לא מצליח להירגע
10 – 5 אחוזים מהילדים בגילאי בית הספר סובלים מהפרעות קשב וריכוז, כששכיחותן בקרב הבנים גבוהה עד פי ארבעה מאשר אצל בנות, אבחון מוקדם, התייחסות נכונה והכל יהיה פשוט הרבה יותר.
| הגילוי |  | נעים מגירוי לגירוי | | לרוב מורחים משימות | | ואולי הוא בכלל לא שומע טוב? |
| ||||||
| גם צ'רצ'יל סבל | | | | | | |
כשנועם החל ללמוד בכיתה א', הוזמנו ההורים שוב ושוב לשיחות בבית הספר. המורה התלוננה על קופצנותו, על הרעשים המשונים שהוא מרבה להשמיע בעת שיעורים, ציינה שאינו מצליח להתרכז יותר מדקות ספורות ומפר את השקט בכיתה בטריקים המצחיקים שלו.
בשיחות האלה שמעו לראשונה משפט שחזר על עצמו בשנים הבאות פעם אחר פעם "נועם לא מממש את הפוטנציאל שלו וחבל". כשהבינו שמדובר במצב שאינו עומד להשתנות וכי לא מדובר בקשיי הסתגלות נורמליים למסגרת החדשה, פנו ההורים לאבחון, במהלכו התברר שנועם סובל מהפרעת קשב וריכוז.
זה לא היה קל, אבל זה גם מה שהביא אותם למציאת טיפול מתאים ולהתייחסות נכונה לבעיה. מכאן אומרים ההורים, הכל נעשה פשוט יותר.
ולמתבגר והאחראית על היחידה להפרעות קשב וריכוז במרפאת אורלנסקי בפתח תקוה של שירותי בריאות כללית: "הפרעת קשב וריכוז היא תכונה ,קיצונית שהגרעין שלה אורגני וסביבו נוצרות 'קליפות' של השלכות שנובעות מאינטראקציות בין הילד לבין עצמו ובינו לבין סביבתו.
העולם עבור כל אחד מאיתנו מלא גירויים וכולם מעניינים, אלא שאדם עם הפרעה כזאת נע מגירוי לגירוי ללא יכולת לסנן ביניהם.
זה בא לידי ביטוי בקושי להתרכז ולהקשיב במשך זמן ארוך ורצוף בעת למידה, קושי למקד את הקשב והריכוז בנושא אחד מרכזי וכן בכך שדעתו של הילד מוסחת בקלות".
הפרעת הקשב והריכוז מפריעה ,אם כן לאיכות החיים של הילד, והיא מועברת בתורשה בשיעור של 80 אחוזים, מה שאומר כי לרוב יהיה יותר מילד אחד במשפחה שיסבול ממנה, ולעיתים, כפי שמעידה ד"ר מנור יתברר בעקבות אבחון אחד הילדים כי גם אחד ההורים סובל מן ההפרעה.
הקשיים, מסבירה ד"ר מנור, מתחילים בכיתה א'. "ילדים מצליחים, אינטליגנטיים וכריזמטיים חווים פתאום 'נפילה' שאינה מובנת לאיש, והיא יוצרת כעס. הילד כועס על עצמו, ההורים כועסים עליו, המורים כועסים עליו, הוא נעלב כשאומרים לו שאינו מתאמץ בעוד שהוא עצמו יודע אלו מאמצים גדולים הוא משקיע בנסיונות להתרכז ונכשל".
לדברי ד"ר מנור, העניין עלול להיסחב שנים כשמדובר בהפרעת קשב טהורה. במקרים כאלה הילדים חולמניים, יושבים בכיתה בשקט (בניגוד לאלו שסובלים מהפרעת קשב וריכוז) ונראים כאילו הם מקשיבים ולכן המורה אינה מבחינה בהם כלל.
"בין הקריטריונים הרפואיים לקביעת האבחנה כהפרעת קשב רתיעה מפעילות מנטלית שדורשת ריכוז (שיעור בית, קריאת ספר וכו'), טווח ריכוז קצר, מצב בו הדעת מוסחת בקלות, שכחנות, קושי בסדר וארגון חפצים, "מריחת" משימות וביצוע שגיאות טפשיות" כמו פעולת חיבור במקום חיסור בתרגיל חשבון.
הקריטריונים להפרעת קשב וריכוז שונים מעט תזוזה בכיסא, הסתובבות בכיתה גם במהלך השיעורים, משיכה לסיכונים כמו ספורט אתגרי, סמים או נהיגה מסוכנת (המוסברת בכך שהסכנה
מעלה את רמת האדרנלין בגוף, הקשור לדופמין ומסייע לאותם ילדים למקד את עצמם),דברנות יצירת רעשי רקע כמו זמזום ותיפוף על שולחנות, קושי בהמתנה בתור ומציקנות.
ד"ר מנור: "הילדים האלה יסתייעו במקרים רבים בפעולות כמו תיפוף על השולחן תוך כדי הכנת שיעורים, האזנה למוסיקה בעת קריאה וכדומה, משום שהפעולות הללו עוזרות להם למקד את הקשב וכך בעצם מקילות עליהם את ההתרכזות במשימה הנדרשת".
"ליד הפרעת הקשב", היא אומרת, "מתפתח לעיתים דבר נוסף זה יכול להיות חרדה, דיכאון, הפרעות התנהגות (אלימות, גניבות, שקרים פגיעה בבנות המין השני, בריחות), הפרעה מרדנית מתנגדת שמשמעותה אמירת 'לא' לכל מסגרת וקושי להסתדר עם מבוגרים.
הדברים הללו אופיינים יותר למי שלא אובחנו וצברו שנים של תסכולים ופגיעה בדימוי העצמי.
כשאתם שומעים שוב ושוב משפטים בדבר אי מיצוי הפוטנציאל של הילד. כשהילד חוזר לא מרוצה מבית הספר. כשהכנת שיעורי הבית נמשכת שעתיים ויותר. כשאתם חשים בירידה בהתנהגות הילד, כמו הפרעה בכיתה, רעש, התחצפות או מדווחים על ירידה כזאת. כשניכר בילד שהוא עצוב ומדוכא ללא סיבה חיצונית ידועה.
ד"ר מנור:"בשלב הראשון כשנדמה שיש בעיה כלשהי, כדאי לערוך לילד בדיקות ראייה ושמיעה, כדי לוודא שהמקור לשינוי, בתחושה בהתנהגות ובהישגים אינו בבעיית ראיה כלשהי או בשמיעה, אם העניין הזה נשלל, כדאי לפנות מיידית למרפאה להפרעות קשב לאבחון מקיף".
תהליך האבחון כולל מספר שלבים, בהם לוקחים חלק אנשי מקצוע מתחומים שונים. תחילה, נערכת פגישה עם ההורים והילד, בה הם מתבקשים לפרט את ההיסטוריה האישית של הילד, לספר על היחסים בבית, על השלכות הבעיה שבעטיה הגיעו לאבחון וכו'.
פגישה זו מנוצלת בין השאר לתצפית על הילד ועל האינטראקציות בינו לבין בני משפחתו ובינם לבין עצמם, לפגישה השנייה נכנס הילד לבד ובמהלכה הוא עובר בדיקה קלינית לאחר מכן, מתבקשים ההורים והמורים למלא שאלונים ספציפיים להפרעות הללו.
בהמשך תיערך לילד בדיקת "טובה", בדיקת תפקוד מתמשך, במהלכה מוטלת על הילד, במחשב, מטלה פשוטה ומונוטונית כשהמחשב מנתח את ביצועיו.
עם סיום הביצוע, מקבל הילד מנת ריטלין מינימלית, בהתאם למשקלו, ממתין שעה וחצי וניגש שוב למחשב, לבדיקת תפקוד נוספת.
בדיקה זו, מסבירה ד"ר מנור, נותנת למומחים אינדיקציה לגבי השפעת הריטלין על הילד הנבדק.
"ככל שהילדים מטופלים מוקדם יותר, כך הם רוכשים הרגלי למידה טובים יותר", מציינת ד"ר מנור, "אולם ניתן בהחלט לטפל גם במבוגרים. למרבה המזל, כמבוגרים אנשים יכולים לחיות נהדר עם הפרעות הקשב והריכוז וישנם רבים שמצליחים מאוד בשירות הצבאי ובעסקים בין השאר בזכות התכונה הזאת, שצ'רצ'יל היה ככל הנראה בין הסובלים ממנה".
בימים אלה יצאה לאור בידי המחלקה לחינוך וקידום הבריאות בשירותי בריאות כללית חוברת בנושא הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות אצל ילדים. החוברת מבטיחים אנשי שירותי בריאות כללית, תישלח ללא תשלום ללקוחות כל קופות החולים באמצעות פנייה למוקד, טל': 700-700-700-1.
לפנייה לכתב/ת 
