אניגמה היסטורית

מבצע פיצוח ה"אניגמה", מכשיר ההצפנה ששמש את הנאצים במלחמת העולם השניה, היה אחד מהמבצעים המדעיים החשובים של המאה הקודמת, וסייע רבות לנצחונן של בעלות הברית. כעת, הוא עומד במרכזו של ספר חדש שראה אור בהוצאת יבנה, בו נסקרות השיטות המדעיות כמו גם המהלכים הפוליטיים והמודיעיניים שהובילו לפיצוחה של מכונת הרפאים.
למרות שעברו כבר יותר מ -65 שנה מאז הומצא, מכשיר האניגמה עדיין ממשיך להסעיר את עולם המדע והמתמטיקה. באמצעות שיטת הצפנה מתוחכמת ומדהימה בפשטותה, הצליחו הנאצים לתכנן ולנהל, משך שנים ארוכות, את מלחמתם בבעלות הברית. חסינותה של האניגמה מפני פיצוח הובילה למהלכים צבאיים ופעולות שונות שביצעו צוללות הצי הגרמני, וסייעה להן להטביע עשרות ספינות בריטיות ולפגוע ביעדים שונים של בעלות הברית. אותו מכשיר היה המניע העיקרי לפעילות מודיעינית חשאית, שכללה הפעלתם של סוכני חרש ויחידת מדענים שלמה שעבדה ימים כלילות בפיצוח הקוד המתמטי והלוגי שמאחורי הצופן.
בספר מביא המחבר, יו סיבאג מונטיפיורי, תיאורים מרתקים על דמויות המפתח בפרשת האניגמה, בתחקיר היסטורי מקיף ומעמיק. בעוד שספרים מהסוג הזה עלולים להקלע לעתים לשממון של ממש, בהביאם עובדות היסטוריות כשלצידן הסברים מתמטיים מורכבים וקשים לתפישה, מצליח המחבר להוסיף אווירה של מסתורין לעלילה, והופך אותה למעין "רומן בלשי" סוחף.
את מעיל הבלשים הארוך וסוליות הגומי החרישיות החליפה ההיסטוריה בדמותו של בלש אחר – המתמטיקאי. מפתיע לראות איך אותו איש מדע, שבימים כתיקונם נחשב אדם משעמם ובעל חיבה שעל גבול הביזאר למספרים וחידות הגיון, הופך בן רגע לגיבור של ממש וברטרוספקטיבה לאמצע המאה הוא מצטייר כמי שהציל את העולם כולו מפני סכנת קיום ממשית. "אניגמה", כספר סמי-תיעודי, מציג את עוצמתו של המדע דווקא בשעות משבר ומלחמה, או אז מתהפכות היוצרות, וגיבורי התהילה הם אותם מדענים אלמונים העובדים בצריפי עץ נידחים או במרתפים חשוכים וטחובים.
המדע והמלחמה מזינים זה את זה. הם מתקשרים האחד עם השניה בקשר חובק, סימביוטי כמעט, והמציאות מוכיחה שלא ניתן להפריד ביניהם. המצאות רבות נולדו מתוך צורך באמצעי לחימה שונים, חלקן הרסניות וחלקן חשובות. טרקטורים מודרניים שואבים השראה מטנקים המצויידים בזחל אימתני המסייע להם להתגבר על כל מכשול, מכוניות זולות ואמינות יותר נולדו מתוך הצורך בכלי רכב קלים וניידים בשטח. גם חלקים שונים במטוסים המודרניים, כדוגמת מערכות היגוי ושליטה, היו בעבר שרטוטים על לוח אור בבסיס צבאי נידח וסודי.
מלבד ענף המכניקה וההנדסה, המלחמה קידמה ופיתחה גם מקצועות מדעיים אחרים כדוגמת המתמטיקה, הכימיה, הפיסיקה ועוד. הדינמיט שהמציא נובל היה תחילת דרכן של מלחמות עקובות מדם, למרות שנועד, מלכתחילה, להיות עזר לכורי פחם ותו לא. מאידך, פצצת האטום, פרי המצאתו של המדען המפורסם בעולם, אלברט אינשטיין, הכתיבה עד לתום המלחמה הקרה את סדר היום הציבורי של העולם כולו – אך ברבות השנים הפכה לחזית המחקר המדעי במלחמה בסרטן, בשיטות אבחון חדישות, ובחקר היקום והחלקיקים.
הלוחמה הכימית והביולוגית הולידו את הצורך באמצעי הגנה חדשים, תרופות מהירות השפעה והכניסו לסדר היום הציבורי את ההנדסה הגנטית והמניפולציות במחוללי מחלות תמימים. עד היום, בכל דיון בשיבוט בני אדם, מוזכר החשש האנושי הבסיסי מפני צבא משובטים הקם לתקוף בשטח האוייב.
ה"אניגמה", חידה בלעז, היא אחת הדוגמאות המאלפות לשימוש של המתמטיקה המשעממת בחיי היומיום. משהובאו רסיסי המידע המהימנים לידיו של אלן טיורינג, מגדולי המתמטיקאים ומי שעמד בראש מבצע הפענוח, הם חוברו אחד לאחד בסדר לוגי המורכב מגאונות צרופה בשילוב מזל והצטרפות מקרים. בזה אחר זה התגלו אבני היסוד של הצופן הגרמני, נבנו מכונות המדמות את פעולתה של מכונת ההצפנה האימתנית, ולאחר מכן הצליחו בעלות הברית לתרגם את השדרים זמן קצר לאחר ששודרו.

האניגמה במסחר האלקטרוני

מפתיע לגלות, שדווקא חששם של הנאצים מפני חשיפת אלגוריתם ההצפנה, הוביל בסופו של דבר לפיצוחו. שיטת הפענוח הובילה לפיתוחה של שיטת הצפנה חדישה יותר העושה שימוש באלגוריתם RSA (ראשי תיבות של שמות המדענים שהעלו אותו לראשונה), ובו ידוע לכל מפתח ההצפנה ("מפתח פומבי"). כדי לפענח את הצופן, יש לצד המקבל את השדר להצטייד במפתח שני המוסכם על שני הצדדים, ורק באמצעו ניתן לחשוף את הטקסט הקריא.
בשיטה זו, מבוטלת נקודת החולשה של האניגמה שהובילה לגילויה. בכל שידור, העבירו הגרמנים בתחילה רצף של שלוש אותיות, שהיווה את המפתח לגילוי הצופן. עם מציאת המפתח באמצעות מתקנים מיוחדים שנבנו לשם כך, יכלו בעלות הברית לתרגם את הצופן הגרמני בקלות ובמהירות יחסית. כאשר אחד המפתחות הוא פומבי, נמנע הצורך מהעברת המפתח הנוסף בין שני הצדדים בכל תשדורת, וכל שני חברים ברשת התקשורת יכולים לקיים העברת מסרים על ידי אחיזת מפתח אחד בלבד בכל צד – דבר המקטין את הסיכויים לפריצת הצופן על ידי הצד שכנגד.
אלגוריתם ה-RSA, כמו אלגוריתמים אחרים הנגזרים ממנו, משמשים כיום לשיטות הצפנה שונות, בין היתר באתרי מסחר אלקטרוני ומערכות אבטחה מקוונות וממוחשבות שונות, ולהעברת מידע מסווג וסודי בין מחשבים – לדוגמא – במסחר בין בנקים וחברות מסחריות. במהלך המלחמה שינו הגרמנים את ה"מפתחות" שלהם בדרכים שונות ומתוחכמות, ופענוח שדרי האניגמה התאפשר אך ורק בזכות טעויות האנוש והעצלות של חלק מהמצפינים בצד הגרמני, ומידע מודיעיני שנאסף. כיום, חלק מאמצעי האבטחה הממוחשבים משנים תדיר את מפתחות הפענוח ובכך משיגים חסינות גבוהה יותר בפני פריצות.

תחילת עידן המחשבים

עם סיום פענוח ההצפנה של האניגמה ונצחון בעלות הברית במלחמה על גרמניה, התפנה טיורינג לנוח על זרי התהילה שהניחה לו ההיסטוריה, ולחקר "מכונת טיורינג", לימים המחשב הראשון בעולם.
הלוגיקה המתמטית ששמשה לפענוח מכונת הצופן הכמוסה והמסתורית של הנאצים, שמשה בסיס מדעי איתן לחקר מדעי המחשב ועד היום מהווה אחת משיטות הפענוח הנפוצות והמוכרות. הכשרון שהפגין טיורינג והצלחתו הרבה, ששינתה כאמור את מהלך ההיסטוריה, הובילה לכך שהוא נחשב לאחד המדענים החשובים בתחום המתמטיקה ולמעשה לאבי תורת מדעי המחשב.
החיבור בין מכונת האניגמה למתמטיקה וללוגיקה, וההכרה של בעלות הברית בצורך במכונת חישוב שתחליף את מקומו של מוח האדם המוגבל ותבצע חישובים מורכבים פי כמה בקלות ומהירות רבה יותר, הביאה להופעתו של אותו גולם-על, אותו אנו מכנים "מחשב".
עם מיליארדי פעולות בשניה ויכולות מתמטיות שטיורינג לא חלם שאפשר יהיה להשיג אי פעם, חוקרים מחשבי העל של ימינו, המבוססים על אותן שורות קוד עתיקות יומין, את צפונות היקום והמדע. בכך, הוכיחה המלחמה וההיסטוריה את כוחה של המתמטיקה והלוגיקה המכנית בחיי היומיום, והצמיחה דור חדש של מתמטיקה מסוג אחר, המכונה בפי כל "מדעי המחשב".

"אניגמה - סיפור הקרב על הצופן", יו סיבאג מונטפיורי, הוצאת יבנה.