מה קורה כשרופא מוותר על בדיקה?

פעם, כשמישהו חיפש מכונית משומשת במודעות המכירה בעיתונים, היתה המילה "מרופא" מחוללת פלאים. הדימוי היה של מכונית שעשתה קילומטרז' נמוך, ולבטח היא שמורה יותר מרכב של סתם אדם. זה לא תמיד היה המצב, אבל הדימוי נשמר.

היום יש לנו סיפור הפוך, על מכירת מכונית לרופא, שמלמד אותנו כמה לקחים חשובים. הנה העובדות: יום אחד הגיע ד"ר משה קינק לטיפול שיגרתי בוולוו שלו במוסך אוטוליט ביפו. לדבריו נוצרו בינו ובין אחד מבעלי המוסך, ניסן קרוסט, יחסי אמון וידידות, כך שכאשר הציע לו קרוסט לרכוש רנו סניק דיזל שהוצעה למכירה בידי המוסך, הוא לא היסס. ד"ר קינק מודה כי הובהר לו שמדובר במכונית שעברה תאונה, אבל בעל המוסך סיפר לו שהרכב קיבל מכה בצידו הקידמי-ימני בכנף ובפנס, שכל חלקי הפח שניזוקו הוחלפו בחלפים מקוריים ואין בו שום בעיה בטיחותית.

ד"ר קניק החליט לרכוש את המכונית. בהסכם הרכישה לא מוזכר כלל שמדובר ברכב שהיה מעורב בתאונה. בתמורה מסר הדוקטור את הוולוו שלו למוסך כדי שימכור אותה, והוסיף סכום נוסף. בסופו של דבר הוא שילם 12.5 אחוז פחות ממחיר המחירון של הסניק. הדוקטור, שבעבר כבר רכש מהמוסך מכונית, בחר שלא לקחת את הסניק לבדיקה. "סמכתי על ניסן בעיניים עצומות", מספר ד"ר קניק, רופא עיניים במקצועו.

וכמו שסנדלר הולך לפעמים יחף, נראה שלרופא, ואפילו הוא רופא עיניים, אסור לסמוך על אף אחד בעיניים עצומות. את זה הוא גילה לאחר מספר חודשים, כאשר ביקש להחליף את הסניק בוולוו אחרת. כאשר נמצא לו קונה, הוא סיפר לו על פרטי התאונה כפי שהכיר אותם, והאיש לקח את המכונית לבדיקה במכון דינמומטר. דו"ח הבדיקה היכה את קינק בהלם: הבוחן קבע שהסניק היתה מעורבת בעבר בתאונה חזיתית קשה ביותר, עד כדי כך ששמאי העובד עם המכון העריך את ירידת הערך שלה ב-31 אחוז.

"הרגשתי מושפל עד עפר", מספר הדוקטור. "שילמתי לקונה את מחיר הבדיקה והערכת השמאי וחזרתי מלא זעם למוסך. ניסן הרגיע אותי ואמר שמכוני בדיקה תמיד מגזימים. הוא הבטיח לסייע לי במכירת הרכב".

אבל זה לא ממש הצליח. במשך חצי שנה לא הצליח המוסך למכור את הרכב, כאשר באותה תקופה שילם הדוקטור ביטוח עבורו. מאוחר יותר התברר לו שמהלך אותה תקופה עברה הסניק 6,000 ק"מ (לטענת בעל המוסך, כדי שיראו את שלט המכירה על הרכב). לבסוף מצא הדוקטור בעצמו קונה שהיה מוכן לרכוש את המכונית במחיר נמוך ב-40 אחוז מהמחירון, וגם זאת בתנאי שהוא יעבור בדיקת כשירות ביטחותית.

בבדיקה קבע אינג' י. זינגר מהטכניון כי מצבה של הסניק מחייב את הורדתה מהכביש. לאחר שהמוסך סירב להחזיר לו את כספו שכר ד"ר קניק את שירותיה של עו"ד סיגלית קסלר. חברת הביטוח AIG, שביטחה את הסניק בזמן התאונה הקשה, סירבה למסור לה את דו"ח השמאי, אבל עו"ד קסלר איתרה את בעליה הקודמים, וקיבלה את הדו"ח. התברר כי השמאי קבע אז נזק בשווי 54.54 אחוז והמליץ שלא לתקן את המכונית.

בדיקה של שמאי ששכרה עוד קסלר, ויקטור עידן, העלתה כי בדו"ח השמאי המקורי לא הוזכרו פריטים רבים שהוחלפו לבסוף, כך שהנזק האמיתי הגיע לשיעור המחייב את הורדתה מהכביש.

אז בינתיים ממשיכים עורכי הדין של שני הצדדים להתעמת. ד"ר קינק דורש לבטל את עיסקת המכירה ולקבל בנוסף פיצוי על הפסד ימי עבודה, תשלומים לשמאים ולביטוח, ובסך הכל 120 אלף שקל. המוסך אינו מכיר באחריותו לנזק, ומוכן לכל היותר לסייע במכירת הסניק במחיר שלא יפחת מ-80 אלף שקל.

בשיחה עמי טען ניסן קרוסט כי דיווח לד"ר קינק על כך שהרכב היה מעורב בתאונה, ולכן נתן לו הנחה, ולא התנגד שייקח אותו לבדיקה. הוא טוען שלא קיבל לידיו את דוח השמאי שקבע נזק בשווי 54.54 אחוז משווי הרכב (מה שמעיד על תאונה קשה) ושיקם את המכונית היטב ("עובדה שד"ר קינק נסע בו מספר חודשים בלי בעיות"). בדו"ח הטכניון מעדיף קרוסט לראות רק את החלק שחלק שבחים לאיכות התיקון. לשאלה מדוע לא העביר את הרכב לבדיקה במכון מורשה לאחר השיקום, כפי שמחייב החוק, טוען בעל המוסך שמדובר באחריותם של השמאי, ושמאי חברת הביטוח לא דרש זאת בדו"ח שלו (והוא הרי טוען שבכלל לא ראה את הדו"ח).

בכל מקרה, טענה זו אינה נכונה, והאחריות במקרה הזה חלה על המוסך, שכן הוא רכש את הבעלות על הסניק. העונש, אגב, על הפרת החוק הזה היא שתי שנות מאסר.

המסקנות

א. רופא או לא רופא, כשאתם קונים רכב משומש אל תסמכו על אף אחד. קחו אותו לבדיקה במכון בלתי תלוי - בטח כאשר אתם כבר יודעים שהוא עבר תאונה.

ב. צריך לטפל ביד קשה יותר במי שמפר את הוראות החוק לגבי בדיקת רכב משוקם ומעלה לכביש רכב לא בטיחותי המסכן את כולנו. במקרה הזה מדובר גם על המוסך וגם על חברת הביטוח והשמאי שלה - חברת הביטוח פשוט חסכה בתיקונים כדי שהרכב לא יגיע לאחוז הנזק המחייב את השבתתו (55 אחוז), והדו"ח של השמאי בכלל לא כלל קביעה שהרכב חייב בבדיקה לאחר השיקום.

ג. חמור לא פחות - AIG, שביטחה את אותה סניק כאשר התרחשה התאונה והחליטה למכרו ולא לתקנו, לא הפגינה שום קושי כאשר התבקשה לבטח אותו בשנית, כאשר רכש אותו הדוקטור. היא לא יידעה אותו על התאונה, ולא הפחיתה את הפרמיה בהתאם.

תגובת AIG

האחריות להעברת דוח השמאי אינה חלה על חברת הביטוח, אלא אם נדרשה לכך, ו-AIG לא קיבלה דרישה שכזו. לגבי מסירת גובה הנזק שנגרם למכונית כאשר הייתה מבוטחת בידי הלקוח הקודם, החברה אינה רשאית למסור ללקוח מידע הנוגע ללקוח אחר של החברה. לגבי ההכרזה על מצב הרכב, החברה מסתמכת על חוות דעתו המקצועית וחסרת הפניות של השמאי החיצוני אשר בדק את הרכב. למותר לציין שהיא (החברה) אינה מנחה אותו בכתיבת חוות דעתו.

משלא תוקן הרכב הוא הועבר לרוכש שרידים. האחריות לביצוע תקנה 309 אינה מוטלת על חברת הביטוח, אלא על כתפי הגורם לו נמסר הרכב. חברתנו ביטחה את הרכב על-פי המידע שמסר לה הלקוח. לדאבוננו, אנחנו איננו ערוכים "לקשר" בין מספרי כלי רכב של לקוחות שונים, והביטוח נרשם לפי תעודת הזהות של הלקוח. יצוין כי בעניינה של חברת הביטוח לצבור את כל המידע האפשרי לגבי רכבו של מבוטח, כך שברור שלא הייתה כוונה להסתיר מידע כזה.