הממשלה החליטה: יוקם מקלט לקורבנות סחר בנשים
מקלט המיועד ל-50 נשים אמור להיות מוקם עד חודש מרץ. רבות מהנשים שמצליחות להיחלץ מידי הסוחרים זוכות כיום לטיפול נוקשה מהמשטרה ומושמות במעצר ממושך. בארגוני זכויות האדם תוהים: האם המקלט יביא שינוי של ממש, או שהוא נועד רק לרצות את האמריקנים?
הממשלה החליטה אתמול (א') על הקמת מקלט לקורבנות של סחר בבני-אדם. המקלט הראשון, המיועד ל-50 נפש בקירוב, אמור להיות מוקם במרץ 2003 על-ידי משרד העבודה והרווחה ומשטרת ההגירה.
כיום נשים שעברו התעללות מושמות במעצר
המקלט נועד לסייע בטיפול בקורבנות של סחר בבני-אדם, לרוב נשים שהובאו לארץ בדרכים לא-חוקיות כדי לעסוק בזנות. נשים אלה, שעברו תלאות רבות, והיו פעמים רבות קורבנות של תקיפה מינית והתעללות, זוכות לטיפול נוקשה מרשויות החוק בישראל. אם לא הסכימו להעיד נגד הסוחרים, מוצאים נגדן צווי גירוש מהארץ, ועד לגירוש הן מוחזקות חודשים ארוכים בתנאים קשים בתאי מעצר ובבתי-כלא. אם הסכימו להעיד, הן זוכות לתנאים משופרים מעט באכסניות של המשטרה, אך אין להן מסגרת טיפולית מובנית עד למתן העדות, והן אינן זוכות להגנה של 24 שעות ביממה. יש גם נשים שאינן מעוניינות בקשר כלשהו עם המשטרה. הן בורחות מהסוחרים, אינן זוכות לטיפול, וברוב המקרים מידרדרות שוב לזנות.
המקלט אמור להעניק לנשים שהיו קורבנות של סחר תנאי שיכון הולמים, נוסף על סיוע פסיכולוגי, סוציאלי ורפואי. המדינה תציע לנשים גם סיוע משפטי, שמטרתו לעודד אותן להעיד נגד הסוחרים. מחקר השוואתי שערך הצוות הבינמשרדי שהמליץ על הקמת המקלט, הצביע על כך שבמדינות כמו הולנד ובלגיה, בהן קיימים מקלטים עם שירותי סיוע, יותר נפגעות נוטות להעיד נגד הסוחרים מאשר במצב שקדם להקמת מקלטים אלה.
משרד העבודה והרווחה יהיה אחראי על הקמת המקלט וניהולו, ובמשרד אומרים כי עיקר תפקידו של המקלט הוא טיפולי - להעניק לקורבנות הסחר תמיכה, שתאפשר להן להתחיל בתהליך של התאוששות. אולם האחריות לשמירה והאבטחה במתקן תוטל על משטרת ישראל, שתהיה אחראית גם על הליווי של הקורבנות לדיונים משפטיים.
יוזמה כנה או חשש מהדו"ח האמריקני?
עו"ד נעמי לבנקרון, מנהלת המחלקה המשפטית במוקד הסיוע לעובדים זרים ומרצה על סחר בנשים במכללת רמת-גן, מברכת על הקמתו העתידית של המקלט ועל החשיבה החיובית העומדת מאחוריו. עם זאת, עו"ד לבנקרון חוששת מהאפשרות שהמקלט ישמש רק לטיפול בנשים שהסכימו להעיד - אלה שמשוכנות היום באכסניות של המשטרה. לדבריה, מספר המקומות במקלט שיוקם - 50 תואם את מספר הנשים שמוחזקות כיום כעדות תביעה. "אותי מטרידה השאלה מה יהיה על הבנות שבורחות מהסוחרים אבל מסרבות להעיד, ועל הבנות ששוהות במתקני מעצר ובבתי-הכלא", היא אומרת. לדבריה, "הנשים שברחו מהסוחרים ומסרבות להעיד הן הבעיה הבוערת יותר, כי להן, מבחינה טכנית, פשוט אין איפה לשהות. הן זקוקות למקום ניטרלי, ואני אשמח אם בעתיד המקלט יוכל להוות מקום ניטרלי כזה, בו הן תהיינה בטוחות".
עו"ד לבנקרון מוטרדת מעט גם מתאריך היעד להקמת המקלט - מרץ 2003 - תאריך שרומז אולי לשיקולים נוספים בהקמת המקלט: "זה תאריך שמקדים בחודש את הגשת הדו"ח האמריקני בנושא הסחר בנשים", אומרת לבנקרון, "והייתי מעדיפה שהיוזמה להקמת המקלט תהיה פנימית וכנה. אבל גם אם זה החשש מהדו"ח שהביא להקמת המקלט, אני שמחה על-כך ומברכת על ההחלטה".