סכנת המונופול

שמחתי לקרוא את מאמרו של מר אריה סקופ, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, בנוגע להצעת החוק שהגשתי. הצעת החוק כבר השיגה תוצאה חשובה ראשונה - סוף סוף נפתח דיון מעמיק ורציני בנושא הקוד הפתוח. אני כותבת זאת ברצינות, למרות שבכל מאמרו המקיף של מר סקופ לא מצאתי את המילה "מונופול", כאילו חברת מיקרוסופט לא חוותה זה עתה רעידת אדמה משפטית חסרת תקדים בנושא הגבלים עסקיים.
מדובר בהצעה לתיקון חוק חובת המכרזים (רכישת תוכנות קוד מקור פתוח). על פי ההצעה, המדינה תתקשר בחוזה לרכישת תוכנה המבוססת על קוד מקור פתוח אלא אם כן, שר האוצר (או פקיד אחר מטעמו) אישר רכישת קוד מקור סגור. הצעת החוק זו, זכתה לתגובות רבות, חלקן מחייבות וחלקן שוללות.

הסרת חסמים באמצעות חקיקה

הצעת החוק אשר באה להתערב בכוחות השוק היא בעייתית בהגדרתה ובדרך כלל מיותרת. יחד עם זאת, מכונני הכלכלה החופשית בארץ ובעולם, דואגים "להסיר חסמים" באמצעות חקיקה כאשר יש חשש אמיתי, כי אותם חסמים "סותמים" את השוק ומונעים כלכלה חופשית אמיתית. כל דיני ההגבלים העסקיים, למשל, בנויים על עקרון זה, וכיום ברור לכל עד כמה הם נחוצים.
במחקר רחב היקף שנערך באוניברסיטת מסטריכט בהולנד באשר לגופים מהמגזר העסקי והציבורי העושים שימוש בתוכנות קוד פתוח באירופה, הועלו מספר עקרונות שאיני רואה סיבה מדוע שלא לאמצם בתיקונים המחוייבים גם בארץ. בין עקרונות אלה: הממשלה היא בדרך כלל צרכן התוכנה הגדול ביותר ועליה לנהוג באחריות כלפי המידע, יש לערוב לגישה חופשית למידע ציבורי, יש להבטיח אבטחה וחסינות של המידע במיוחד אם הוא שייך לאזרחים ויש להימנע מבזבוז כספי ציבור.
לא אחזור על כל הממצאים, המסקנות וההמלצות של המחקר, שוודאי אינם מקובלים על מר סקופ, אך כולם מובילים למסקנה, כי יש להעדיף קוד מקור פתוח על פני קוד מקור סגור.

המונופול של בזק מול זה של מיקרוסופט

מר סקופ מלין על עירוב פוליטיקאים בעניין "באופן שעלול להביא לכך שהכנסת תחייב את משרדי הממשלה לבחור בתוכנות בשיטת רישוי מסוימת ולא באחרות והם יאבדו את החופש לבחור". אני רוצה לשאול את מר סקופ שאלה: האם מי שפתח את השוק וצירף את "סלקום" ו"פרטנר" לשבירת המונופול של חב' "פלאפון" עשה מעשה שלילי? ומי שנלחם במונופול "בזק" בתחום השיחות הבינלאומיות וצירף את "ברק" ו"קווי זהב" מיותר להזכיר, כי גם צעדים אלו לוו בחקיקה והתקנת תקנות.
לפי השקפת עולמי, מערכות ההפעלה למחשבים אישיים הן "תשתית" בדיוק כמו קווי טלפון, קווי אספקת מים, חשמל, מלט וכיוצא בזה, באף אחד מתחומים אלו, אין להשלים עם מונופול.
ביחס למיקרוסופט העולמית אציין כי אין להשלים עם מונופול, כי מונופול בהגדרתו חוסם תחרות חופשית. זאת ועוד, דווקא לאחר קריסת תאגידי ענק בעולם (למשל, פרשת אנרון וקריסת "וורלד קום" חברת הטלפוניה השנייה בגודלה בארה"ב), מומחשת ביתר שאת העובדה, כי מונופול הוא מסוכן. נתאר לעצמנו מה יקרה אם חלילה מיקרוסופט תקרוס יום אחד וכל פעולתה תושבת. לכן, חשוב כל כך שלא לרכז עוצמה תשתיתית בידי חברה אחת.

כמה מלים למיקרוסופט ישראל

אני זוכרת שבעבר השתמשתי במעבדי תמלילים דומת "דגש", "קיו טקסט" ו"וורדמיל". עם השקת תוכנת "חלונות" בישראל, מצאתי את עצמי עוברת ל "WORD". מתברר שכמוני עשו 90 אחוז מהאוכלוסייה. אותם מעבדי תמלילים פשוט נכחדו. העוצמה שהיתה בידכם בתחום מערכות ההפעלה, הופנתה להשתלטות על שוק מעבדי התמלילים, התנהגות מונופוליסטית קלאסית. באופן דומה - בתחום הדואר האלקטרוני, חוסל פיתוח עברי בשם "לינגו", עם צירופו של "האאוטלוק" למערכת ההפעלה.
כך או אחרת, עצם העלאת הצעת החוק השיגה תוצאה חשובה ורצויה: סוף סוף, עולה לדיון רציני המנגנון בו מדינת ישראל תפיק לקחים ממשפט ההגבלים העסקיים שהתקיים נגד מיקרוסופט בארה"ב. רבים סבורים שסוגיית הקוד הפתוח היא היא שתביא ליצירת מנגנון האיזון הראוי מול מיקרוסופט. אף אם אין הדבר כך, בית המחוקקים הישראלי אינו פטור מהמחשבה כיצד לפתוח שוק חסום זה.