הפחדה עוזרת?

היום נודע כי לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) תיאבק מול החלטת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו שלא לשדר את קמפיין "לחגור מאחור" במהלך תכניות ילדים. הקמפיין המדובר עלה לאוויר ביום ראשון תחת הסיסמה "מספיק נוסע אחד לא חגור בשביל להרוג", ובו מוצגת בהילוך איטי תאונה קטלנית, בצילומי תקריב מזעזעים. לדברי הרשות הלאומית הופק התשדיר המדובר באירלנד ובעלות של חצי מיליון דולרים, ונרכש על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תמורת כ-50,000 דולרים.

כאשר הוצג התשדיר בפני הרשות השנייה, הודיעה זו ללפ"מ כי הקמפיין מאושר לשידור, אך עשתה זאת תוך הסתייגות מצידה. במידה ויהיו פניות מהציבור נגד הקמפיין, כך הודיעה, היא שומרת לעצמה את הזכות להסירו מהמרקע. ואכן, אתמול פנתה הרשות ללפ"מ בדרישה שלא לשדר את הקמפיין במסגרת תכניות המיועדות באופן מובהק עבור ילדים, או תכניות בהן צופים ילדים - הנקראות תכניות למשפחה.

הכל הולך?

אך מנכ"ל לפ"מ, נתן מאיר, חושב אחרת. "האינטרס הציבורי ועמדת רוב הציבור לפיה יש להלחם בתאונות הדרכים ובכל הכלים היא הדבר החשוב כאן", כך אמר ל"ידיעות אחרונות". את דבריו מחזקים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. שם טוענים כי אין להם כל מושג על תלונות של צופים. לדבריהם, לא התקבלו כאלה ברשות הלאומית או בלשכת הפרסום הממשלתית. ובכל מקרה, כך הרשות, מוגבל שידור הקמפיין בפועל לשעות 19:55 עד 22:30.

אלא שמשיחה עם דוברת הרשות השנייה עולה כי פניות הדורשות להוריד את הקמפיין דווקא התקבלו, ולא מעט. אלה הגיעו אל נציב פניות הציבור, והן להנהלת הרשות. בכל מקרה, כך הרשות השנייה, נשקל כעת הערר שהגישה לפ"מ בנוגע להסרת התשדיר, ותוך 24 עד 48 שעות יוחלט שם האם להיענות, או שמא להמשיך ולאסור את הצגתו בתכניות האמורות.

לא מועיל, אפילו מזיק

התשדיר המדובר אינו הראשון בו עושים אנשי הרשות שימוש בהצגה גרפית של תאונות דרכים, בניסיון להפחיד את הנהגים ו"לשכנע" אותם כי כדאי לשנות דפוסי נהיגה והתנהגות ברכב. זאת, למרות שלפני מספר חודשים טען באזנינו ראש הרשות הנוכחי, יצחק אשל, כי בכל נושא הקשור לקמפיינים וילדים, הוא מבטיח לנקוט בגישה חיובית בעתיד. "ילדים לא מבינים גישה אחרת", כך הסביר. בנוסף הבטיח כי מאחר ו"העם מבוהל ומפוחד" ימשיכו ברשות לנקוט בגישה חיובית.

אמירה זו אינה מפתיעה. לא מכיוון ש"תחושת הבטן" שלנו היא כזו, אלא בגלל שמחקרים - חלקם נערכו אפילו בישראל - מצביעים באופן חד-משמעי כי הפחדה אינה יעילה. יתרה מזאת. לטענת מחקרים אלה עלולה "שיטת ההפחדה" לגרום אפילו נזק, או תוצאה הפוכה בלשון המחקר. כך לדוגמה מראה מחקרה של ד"ר אורית טאובמן בן-ארי מאוניברסיטת בר-אילן.

על-פי המחקר, רבים מהנהגים, בעיקר גברים צעירים, סופגים דווקא חיזוק לערך העצמי הנקשר ליכולת נהיגה גבוהה, כפי שהם רואים זאת כמובן. מהמחקר עולה כי חיזוקים אלו משמעותיים לנהגים הרבה יותר מהסיכונים הידועים שיש בנהיגה לא בטוחה. במחקר, שהקיף 695 גברים ישראלים צעירים, נבחנו תגובותיהם להצגה מפורטת בסרט של תוצאות נהיגה מסוכנת. תוצאות המחקר הפתיעו אף את עורכיו. התברר כי במקרה של נהגים שאצלם נקשר ערך עצמי ליכולת נהיגה, נרשמה נטייה בולטת לנהיגה לא חוקית ובעיקר מתגרה בגורל!

גישה דומה מציגים גם אנשי פרסום בולטים, אשר העדיפו שלא להזדהות. שהרי אינך מעביר ביקורת על גוף העשוי לפנות לשירותיך הטובים בעתיד. לדבריהם, פנייה לילדים בתשדיר מסוג זה אינה יעילה כלל ועיקר. יתרה מזאת. מרביתם הודו כי כאשר ילדיהם צופים, הם "מזפזפים הלאה" כאשר מוקרן הסירטון המפחיד.