עוד ועדה
לעוד ועדה פרלמנטרית נודע שיש פערים חברתיים וכלכליים בישראל. וכרגיל – בעלי ההון דואגים לאינטרסים שלהם, ואף ועדה לא תעזור
המסמך שהכינה ועדה פרלמנטרית בראשות רן כהן ממרצ מכיל לקט נתונים והסברים על אודות הפער החברתי בישראל. צמצום הפער אינו סוגיה לעצמה, אלא חלק ממדיניות כוללת, שאין עליה הסכמה. לכן, תועלתו של המסמך היא בהטבעת חותם פרלמנטרי על עובדות הידועות לכל. זאת ולא עוד.
הפער בהכנסה הכלכלית בישראל הוא השני ברוחבו בעולם המפותח. המקום השני המביש נשמר לנו אפילו לאחר תשלומי ההעברה. העובדה הזאת צורמת במיוחד מפני ששיעור תשלומי ההעברה מכלל התקציב נוסק בהתמדה, עד שמועקתו עתידה לשבור את המשק. יחס השכר ברוטו בין העשירון העליון לתחתון הוא 1:12, והוא מצטמצם ל-1:8 לאחר תשלומי ההעברה. זה נתון כמעט מלבב לעומת הנתון אודות יחס הבעלות על הנכסים: לפי האומדן, מקבל העשירון העליון 81% מן הריבית והדיבידנד, ושאר העשירונים גם יחד מסתפקים ב-19%. צודקים חברי הכנסת המתריעים כי חברה שזו דמותה - שרויה בסכנת פירוק.
שלוש הסיבות העיקריות לפער הן האבטלה מאונס, הבטלה מרצון ושיטת מיסוי המכבידה על העבודה ומקלה על ההון. האבטלה, שהוכפלה ויותר בשנתיים האחרונות, היא במידת מה תולדת השפל הכלכלי בעולם ובמידה רבה תולדת המצב הביטחוני בארץ. הפתרון לכך הוא פוליטי, אבל על טיבו של הפתרון הפוליטי לא יוכלו להסכים חברי הוועדה ממפלגות השמאל ועמיתיהם מן הימין. הם היו תמימי דעים בעניין אחד: הצורך בצמצום מצבת העובדים הזרים. סילוקם מהארץ תואר על ידי הממשלה כמשימה לאומית, אבל בשעה שאנשיו של ניצב גנות צדים פועלים זרים, חודרים ארצה פועלים זרים אחרים, באופן חוקי ובחשאי.
למה הם עניים, למה הם עשירים
שלושת המגזרים המתבלטים בעוניים הם החרדים, הערבים והעולים מאתיופיה. עוניו של המגזר החרדי נובע משיעור ילודה עצום ומהימנעות מעבודה המפרנסת את בעליה. 80% מהנמנים עם המגזר הזה אינם עובדים. מהי מידת אחריותה של המדינה לסיפוק צורכיהם הכלכליים של אנשים המעדיפים לחיות בדלות ובלבד שישמרו על ערכיהם? הוועדה לא העזה לומר כי המענה כרוך בנכונותו של הציבור העמלני להתלכד כדי לגמול את הקהילה החרדית מהרגל היניקה.
הערבים, ובעיקר הבדואים בנגב, עניים בגלל נחיתות בהשכלה, הזדמנויות מועטות לעסוק בעבודות מכניסות, הסתגרותן של הנשים בבתיהן ושיעור ילודה מהגבוהים בעולם. הרוב היהודי לא מוכן להקדיש משאבים של ממש לצמצום הפער הכלכלי שבינו לבין קהילת המיעוט. החרפת החשדנות שבין שני העמים ממעיטה את הסיכוי שעמדת היהודים תשתנה, ולכן לא יוכלו הערבים להיחלץ מעוניים בעזרתה של מדיניות חברתית. לעומת מצבם המייאש של שני המגזרים שנמנו לעיל, עוניים של העולים מאתיופיה הוא בעיה הניתנת לפתרון בטווח של דור או שניים, גם בגלל מיעוט מספרם וגם בגלל נחישותו של הדור הצעיר בקרב בני העדה.
הוועדה תוקפת את שיטת המיסוי ומציעה להכביד על ההון ולהקל על העבודה. לכך כוונו הצעותיה של ועדת רבינוביץ', שנגרסו ומוזמזו עד שלא נשאר מהן הרבה. אם החברה רוצה למנוע את הצטברותם של נכסים עצומים בידי כמה אלפי שושלות משפחתיות, היא תצטרך להעלות את המס על רווחי הון, כולל סחר בניירות ערך, ולהטיל מס ירושה דרקוני. עד כה הצליחו נציגי ההון בממשלה ובכנסת למנוע זאת.
הצעה מעניינת אחת ויחידה העלתה הוועדה: לחלק בין האזרחים את הבעלות על החברות הממשלתיות ועל קרקעות המדינה. אם יחולקו בשווה לכל אזרח, לא יקטן הפער. מכיוון שרוב הרכוש הציבורי אינו מניב רווחים, עד מהרה יציעו האזרחים את רכושם לבעלי ההון, אשר מחמת ההיצע הגדול ירכשו אותו במחירי מציאה, ומה הועילו חכמים בתקנתם?