בין ויסקונסין לכפר סבא

יושב לו יהודי בכפר סבא, בכפר מנחם או במעלות תרשיחא, קורא עיתונים, מאזין לרדיו, צופה בטלוויזיה, ונדמה לו, רק נדמה לו, ש-260 מיליון אמריקנים קמים מחר לבוקר חדש ושואלים בדאגה גדולה: מה בדיוק שלמה בניזרי אמר אתמול? ואיך "תקע" אריק שרון לביבי נתניהו, ולעזאזל, לאן נעלמה בזמן האחרון נעמי בלומנטל? היי, מה קרה לה?

אני שם ברגע זה את נפשי בכפי וקובע חגיגית: בארה"ב אין מיליון, אולי גם לא חצי מיליון, אפילו לא רבע מיליון אנשים שהמאורעות במזרח התיכון עומדים בראש מעייניהם, אפילו לא בסוף מעייניהם. אנו נוטים לחשוב שכל ג'ון סמית' (ובעיני, כל האמריקנים הם ג'ון סמית' באחת מחוות הבקר של וויסקונסין) קם בבוקר למרעה ועיניו כלות לציון ולירושלים. אנחנו קמים לבוקר עם הכותרות: אמריקה הודיעה, אמריקה הזהירה, אמריקה תובעת. אמריקה, אמריקה. ואמריקה אינה רק וושינגטון וניו יורק, ואפילו ניו יורק היא לא רק מלקולם הונליין, המזכ"ל הנצחי של ועידת הנשיאים, הנציגות שמעולם לא נבחרה לייצג את יהדות אמריקה.

אנחנו כל כך חיים את אמריקה עד שנדמה לנו שאמריקה עומדת על בהונות רגליה ומסתכלת בנו כל רגע. איפה. 260 מיליון אמריקנים, קצת פחות אולי יותר, אינם יודעים על המזרח התיכון יותר ממה שהישראלים יודעים על הקרבות בקשמיר. לדידו של האמריקני הנורמלי, אנחנו משהו שם רחוק שיורה ויורים בו, הורג והורגים אותו, אנחנו נגד הערבים, הערבים נגדנו – ותגיד, לאיזו כנסייה אתם היהודים הולכים ביום ראשון? לפעמים אנחנו בעיניהם ה"טובים" (עכשיו זה הזמן), לפעמים הרעים (עכשיו אלה הפלסטינים) אבל אל תפריעו לנו בבקשה במשחק הפוטבול בימי שני. תהרגו זה את זה, ורק אל תבלבלו לנו במוח כאשר יש לנו היום את ה"באקס" נגד ה"סיקסרס" במילווקי ואלן אייברסון מאיים "לקרוע את הסלים". מי זה אלן אייברסון? מכירים אותו בארה"ב הרבה יותר מאשר, נאמר, את ביבי נתניהו ואריק שרון גם יחד.

ישראלים שבאים לארה"ב משוכנעים, כמעט תמיד, שכל אמריקני יודע הכל עלינו, כי הרי אנחנו יודעים הכל עליהם. בעצם, זה לא אנחנו שמכתיבים לאמריקה את סדר היום שלה? אפילו המלחמה שלהם בעיראק היא גם בגללנו. המלחמה בעיראק? אפילו היא לא מעניינת מי יודע מה באמריקה. האימפריה הזאת מחולקת לאלה שמשרתים בה כחיילים ומקבלים משכורת כדי להלחם ולאלה שבחרו בחיים אחרים (והם הרוב המכריע), ושהחיילים יעשו את העבודה שלהם. בשביל זה הם מקבלים כסף. אולי רק כאשר יגיעו מארה"ב לעיראק הארונות הראשונים העטופים בדגלי הפסים והכוכבים ינועו אמות הספים באמריקה. ואולי גם זה לא יזיז את 260 מיליון האמריקנים מהפוטבול ומהפופקורן.

חשוב מאוד שפוליטיקאים ישראלים יבקרו בארה"ב מחוץ לוושינגטון ולניו יורק וילמדו שאחינו הגדולים חיים אחרת, חושבים אחרת, ובשעה שאצלנו עומדים על הנפש הולכים אלה לוויק אנד עם צרור חכות. הלהיט האחרון בשוק: מארז לחכות, מעין מנשא גב, 19.99 דולר. אפשר גם בכרטיס אשראי. מפעם לפעם, לרוב בטעות תוך זִפּזוּפ, מגיעות כמה שניות בוערות במסך על המזרח התיכון. מיד עוברים לצילומים הראשונים מהסרט השני על הארי פוטר. תמשיכו להרוג זה את זה במזרח התיכון, רק תנו לנו לחיות כמו שאנחנו חיים.