מיהו ספרדי, מיהו חרד

תומכיו של צחי הנגבי היללו אותו על ששיבץ פעילי ליכוד רבים במשרדו. הנגבי הוא יורשה של מסורת פוליטית נושנה, אשר ברבות השנים נכנסה לגדר הדברים שאין מודים בהם. לעומתו חידש השר בניזרי חידוש של ממש. הוא השתבח בכך שהרבה להעדיף ספרדים וחרדים לקבלת משרות במשרדיו והבטיח שעוד ידו נטויה (והשופט חשין אמר על כך בלשונו השקולה כי השר הוא כמעט עבריין). במה חידש השר? בהכרזתו כי שיוך אתני ואדיקות דתית הם עילות להעדפת יהודים אחדים על פני יהודים אחרים.

אכן, מדי פעם מצהירים שרים על כוונתם לשבץ אזרחים ערבים במשרות ממשלתיות, ואיש אינו מוחה על עקרון ההעדפה המתקנת הטמון בהכרזות האלה. כמעט הכל גם מסכימים ליישומו בחוקים אחרים, המזכים נשים בעדיפות על פני גברים. ובדומה לערבים ולנשים, גם ספרדים וחרדים אינם מיוצגים בפקידות הממשלתית הבכירה בהתאם לשיעורם באוכלוסייה. אם כך, מדוע אסור להחיל עליהם את עקרון ההעדפה המתקנת?

הפגם הפורמלי נעוץ בכך שבספרי החוקים והתקנות אפשר למצוא שלל העדפות שיסודן בנתונים סוציו-אקונומיים, אבל אין בהם היתר להעדפה על בסיס עדתי ועל בסיס הציות למנהגים דתיים. ומה באשר לצד העקרוני?

הוויכוח על הצדק והתועלת שבהעדפה מתקנת מתנהל זה כמה עשרות שנים והוא לוהט במיוחד בארה"ב. הסוגיות שבמחלקות הן איתורם של המגזרים שסבלו מעוול מתמשך, גודל הפיצוי שראוי לתת לבני המגזרים האלה והאמצעים הנכונים שיש לנקוט כדי לחלצם. קל למדי לזהות בריות השייכות למגדר הנשים ותעודת הזהות (לחרפתנו) מספרת מיהו יהודי ומיהו ערבי. אבל איך קובעים מיהו "ספרדי"? האם אמת המידה היא מבטא, גון עור, ארץ מוצא האבות או ניגוני התפילה במשפחה? כמה דם "ספרדי" צריך לזרום בעורקיו של אדם כדי שיזוכה בהעדפה מתקנת? גם הגדרה של "חרדי" אינה מעשה קל. האם די במלבושים השחורים ובפאות, או שיש לבדוק גם את מידת ההקפדה על צווי ההלכה? ומה, לפי בניזרי, דין "חרדים" שאינם "ספרדים" ו"ספרדים" שאינם "חרדים", או שמא רק שתי התכונות הצרורות יחדיו מזכות את המועמד בהעדפה?

מקובלת למדי הטענה שהעולים מארצות ערב בשנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60 הופלו לרעה. נראה שאליהם ולא לבני משפחת רקנטי, קרסו וחכמי, מכוון השר במונח "ספרדים". צאצאי העולים הללו, ובעיקר מי שעלו ממרוקו, סובלים עדיין מייצוג פחוּת באחדים ממוקדי הכוח, אם כי לא בכולם. בצמרת הפוליטית ובצבא, ייצוגם הולם בערך את שיעורם באוכלוסייה, ואילו בעולם העסקים, באקדמיה ובפקידו הבכירה הוא נחות מהשיעור הנאות. המכונים "חרדים" אף הם אינם מיוצגים במוקדי הכוח בהתאם למשקלם הדמוגרפי, אבל הדבר אינו נובע מאפליה אלא מבחירה באורח חיים ובחינוך המקשה עליהם להתמודד. לאמיתו של דבר, המגזר הזה מועדף על פני מגזרים אחרים בכך ש-80% מבניו פטורים מעבודה המפרנסת את בעליה ומשירות ממושך בצבא. הסיבות המצדיקות העדפה מתקנת אינן חלות עליהם.

אם יימצא מכשיר פלאי שבעזרתו נוכל לזהות "ספרדים" ואם נחליט כי "ספרדים" סבלו מאפליה הפוגעת בייצוגם הפחוּת במוקדי הכוח, גם אז ספק אם אפליה מתקנת בנוסח בניזרי היא אמצעי יעיל וצודק לגישור על הפער. כך או כך, בתנאי החברה הישראלית זהו דיון עקר, כי עדות היהודים הולכות ונטמעות אלה באלה ונוצרה תרבות ישראלית החובקת שבטים ועדות. אני משער שבניזרי ער לכך וכי "חרדים" ו"ספרדים" הם בפיו שמות צופן למקורבי ש"ס.