לשון הרע חוצה גבולות

בית המשפט העליון באוסטרליה שדן בתביעת המיליונר היהודי יוסף גוטניק נגד חברת דאו-ג'ונס האמריקנית, קבע כי הערכאות ביבשת החמישית מוסמכות לדון בתביעה, על אף שהידיעה המשמיצה לכאורה פורסמה באתר אינטרנט אמריקני. בכך קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של גוטניק ופתח פתח לכאוס משפטי.

על פי הפסיקה התקדימית, החוק האוסטרלי חל על ידיעה שפורסמה במהדורה המקוונת של השבועון "בארונס", על אף ששרתי האינטרנט של המוציא לאור ממוקמים בניו ג'רזי, מאחר שהפרסום ניתן להורדה על ידי מחשבים באוסטרליה. למעשה, בית המשפט קבע כי מקום הפרסום של לשון הרע נגד גולשים אינו שרתי האינטרנט המאחסנים את התכנים הפוגעים אלא המקום בו קוראים הגולשים את ההכפשה.

השלכות הפסיקה עשויות להיות מרחיקות לכת, אם ילכו בתי משפט ברחבי העולם בעקבות אוסטרליה ויפתחו שעריהם לתביעות לשון הרע נגד ספקי תוכן ומוציאים לאור באינטרנט, כאשר התובעים יבחרו לעצמם את מקום השיפוט הנוח להם.

התובע, יוסף גוטניק (אזרח אוסטרלי שמוכר בישראל בזכות קשריו עם בנימין נתניהו) הגיש בבית המשפט במלבורן תביעה נגד חברת דאו-ג'ונס, המוציאה לאור של "וול סטריט ג'ורנל" ו"בארונס", לאחר שלטענתו הנתבעת פירסמה כתבה אשר הכפישה את שמו הטוב.

היכן מתפרסמות ידיעות באינטרנט?

הדיון המשפטי עסק בשאלה היכן פורסם דבר לשון הרע, לכאורה - אם בניו ג'רזי, ארה"ב, אוסטרליה, המקום בו גוטניק וגולשים אוסטרלים אחרים קראו את הידיעה.

לטענת התביעה, פרסום הידיעה מתבצע בפועל רק עם הצגת הידיעה באופן קריא במחשבי הגולשים ולא בשרתי האינטרנט, בהם שמור המידע בצורה גולמית. טענה זו זוכה לחיזוק, כאשר התכנים מוצעים לגולשים עבור דמי מנוי, כמו במקרה של "בארונ'ס" – דאו ג'ונס בחרה במודע להציע שירותים בתשלום לאזרחי אוסטרליה ובמדינות זרות נוספות, על פי התביעה.

פרקליטי ההגנה טענו כי בתי המשפטי בארה"ב צריכים לדון בתביעה, מאחר שהמגזין "בארונס" מתפרסם בארה"ב והמהדורה המקוונת שלו מיועדת בעיקר לקהילה העסקית בארצות הברית. על פי ההגנה, מתוך כלל 550,000 המנויים של המהדורה המקוונת כשלושה אחוזים בלבד הם מנויים שמקום מושבם באוסטרליה.

הורדת הידיעה משרתי דאו ג'ונס מתבצעת בארצות הברית על פי הוראה שנשלחת מהדפדפן של המשתמש, טענו עורכי הדין של "דאו ג'ונס", ולכן, פרסום המסמך האלקטרוני התבצע בניו-ג'רז'י בפעולה אוטומטית, שאין לנתבעת שליטה או אחריות עליה.

החשש: גל של תביעות

"דאו ג'ונס" טענה כי המשמעות של קבלת עמדת התביעה היא חשיפת מפרסמים באינטרנט לגל של תביעות לשון הרע של גולשים, על פי חוקים ספציפיים של לשון הרע במדינות בהם הם מתגוררים. בעקבות זאת, ספקי תכנים באינטרנט עלולים שלא להציע את שירותיהם לאזרחים אוסטרליים ובסופו של דבר ייפגע חופש הביטוי באינטרנט.

למרות הדברים האלה, שתי ערכאות במדינת ויקטוריה, אוסטרליה, דחו את טיעוני עורכי הדין של דאו ג'ונס ופסקו נגד המוציא לאור, שעתר בעקבות זאת לבית המשפט העליון באוסטרליה. בית המשפט העליון דחה אף הוא את העתירה היום (ג').

בית המשפט קבע כי אדם יכול להגיש תביעה בגין לשון הרע רק במקום שבו שמו מוכר בציבור (במקרה הזה, גוטניק מוכר במלבורן), על מנת למנוע מאנשים להגיש תביעות במקומות בהם אינם מתגוררים ולא מוכרים. נימוק נוסף בעד דחיית העתירה הייתה עובדת קשרי התשלום בין "דאו ג'ונס" לגוטניק – "דאו ג'ונס" הסכימה לספק שירותים לאזרחי אוסטרליה עבור דמי מנוי ולכן היא מחויבת לא לפגוע בשמם הטוב על פי חוקי אוסטרליה, קבע בית המשפט.

ההחלטה האחרונה אינה מעידה על סיכויי התביעה להתקבל. "בית המשפט התבקש לקבוע היכן פורסמה הידיעה ולא פסק בעניין לשון הרע", הבהירה הודעה לעיתונות מטעם בית המשפט.

פסיקה תקדימית

ככל הנראה, מדובר בפסיקה הראשונה של בית משפט עליון במדינה כלשהי המגדיר את מקום הפרסום של ידיעות וכתבות באינטרנט. בית המשפט העליון באוסטרליה הסכים לקבל הצהרות של 18 ארגונים לטובת ההגנה לפני שקיבל את החלטתו. בין המסמכים ניירות עמדה של AOL טיים ורנר, אמזון, אי פי, בלומברג, ניוז קורפ, רויטרס ויאהו!.

גוטניק הביע שביעות רצון בעקבות הפסיקה. "כלי תקשורת יצטרכו להיזהר מאוד להבא באשר לפרסומים ברשת", אמר לטלוויזיה באוסטרליה, "הרשת אינה שונה מכל עיתון רגיל - אמצעי התקשורת צריכים להיזהר במה שמתפרסם שם". חברת דאו ג'ונס פירסמה הודעה לעיתונות ובה מסרה כי תמשיך במאבק המשפטי.

ומה המצב המשפטי בישראל?

עורכי הדין חיים רביה וגיל גרנות-מאיר מציינים במאמר שפירסמו בעניין משפט גוטניק בשנה שעברה, כי החוק הישראלי לא מספק תשובה ברורה לשאלה מהו מקומו של פירסום משמיץ באמצעות האינטרנט. על פי פרשנותם לחוק, יש מקום לטעון כי עצם העלאת החומר על שרתי האינטרנט מהווה פירסום אם יקבע בית המשפט כי האינטרנט הוא "אמצעי פרסום בכתב", שכן מרגע זה ואילך הוא עשוי להגיע לאדם כלשהו. מסקנה זו מנוגדת להכרעת בית המשפט האוסטרלי.

אם לא יכיר בית המשפט בפרסום באינטרנט כ"פרסום בכתב", פרסום דבר לשון הרע יתבצע רק כאשר "הגיע" בפועל לקורא. "בתי המשפט בישראל, בדומה לבית המשפט במלבורן, יידרשו בוודאי לפרש את מילות החוק הקיים בכפוף לאתגרים שמציבה בפניהם הסביבה הווירטואלית החדשה", קובעים עורכי הדין רביה וגרנות-מאיר.

יש לציין, כי תיקון חדש לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), שהתקבל בכנסת בחודש שעבר, מהווה התייחסות ראשונה של המחוקק בישראל אל האינטרנט כאל "אמצעי פרסום בכתב", השווה לכאורה לעיתון מודפס. התיקון אוסר על פרסום סקרי בחירות חדשים באמצעי התקשורת (לרבות אינטרנט) החל מ-24 שעות לפני פתיחת הקלפיות ועד מועד סגירת הקלפיות ביום הבחירות.