בעל, שני בנים ובת. מועד הלוויתה טרם נקבע.

בכתיבת הידיעה השתתפה ורד לוביץ'

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רפרודוקציה
אורנה אשל
צילום: רפרודוקציה
הדס תורג'מן
לינוי סרוסי
מומלצים