מאכל מלכים
בבחירות להנהגת מפלגת העבודה ניצח מצנע הסושי את פואד החומוס, ולדעת משקיפים התערערות חוּמוּסיִוּתה של מפלגת העבודה תנחיל לה מפלה צורבת בבחירות הכלליות
האדם, לפי ממרה מוכרת, אינו אלא מזונו. פוליטיקאים ישראלים אימצו את הממרה הזאת בלא מודע. כולם מצהירים על אהבתם לחומוס, מה שאמור להעיד על מבנה אישיותם. שמה העברי של הקטנית הרלבנטית הוא חימצה, אבל פוליטיקאי שיספר למראיינו כי אין מאכל החביב עליו יותר מסלט חימצה ייכנס לאסופת ההומו הישראלי ולא לממשלה.
השימוש בשם הערבי רומז על קירבה למזרחיות, והמזרחיות היא שם-תואר נרדף לעממיות, כשם שניגודה, האליטיזם, נתפש כתכונה מערבית מובהקת ומסתמל בסושי היפני. את סלט החומוס אין מעלים במזלג, אלא מנגבים בפיתה, וגם אופן אכילתו, הכרוך בליקוק האצבעות, שכמעט אף פעם אי אפשר להצילן מטביעה בעיסה, הוא מזרחי, כשם שאכילה מוקפדת בסכין ובמזלג, שלא לדבר על אכילה בעזרת צמד מקלות, היא מנהג מערבי אליטיסטי. החומוס הוא גורם פוליטי רב-משקל, גם במובן זה שהאישים הפוליטים הכרסתנים נתפסים כתאבי חומוס, ולכן הם פשוטי הליכות, אוהבי אדם, נאמנים לחבריהם וקשובים לרחשי לבו של העם.
בבחירות להנהגת מפלגת העבודה ניצח מצנע הסושי את פואד החומוס, ולדעת משקיפים התערערות חוּמוּסיִוּתה של מפלגת העבודה תנחיל לה מפלה צורבת בבחירות הכלליות. פואד איש החומוס הוא עממי, כלומר דומה לרובנו בחולשותיו. הוא עילג, מה שמעיד על כך שלא צחצח את לשונו במקומות שבהם האנשים מדברים ולא עושים. הוא מחבק, מה שמלמד על כך שאינו ירא מקרבתם של בני-אדם ואינו סולד מהם. בקיצור, פואד הוא התגלמות הממרה האומרת שאם פוליטיקאי רוצה להיות מלך, עליו להתחפש למשרת.
מצנע הוא היפוכו. הדיאטה שלו שונה לגמרי מזו של פואד וגם חילוף החומרים שלו שונה. במבנה גופו ובמחוותיו יש משהו אריסטוקרטי ומרוסן. הוא לא זללן של מזון ולא זללן של חיבה. למרות שיומרתו להיות ראש הממשלה הבא מעידה על הערכה עצמית עצומה ועל אמביציה לוהטת, הוא לא נראה כאיש מתאווה וגם לא כאדם אגוצנטרי. דווקא פואד, העממי, מדבר על עצמו בגוף שלישי יחיד ("השטח משדר פואד"), ותכופות גם בגוף ראשון רבים ("אמרנו, עשינו!"), כדרך המלכים. מצנע משדר יושרה, זהירות תכנון והתעמלות. פואד משדר גמישות, ספונטניות וחפיפיוּת נעימה.
מובן שהמרחק בין הדימויים האלה לבין המציאות, גדול אף יותר מהמרחק שבין המלתעות לפי הטבעת. פואד היה שר תקשורת ובינוי מוצלח. אפילו רפורמטור. לעומתו, מצנע, אלוף במטכ"ל, היה ראש אגף תכנון שלא הטביע את רישומו. פואד לא נכשל בהתמודדות עם הפלסטינים, ומצנע עוד לא התמודד עם בעיה בסדר גודל הדומה לזה. ייתכן שפואד הוא איש זהיר, מתוכנן ורואה למרחוק. ייתכן שעודף משקלו נובע מליקוי הורמונלי. ייתכן שמצנע דווקא מרבה לנגב חומוס במסעדות עממיות, שהוא חבקן מושבע וסחבק מסוחבק. אבל אנחנו לא מצביעים בעד האישיות, אלא בעד מה שאנחנו מטילים עליה מתוך עצמנו.
