"העוני - תולדה של מדיניות הממשלות בשני העשורים האחרונים"

דו"ח העוני החמור שהתפרסם היום (ב') הדגיש שוב את הפערים החברתיים הקשים בישראל ואת העובדה ששכבה הולכת וגדלה באוכלוסיה מידרדרת אל מתחת לקו העוני.
מספר העניים בישראל ממשיך לגדול ובשנה שעברה הוא עלה בכ-81 אלף איש, לכ-1.169 מיליון נפש. מספר הילדים העניים גדל בכ-50 אלף והוא עומד כיום על כ-530 אלף ילדים.

ד"ר גל: "הפערים גדלים, והמצב ילך ויחמיר".

אחד ההיבטים שצריך לקחת בחשבון, אומר ד"ר ג'וני גל, מרצה בכיר בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, הוא ששיעור האוכלוסיה מתחת לקו העוני אינו כולל את אותם אנשים שעדיין מצליחים "לצוף" מעל קו העוני בזכות קצבאות הביטוח הלאומי. "האחוז שלהם באוכלוסיה ממחיש כמה אנשים זקוקים למערכת הסוציאלית כדי להתקיים. זהו נתון חשוב כשלוקחים בחשבון את הקיצוצים הנרחבים בקצבאות, במסגרת התקציב".
כ-160 אלף משפחות מקבלות כיום הבטחת ההכנסה. עיקר הפגיעות בתוכנית הכלכלית שעברה בקריאה ראשונה בכנסת בשבוע שעבר, הוא בכשני שליש ממקבלי הבטחת ההכנסה. בין היתר, התמיכה בשכר דירה תיפגע בכ-50%, "המגמה הזו מובילה אותנו למצב בו מדינת ישראל אומרת לאנשים 'אנחנו לא מסוגלים או לא מעוניינים, לאפשר לכם לחיות ברמת חיים מינימלית'".
הפתרון, על פי ד"ר גל, הוא חלוקה אחרת של המשאבים. "אפשר היה להנהיג תקציב אחר, שמתחשב יותר בצרכים של האוכלוסיות החלשות, ופחות בצרכים של מגזרים ספציפיים. גם במצב הכלכלי-ביטחוני הגרוע הזה, אפשר לשנות סדרי עדיפויות".

ד"ר גוטוויין: "מדובר במדיניות מכוונת"

"חשוב להבין שלא מדובר בתאונה", מבהיר ד"ר דני גוטוויין, מרצה בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה ופעיל ב"תש"ח", התנועה לתיקון ושיוויון חברתי, "אין פה 'מחדל עוני'". לדברי גוטוויין, "דו"ח העוני הוא תולדה של מדיניות מתמשכת, תוצר מובהק של המדיניות הכלכלית-חברתית המתנהלת בארץ מזה שני עשורים, ובעיקר בשנתיים האחרונות".
ההפרטה שמעודד התקציב, אומר ד"ר גוטוויין, "הופכת את השירותים החברתיים לסחורות ואז חלים עליהם חוקי השוק והם מופקעים מהגדרתם. הנתונים מספרים על הפיכת העוני לחוויית חיים מכוננת של ציבור רחב, וזה הנתון הכי בולט בדו"ח – העוני הופך לחוויית הבסיס של ישראלים רבים".
ד"ר גוטוויין מפנה אצבע מאשימה אל הממשלות האחרונות, שהחזיקו במודע במדיניות הכלכלית שמייצגת אינטרסים של מגזר צר, אך עתיר באמצעים. "כשמישהו מתעשר, זה חייב לבוא על חשבון מישהו", הוא מבאר. "ושאף אחד לא ייתמם ויגיד, 'חשבנו שזה ישפר את המצב', כי בשביל זה יש כלכלנים".
אי אפשר גם להיתלות בתירוץ של היעדר משאבים, אומר ד"ר גוטוויין. "אין בעיה בתקציב כשרוצים לתת למגזרים שיש להם אינטרס. ההתכנסות פנימה היא סימן ההיכר של החרדה. אנשים מבינים שאין מספיק לכולם ומנסים לדאוג קודם כל לקרובים אליהם, אבל בסוף הדרך מצפה התפוררות חברתית".
תוצאה נוספת של המדיניות הזו, צופה ד"ר גוטוויין, תהיה ערעור יסודות הדמוקרטיה הישראלית. הציבור, שמותש מהחרדה הקיומית, יתמרד, יקרוס או יוביל לנקודת משבר. לדבריו, זה עלול להגיע אף ליצירת שלטון פחות סובלני, שיעמיק את תהליכי העמקת העוני. "הגיע הזמן שאנשים שמנהלים כבר 20 שנה את הכלכלה והחברה", הוא אומר, "יפנו את מקומם לטובת גישה של מודעות חברתית ושוויון חברתי".

ד"ר קדמן: "אצל ילדים עניים, גם העתיד דפוק"

אם מנקודת מבטם של המבוגרים העוני קשה ומעיק, הרי שמצבם של הילדים העניים קשה עוד יותר. "העצוב הוא שלילדים עניים בישראל יש מעט מאוד סיכוי לצאת מהמעגל הזה", אומר ד"ר יצחק קדמן, יו"ר המועצה הלאומית לשלום הילד. "עוני זה הרבה יותר ממחסור בכסף או במזון. עוני משמעו ילדים חולים יותר, כי שירותי הבריאות אינם ניתנים חינם. עוני זה ילד שלא יכול לצאת לטיול בית הספר, ילד שההורים לא קונים לו ספרי לימוד. עוני זה ניכור חברתי, כי זה ילד שמתבייש ללכת ליום הולדת של חבר, כי הוא לא יכול לקנות מתנה".
לדברי ד"ר קדמן, הילדים העניים נמצאים במעגל שקשה לצאת ממנו. "הם גדלים מנוכרים, או שהם פורקים תסכול באגרסיות ואלימות, ואז הם שוב דחויים, כי מי רוצה להתעסק עם ילדים אלימים. עולם הילדות, שתמיד מוצג כמיתוס קסום של חיים חסרי דאגות, הופך לסיוט".
ד"ר קדמן מזהיר כי בילדים עניים טמון היסוד להפוך למבוגרים עניים. "אצל הילדים העניים לא רק ההווה, אלא גם העתיד דפוק. ילד עני, קשה לו די שהוא עני, אבל קשה לו יותר כשהוא רואה מסביבו ילדים שיש להם הכל. לא רק העוני גדל, בעיקר הפערים גדלים".
בהתייחסו לתחזיות לגבי הדו"ח הבא, מזהיר ד"ר קדמן כי "מדינת ישראל, במקום לטפל במוקש החברתי, שופכת דלק למדורה. מי שלא מבין שזה יחזור אלינו כבומרנג, חי באשליה".