שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    והפנקס פתוח
    ברחבי האינטרנט נסחרות בניגוד לחוק תוכנות הכוללות את פנקס הבוחרים הישראלי המעודכן: בלחיצת כפתור ניתן להגיע בעזרתן למידע מרשים על כל אזרח, לפי חתכים שונים. בהצלבה עם מאגרי מידע אחרים ניתן אפילו ללמוד על מצב המניות שלכם והחברות שבבעלותכם. התקליטור מועבר על-פי החוק למפלגות, לפני הבחירות - ובהעדר פיקוח עושה דרכו מיידית לעברייני המחשב. תן 50 שקל, קבל את כל בעלי זכות הבחירה

    כל אדם, ובכלל זה גורמים עויינים, יכול כיום לשים ידו על פנקס הבוחרים המעודכן של מדינת ישראל, הכולל מספרי טלפון, תעודות זהות, כתובות מגורים, תאריכי לידה ועוד. במערכות בחירות בעבר יכול היה כל אזרח לגלוש לאתר של ועדת הבחירות המרכזית, לברר היכן מקום ההצבעה שלו ולקבל כל מידע אחר על תהליך הבחירות.
    לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-16 לא הושק אתר כזה. הנימוק הרשמי לכך: חששם של גורמים ביטחוניים מפני דליפת פנקס הבוחרים לרשת. למרבה האירוניה, אמצעי הזהירות הזה ננקט מאוחר מדי.
    בסוף שנת 1994 נעצר אדם בחשד שהפיץ תקליטורים המכילים מידע אישי חסוי על אזרחי ישראל, ובכלל זה פרטים המופיעים בפנקס הבוחרים, רשם החברות וספר הטלפונים. המשטרה חשדה כי האיש שיווק את התקליטורים למאות חוקרים פרטיים, מערכות עיתונים, בנקים, עורכי-דין, חברות ביטוח ואחרים.
    היה זה המקרה הראשון, ובין הבודדים בישראל, שבו הואשם אדם בהפרת חוק הגנת הפרטיות ובפגיעה בפרטיותם של אזרחי ישראל. שבע שנים אחרי, נראה כי דליפת המידע האישי של אזרחי ישראל נמשכת, וביתר קלות, בזכות האינטרנט.

    כשל באבטחה

    בשקט בשקט מופצת באינטרנט תוכנה, שמאפשרת למשתמשים בה לאתר פרטים על כל אזרח במדינת ישראל, על-פי פילוחים שונים. למרות שהתופעה אינה חדשה, משטרת ישראל לא מצליחה לעצור את הפצת התוכנה. התוכנה, שמופצת ברשת כבר שנים, ממשיכה להתעדכן, וכיום ניתן להורידה מהרשת בגירסה עדכנית.
    האם מישהו פועל בנדון? אחד המרואיינים לכתבה זו קובע נחרצות: כנראה שהתחושה היא שמידע ששייך לכולם - לא שייך לאף אחד.
    "השאלה אינה אלו תוכנות בלתי חוקיות מופצות באינטרנט, אלא אלו תוכנות כאלה לא מופצות ברשת", אומר גרי ליטוין, כיום האחראי על חקירת עבירות מחשב בחברת DataSec ובעבר רב-פקד במפלג עבירות מחשב במשטרה. "החקירה בשנות ה-90 הייתה הפעם הראשונה שבה נחשף מקרה שבו הופץ מאגר המידע, ולכן היא עוררה רעש מסויים בתקשורת. נוסף על הזלזול המתמשך בצנעת הפרט כתוצאה מחשיפת מידע שאמור להיות חסוי, ליטוין מעיר, כי בהפצת המידע הזה טמון סיכון ביטחוני וכשל אבטחתי".
    בישראל 2002 דומה ששמירה על מאגרי מידע ציבוריים מצויה בתחתית סדר העדיפויות. כדי לשים יד על מאגרי מידע בלתי חוקיים דרושה רק נחישות והבנה בסיסית באינטרנט ובמחשבים, שתסייע לכם ליצור קשר עם מפיצי מאגרי המידע. התוכנות, שמאפשרות למשתמשים בהן להצליב נתונים ממקורות נוספים ולהפיק מידע ספציפי על האזרחים, לצרכים שונים, בעיקר מסחריים - תהליך שקרוי בשפה המקצועית כריית מידע (Data Mining) - הוכנו על-ידי אנשים בעלי ידע במחשבים וגישה למאגרי משרד הפנים.

    נפתח בשעות הלילה

    אחת התוכנות הפופולריות ביותר בהקשר זה היא מירשם (הידועה גם בשם רישומון או חיפושון). מירשם מאפשרת למשתמש לשלוף פרטים מלאים על כל אדם - שם ושם משפחה, מספר תעודת זהות, עיר מגורים, רחוב ומספר בית, מספר טלפון ותאריך לידה. כדי לקבל את הפרטים המלאים, די בהקלדת נתון אחד. למשל, אפשר לאתר את שמו וכתובתו של אדם באמצעות הזנת מספר זהות וניתן לאתר את כתובתו ומספר הזהות לפי שם ושם משפחה. על-פי מספר טלפון של אזרח תמים אפשר לדעת מי הם שכניו.
    כדי לגלות היכן גרים כל האנשים הנושאים שם מסויים, די להקליד כתובת מגורים או שם פרטי ועיר מסויימת, בהתאמה. הנתונים במירשם הועתקו, בניגוד לחוק, מפנקס הבוחרים. על אף שדליפת התוכנה נמשכת כבר מספר שנים, הפצתה אינה פוסקת. באינטרנט מופצות כעת שלוש גירסאות לתוכנה: מירשם 96, מירשם 99 ומירשם 2001, ויש גם עדכון ל-2002. הגירסאות החדישות יותר מאפשרות למשתמש לחפש תעודות זהות ברצף, כלומר להקליד רשימה של מספרי זהות ולקבל פרטים על הבעלים.
    ברחבי האינטרנט פזורים סימנים המעידים על מסחר ער בתוכנה - באתרים, בחדרי צ'ט, בפורומים, ברשת הצ'טים IRC ובתוכנת המסרים המיידיים ICQ. כמה פורומים שעסקו במירשם נסגרו בחודשים האחרונים, אך מי שיודע היכן לחפש - יוכל בקלות למצוא את התוכנה גם היום.
    בחודשים האחרונים גוברת ההתעניינות במירשם. יוני גולדבלט-לבב, מפעיל אתר האינטרנט דעות, אומר כי בגלל גודל התוכנה (כמה מאות מגה-בייטים) היא מופצת בעיקר באמצעות דיסקים צרובים, אולם יש גם אנשים שפותחים שרתים פרטיים ומאפשרים לגולשים אחרים להוריד מהם את התוכנה דרך האינטרנט, בתוך כמה שעות.
    באחרונה הייתי עד לשרת FTP פרטי, שפתח שעריו אד-הוק במשך שעות הלילה, ואיפשר ל-0-51 גולשים להוריד את מירשם 2001 חינם אין כסף. הורדת התוכנה מתאפשרת גם בערוץ צ'ט ברשת IRC, שבכלל מציע להורדה עשרות תוכנות פיראטיות (כתובת הערוץ שמורה במערכת).
    על-פי עדויות גולשים, המסחר בתוכנה מתנהל גם באמצעות תוכנת ICQ. אדם בעל שם המשתמש רישומון מוכר אותה בתקליטור צרוב, יחד עם תוכנות בלתי חוקיות נוספות, תמורת 50 שקל. על-פי העדויות, תקליטור עם תוכנת מירשם 2002 עולה 30 שקל בלבד. ניסיונות ליצור קשר עם האיש עלו בתוהו.

    ביניים כל אחד יכול

    הגישה אינה קשה מאוד. כל בעל אינטרס - כלכלי, מסחרי, פוליטי או בטחוני - יכולים לשים יד על פנקס הבוחרים, שהוא רכושו הבלעדי של משרד הפנים ואמור להימצא רק במשרדי ממשלה שזקוקים לו. בכל מערכת בחירות מקבל כל מטה מפלגה ממשרד הפנים, על-פי נוהל חוקי, תקליטור עם פנקס הבוחרים, שאמור לסייע לו בשכנוע של אזרחי המדינה להצביע למפלגה.
    בהעדר פיקוח, ובהעדר סנקציות על המפלגות, התקליטור הזה הופך לנכס הכי חם בשוק: פעילי מפלגה מתנדבים, מפיצים את הפנקס מיידית, במהירות מסחררת, לרוב תמורת בצע כסף. הנתונים, אגב, תמיד מעודכנים: אם בעבר נמסר פנקס הבוחרים לידי המפלגות בכל ארבע שנים, בשנים האחרונות, כאשר בחירות נערכות כל שנתיים-שלוש - מתעדכנת תוכנת מירשם בתכיפות רבה יותר.
    "מדובר בבור ללא תחתית. כולם משתמשים בתוכנות האלה - החל מגולשים בבית וכלה בחוקרים פרטיים ורשויות אכיפת החוק", אומר ו', איש מקצוע, שעוקב מקרוב אחר דרכי הפצת התוכנה. "ביום הבחירות, כאשר כל הפעילים צופים במדגם הטלוויזיה, אפשר להיכנס למטות המפלגות ופשוט לאסוף בקלילות את תקליטורי פנקס הבוחרים הזרוקים שם על הריצפה. אפילו המנקה, או שוטף הרצפות, יוכלו להביא לך תקליטור כזה אם תבקש יפה. לא קשה לאתר עדויות להפרת החוק: כל משרד חקירות פרטי מחזיק עותק של התוכנה הזו. הבעיה היא שלא אוכפים את החוק - לאף אחד לא אכפת".
    מירשם אינה התוכנה היחידה. תוכנה נוספת המסתובבת בשוק מחברת את רשומות משרד הפנים, מאגר בזק ונתוני רשם החברות. התוכנה אפשרת לאתר מידע נוסף על אזרחים - כמו חברות שברשותם ומניות שבבעלותם - על-פי מספר הטלפון שלהם בלבד. הרשת מלאה בעקבות אלקטרוניים של מפיצי התוכנות האלה - מספרי תיבות דואר למשלוח המחאות עבור התוכנה, מספרי ICQ של הספסרים, כתובות דואר אלקטרוני שלהם ועוד.

    למשטרה יש זמן

    למרות שהפגיעה בפרטיות נמשכת ולמרות שהפרות החוק הן גלויות וקלות יחסית לאיתור - נראה שהמשטרה החליטה לעצום עין. מפלג עבירות מחשב ביחידה הארצית לחקירות הונאה סובל ממחסור חמור בכוח-אדם - 12 חוקרים בלבד אמורים לטפל בעבירות המחשב כולן, עבירות שמספרן ומידת תחכומן עלו פלאים בשנים האחרונות.
    ממשטרת ישראל נמסר כי המשטרה ניהלה חקירות בגין חשדות בין היתר להעתקת רשימות ממאגרי משרד הפנים ומגופים נוספים. בסיומן של חקירות אלה הוגשו כתבי אישום. גם בימים אלה מנהלת המשטרה חקירה בנושא, ומסיבות ברורות לא נוכל להרחיב בעניין. כל תלונה על עבירה מסוג זה מטופלת לגופו של עניין ובהתאם לנסיבות המקרה.
    ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי לא ידוע מי ביצע את העתקת המידע, ולכן יש קושי להגיש תלונה בעניין. עם זאת, דובר המשרד רומז, כי המידע המופיע בפנקס הבוחרים מועבר, על-פי חוק, לרשימות המועמדים לכנסת.
    לצד המשטרה, אחד הגורמים שבידם סמכות אכיפה כדי לעצור את התופעה היא רשמת מאגרי המידע במשרד המשפטים, עו"ד יוספה טפיירו. טפיירו אחראית על אכיפת חוק ההגנה על פרטיות ופיקוח על מאגרי המידע במדינה. כל בעל מאגר מידע הכולל 10,000 רשומות ומעלה חייב לרשום אותו בפנקס מאגרי המידע של המדינה ולקבל אישור להשתמש בו. לפיכך, כל מאגר שאינו רשום הוא בהכרח בלתי חוקי.
    דובר משרד המשפטים: "רשמת מאגרי המידע מתייחסת בחומרה רבה לרשימות הבוחרים שעשו דרכן לאינטרנט ולציבור, ותנקוט בכל הסמכויות המסורות לה על-פי דין. כל תלונה שתקבל הרשמת בעניין זה תקבל עדיפות ראשונה, והדין ימוצה עד תום נגד כל מפר הוראות החוק. רשימת הבוחרים נמסרת לנציגי המפלגות, ואך ורק להם, לשימוש לצורכי הבחירות בלבד. שימוש בפנקס הבוחרים ובמידע הנכלל בתקליטור שלא למטרה שלשמה נוצרו הפנקס והתקליטור מהווה עבירה על הוראות חוק הגנת הפרטיות, ועובר עבירה זו - דינו מאסר".

    פרטיות, מה אומר החוק

    חוק הגנת הפרטיות משנת התשמ"א 1981 מגדיר פגיעה בפרטיות כבילוש או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו. העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום או שימוש בתוכנו בלי רשות מאת הנמען או הכותב. הפרה של חובת סודיות, שנקבעה בדין, לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, או שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע.
    שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה. פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות, כמו למשל בבילוש. הפוגע במזיד בפרטיות זולתו באחת הדרכים האלה - דינו מאסר מרבי של חמש שנים.



    פרסום ראשון:,
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "והפנקס פתוח"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בחירות בעידן האינטרנט
    אפשר לאתר פרטים על כל אזרח
    מירשם רישומון חיפושון
    מירשם רישומון חיפושון
    מומלצים