טיול לחורבת דור
חורש סבוך עוטף עיירה עתיקה בגליל העליון, חובק שרידי קירות וריצוף, פתחי בתים וחצרות. ההפתעה הגדולה בעיר היער הזו היא שכונת הסרקופגים בחלקה המערבי של הגבעה

דור, בשורוק (דוּר) הוא עיגול. יכול להיות אפילו של פרחים או של עלים על גבעולים. זה גם הקפה שלמה, שמשלימים השומרים במסלול השמירה. דור הוא גם צליל חריף וקשה. ומכל השפע הזה עלינו לבחור מהי אכן משמעות שמו של המקום, חורבת דור, שנקבע מתוך ששמו הערבי היה ח'רבת א-דוויר, שפירושו מבנה הרוס, החשוד במוצאו הנוצרי של בונהו.
לעתים אני תוהה במה חטאנו שנענשנו בגבהות לב וכפינו גיור על כל מפת הארץ, כאילו מעולם לא היו בה אחרים זולת דוברי העברית, וכאילו בכל פינה ומקום יושבים בה אך ורק יהודים שאמונתם בוערת כאש קודש בעצמותיהם. מכל מקום, אותה פינה מופלאה ששמה הפך ל'מעגל שמירה' היא מסוג המקומות המחייבים סטייה אמיתית מן השביל המטוייל והמסומן.
ברשומות הארכיאולוגים, שהן בנות כמעט 40 שנה, כתוב שבחורבת דור יש שרידים מן התקופה הרומית-ביזנטית, וכן שיש בה מכל מים. כנראה משום תנאי השנים ההן, נעלמו מעין הסוקרים שכיות לא מועטות במקום, שעל כן סבך צפוף של חורש מכסה את הגבעה שעליה זרועים חורבות דור, היא דוויר.
מכל המים מן הרשומות הוא כנראה בור המים העתיק שנמצא בראש הגבעה מכוסת היער. באשר ליישוב, שברשומות הוא בן 2,000 עד 1,500 שנה לפני זמננו, קטונתי מלחלוק על כך, ואת שהחסיר הכתוב נאלצתי לגלות באחד משיטוטי במשעולים הלא מסומנים של הגליל.
יער סבוך של עצי אלון ואלה, אשחרים ועצי ער אציל, הם עצי הדפנה הריחניים, מכסה כחומה קוצנית שתיילים ממעידים של קיסוסית נטויים בה כדי לסבך זרועות ורגליים, על עיירה או כפר גדול מן הימים שכבר דובר בהם. שרידי קירות וריצוף, מתארם של פתחי בתים וחצרות נראים בבירור. אפילו המשעול בין בתי היישוב, ושמא אף היה זה רחובה הראשי של העיירה, מתפתל ברור בתוך הסבך, גלוי מעט ונסתר הרבה. אלא שההפתעה הגדולה של עיר היער הזו היא שכונת הסרקופגים - ארונות קבורה קדומים מאבן - הניצבים בשורות בחלקה המערבי של הגבעה, על מסדי סלע מסותתים ומוחלקים בקפידה.
סרקופגים אינם חזיון נדיר בעולם העתיק, וחלק ממנו טמן בהם את מתיו כנוהג שביום יום. אלא שמעטים בארץ הסרקופגים אשר ממדיהם ענקיים כאלה כמו כאן, על אף שאין הם מעוטרים ומגולפים כאלה של בית חנניה ובית שערים ומקומות אחרים. גודלם מחשיד אותם בכך שזהו שדה הקבורה של נבחרת הכדורסל של הגליל הרומי.
מן הסתם לא ישבו יהודים בעיירה הזו, שכן הסרקופגים אינם אלא ארונות קבורה. פירוש המילה הזו היא "אוכל בשר" (ביוונית). כלומר, טומאתם נגזרת לא רק ממצבם הקשה של שוכניהם, אלא משום קשריהם הוודאיים עם שדי השאול. ומשום שיהודים כשרים מרחיקים את קברותיהם אל מחוץ לתחומי מושבותיהם, הרי שמי שמעונונתיו סמוכים ליורדי הדומה חזקה עליו שאינו בן בריתו של אבינו הקדמון, וקל וחומר שאינו יהודי.
מהלך שתי גבעות מכאן, מעבר לשני עמקים נאים ומעובדים במטעי פרי מגודרים, מתנשאת גבעתה הגבוהה והתלולה של איקרית העצובה, שתושביה טורחים ובאים אצל כנסייתה מדי יום א' בשבוע. הם מנקים אותה ואת סביבותיה, נושאים תפילה לאלוהיהם וחוזרים לבתיהם עצובים וחפויי ראש על חורבן כפרם, ועל כך שלמרות פסיקות חוזרות של בתי המשפט הישראליים עדיין לא הוצת ניצוץ האנושיות והתרבות בקרב ממשלות ישראל ועדיין אין הרשויות מתירות את שיבתם הביתה.
תמהני מה אמרו תושבי יוקרת, היא איקרית העתיקה - שאנשיה היו יהודים ואף רבי יוסי דמן יוקרת בא מכאן - עת שראו כיצד העיירה השכנה, היא חורבת דור, מתרוקנת מיושביה החיים והיער מכסה במהירות על יושביה המתים. תמהני מי היו אלה שפרצו את הסרקופגים כדי למצוא בהם אוצרות ליד בעליהם השלודים, ותמהני מתי חדלו אנשי יוקרת להיות יהודים והפכו להיות נוצרים מאיקרית.
אלה שאלות שמן הסתם התשובות עליהן עשויות לצוץ באקראי, ובינתיים אנו שרויים בחידה, ממש כמו חידתן של חורבות כוכים וצונם ומורגות וחותם ועשרות אחרות, הנחבאות בחורשי הגליל מעין רואים.

איך מגיעים

בגליל העליון המערבי, כקילומטר אחד מדרום לחורבתה של איקרית, לא רחוק מאבן-מנחם שעל גבול הצפון. המקום נמצא על מפת הטיולים וסימון השבילים של הגליל העליון (מס' 2) על אף ששום שביל מסומן בצבע לא מוליך אל החורבה. עוד בסביבה: נחל כזיב; פארק גורן; ולא לוותר על טיול רכוב לאורך כביש הצפון המנדטורי, משלומי במערב ועד מצודת כח (נבי יושע) במזרח; נחל בצת (תתפללו שיהיו כבר מים במעיינות).

טריוויה

רבי יוסי דמן יוקרת לא הותיר אחריו אפילו פסק הלכה אחד, אבל כפי הנראה היה רשע מטורף, עד כדי כך שתלמידו בר אבין נמלט מפניו. משניסו לברר אצלו מדוע, סיפר כי (ר' יוסי) שכר פועלים שיעבדו בשדהו ולא הניח מזון לפניהם בשדה. משרעבו, פנו לבנו, והוא, בכוח נפלאותיו, גרם לתאנה שתיתן פירותיה שלא בעתה. אכלו הפועלים וחיתה נפשם, אבל האב, ר' יוסי דמן יוקרת, משנודע לו על כך, אמר: בני, אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה, תיאסף שלא בזמנך; ובנו אכן מת בטרם עת.
גם על בתו היפהפיה לא חמל. משראה אדם מנסה להסיר גדר כדי לתת עיניו בבבתו ושמע ממנו שאינו לוקח אותה לאשה אלא רק מזין עיניו ביופיה, אמר לה: בתי, את מצערת את הבריות, שובי לעפרך ולא ייכשלו בך בני אדם.
זה אבא זה? היום היו משליכים אותו לכלא ומבזים אותו, ולא שמים ציון מקודש על מקום מותו כדי שיבואו לבקש סגולה מ"צדיק" נפשע שכזה.
והערה בענין שמות גיאוגרפים על מפה אשר שאינם משתנים. כדאי לחשוב על השיטה האמריקאית, שעל אף ניצחון הלבנים על האינדיאנים, המשיכו לקרוא למדינותיהם ולעריהם בשמות שנותרו אחרי מפלת האינדיאנים: וויסקונסין, מסצ'וסטס, מילווקי, איידהו, וואיומינג, טקסס, נברסקה וכו'. זה מעט מזער מן השמות. וגם כאשר האמריקאים ניצחו את הספרדים, מסתבר שלא שינו את השמות של סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, ריו גרנדה וכיוב'. משהו למחשבה.

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה טיול לחורבת דור
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אזור הצפון
    צילום: דובי זכאי
    בית שערים. סרקופגים אינם חזיון נדיר בעולם העתיק
    צילום: דובי זכאי
    צילום: אלכס קולומויסקי
    איקרית. הרשויות עדיין לא מתירות את שיבתם של בני המקום הביתה
    צילום: אלכס קולומויסקי
    ynet ספיישל