| |
הבזאר של איסטנבול
זהב נוצץ, כלי בית מצויירים, בגדים, תבלינים, תיקי עור, שטיחים, מסעדות וסוחרים ממולחים. אין בעולם שוק שיכול להתחרות בבזאר הגדול הזה. רביבו אחראי על המחיר
דובי זכאי
שבע שעות נותרו לנו עד ההמראה לארץ. אנחנו באיסטנבול היפה. אפשרות אחת היא להתייבש בשדה התעופה ליד המזוודות, אפשרות אחרת, לנצל את מעט השעות לטעימה קטנה מאיסטנבול הגדולה.
איסטנבול מציעה לטיילים מסגדים ענקיים, מעוטרים בערבסקות ומוקפים בצריחים מחודדים, מזדקרים לשמיים ומפלחים את קו הרקיע כחרבות. מהגבעות שמקיפות את העיר נשקף נופם המדהים של מיצרי הבוספורוס, ים מרמרה והים השחור. אפשרות אחרת למטייל הממהר: להיעלם בשווקים הססגוניים של העיר.
הבחירה נפלה על השווקים, למעשה על המפורסם שבהם, הבזאר הגדול, השוק המקורה הגדול בעולם.
הכל התחיל בשנת 1453, כשמחסן מכירות קטן נפתח בזמן שלטונו של "מחמט הכובש". לאט לאט נוספו סביב המחסן הקטן חנויות, במשך השנים נבנה גג ואפילו הוצבו ארבעה שערים גדולים כדי שניתן יהיה לנעול את המקום בשעות הלילה. כיום כבר ממלאות את הרחובות הצרים כ-4,000 חנויות, כשכל הטוב שבהן מתפרץ לתוך הסימטאות.
אמנות המו"מ
מתחם השוק כמה בתי מרחץ, 12 מסגדים ו-19 מזרקות. האור חודר דרך הכיפות הגדולות. שעות הפתיחה נשמרות בקפדנות. ב-8 וחצי בבוקר פותחים, ב-6 וחצי בערב אין עם מי לדבר. על פי המסורת, סוחרי התכשיטים הם נועלי השערים.
למטייל בשוק היפה כדאי להרים את העיניים ולראות את אמנות הערבסקות שמקשטת את הקשתות הגבוהות. מלאכת מחשבת מרהיבה. אבל גם חובבי האמנות לא יחזיקו מעמד הרבה זמן, השפע הצבעוני שמונח לפתחי החנויות מנצח.
מהרחוב מרכזי של השוק מתפצלים רחובות קטנים, ומהם דרכים צרות לסימטאות אפלוליות ומתעקלות.
כאן נרקמות העיסקאות הטובות, ומטבע הדברים המקומיים מעדיפים להתמקד באזורים האלה. הסוחרים בשוק קנאים לסחורתם, לכן לא כדאי להגיד לסוחר "זה לא שווה את הכסף", אלא לנסח בעדינות, "זה יקר מדי בשבילי". שיטת הפעולה של הסוחרים פשוטה. עצרתם להתבונן, הסוחר כבר מחייך לצידכם. תוך שניות הוא מגלה שאתם מישראל, ותנועת היד שלו מזמינה אתכם לחנותו הקטנה. המחירים נקובים בלירה טורקית, כך שבדרך כלל מדובר במיליונים. עד שאתם הופכים לירה לדולר ודולר לשקלים, כבר מגיע אליכם הסוחר היותר מנוסה. באנגלית סבירה, מתובלת בכמה מילים בעברית, הוא מספר לכם על סגולותיו של המוצר.
אנחנו נוקבים במחצית הסכום שביקש. הוא מחייך בנימוס, מוריד מעט מהמחיר המקורי ומציין שההנחה רק בשביל רביבו. השם רביבו שובר קרח ידוע בשוק, והמוכר מוריד עוד מעט מהדרישה ההתחלתית.
השטיחים הכבושים
הצלוחיות היפות עדיין על המדף, המחיר עדין לא סוכם, אבל הסוחר המנוסה כבר ראה את המבט בעיניים וידע שאנחנו שלו והצלחות יהיו שלנו. כדרך אגב הצלוחיות כבר נארזו (אל תדאגו, הם יגיעו בשלום לישראל). עם חיוך גדול ופעמיים רביבו, סוכם המחיר. גבוה ממה שהצענו ונמוך ממחיר הסוחר.
חצינו את הרחוב הקטן בהנחיית סוחר הצלחות לחנות השטיחים ממול, קצת יותר גדולה מרווחת. תוך שניות כבר הגיע בחור עם תה ובקלאווה. המולת השוק נשארה בחוץ כשהדלת נסגרה מאחורינו. על הרצפה נפרסו מיד שטיחים בשלל גוונים, צבעים, צורות וגדלים. סוחר הצלחות הפקיר אותנו בידי שני המוכרים, שהמשיכו במרץ לפרוס לרגלינו שטיחים שונים.
אחרי שהצבענו על שלושה מתאימים, קופלו במהירות האחרים. עכשיו עוברים לשלב המו"מ. הסוחרים מציעים מחיר, אנחנו נוקבים במחציתו, הסוחרים נראים נעלבים, העיסקה כמעט מתפוצצת, ולתמונה חוזר סוחר הצלחות. חיוך, פעמיים רביבו, המחיר יורד, שלנו עולה, ומגיעים לפשרה. אנחנו יוצאים מרוצים. שני שטיחים משובחים ארוזים עבורנו במחיר טוב. נפרדנו כידידים.
|
